בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נציבות הפליטים של האו"ם נגד הסרת ההגנה מאזרחי קונגו: עדיין מסוכן שם

בנציבות הסתייגו מהחלטתו של שר הפנים דרעי ואמרו כי לא התייעץ איתם על המהלך. אזרחי קונגו שגדלו בארץ חוששים לחייהם בעקבות הגירוש: "אם נחזור אין לנו עתיד"

20תגובות
הפגנה בקינשאסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בספטמבר. רבים חוששים שהנשיא יקדם מועמד מטעמו בבחירות הקרובות
KENNY KATOMBE/רויטרס

"אני בישראל יותר מעשר שנים, הלכתי כאן לבית ספר, אני מדבר וחושב בעברית. אני בקושי זוכר את קונגו, ועכשיו אומרים לי שאני אצטרך לחזור לשם בעוד ארבעה חודשים? יש לי משפחה שעדיין חיה שם, והם מספרים על אונס ועל רציחות בכל יום. אם נחזור לשם אין לנו עתיד" - כך אומר ד', אזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שחי בישראל. הוא חושש מהתנכלויות של השלטונות בשתי המדינות אם יחשוף את זהותו. "הייתי רוצה לחזור למולדת שלי אם המצב בה היה בטוח, אבל אני מפחד. למה מאות אנשים כל כך מפריעים לישראל? איך המדינה אומרת שזה בטוח בשבילנו לחזור לשם?".

על שאלתו של ד', מדוע החליטה מדינת ישראל להסיר את ההגנה שניתנה לאזרחי הרפובליקה אחרי עשור וחצי, קשה לענות. משרדי החוץ והפנים לא נימקו את ההחלטה בפירוט; ל"הארץ" נודע כי נציבות האו"ם לפליטים מתנגדת לה וכי לא נערכה התייעצות עמה קודם לכן. לפי הנציבות, לא מוכרות מדינות אחרות שהסירו הגנה מאזרחי המדינה מוכת האלימות, ויש חשש שהמצב במדינה יחמיר בשל הבחירות המתקרבות. חוקרים ומומחים לאזור כינו את ההחלטה "תמוהה", והביעו חשש שהגירוש עלול לסכן את חיי השבים לקונגו.

ד' ובני משפחתו, כמו רבים מאזרחי קונגו, הגישו בקשות מקלט עם כניסתם לארץ לפני שנים - וטרם זכו לתשובה. "מחדשים לנו מעמד זמני בזמן שבוחנים את הבקשות שלנו כבר שנים. חשבנו שזה אומר שבסוף נקבל פה מעמד, לא שיגרשו אותנו מפה בלי הכנה", אמר. 

ברשות האוכלוסין לא בדקו 208 בקשות מקלט (לעתים כל בקשה נוגעת לשני אנשים), שרובן הוגשו לפני שנים רבות. במשרד הפנים יצטרכו להכריע בבקשות אלה עד חודש ינואר, לאחר שנים של גרירת רגליים, שכן אי אפשר לגרש אדם שבקשתו למקלט פתוחה.

מעבר לעדותם של האזרחים החרדים לעתידם, גם הנתונים היבשים מדברים בעד עצמם: כ-750,000 מבקשי מקלט ופליטים ויותר מארבעה מיליון עקורים נאלצו להימלט מבתיהם ברפובליקה.

ת.ז. קונגו

מרביתם שוהים במדינות השכנות ביבשת, בהן אנגולה, בורונדי, קניה, אוגנדה ודרום אפריקה. מדינות מערביות נבחרות (בלגיה, גרמניה, שווייץ, אנגליה) מארחות קהילות של 1,300 איש בקירוב, ואילו צרפת מארחת קהילה המונה כ-16,000 נתינים.

לעומתן, הקהילה בישראל מונה בין 400 ל-600 איש בלבד. רובם נכנסו לארץ באופן חוקי, דרך נתב"ג, והגישו בקשות מקלט סמוך למועד הגעתם.

מ-2003 העניקה ישראל הגנה זמנית לאזרחי המדינה, אך השבוע החליט שר הפנים דרעי, בהתייעצות עם אנשי משרד החוץ, כי אין מניעה לגרשם בחזרה למולדתם מינואר הקרוב, ולבטל את ההגנה המאפשרת להם לחיות ולעבוד במדינה.

פיילוט לגירוש נרחב

בנציבות האו"ם לפליטים, שלא עודכנה במהלך לפני פרסומו, מסתייגים ממנו בעיתויו הנוכחי: "אנו מאמינים כי המצב השורר כיום ברפובליקה מעיד כי טרם הבשילה העת להסיר את ההגנה מאזרחיה השוהים במדינות העולם", אומרת שרון הראל, נציגה בכירה בנציבות האו"ם לפליטים בישראל. "מצב הביטחון שם מידרדר מתחילת השנה. קונפליקטים בין־אתניים ופוליטיים באזורי קיוו ואיטורי, בצפון־מזרח המדינה, הבעירו מחדש את המצב הנפיץ והביאו לגידול של 16% במספר העקורים ולהתחדשות מצב החירום במדינה.

"בריחת האוכלוסייה גדלה גם לנוכח ההתפרצות המחודשת של נגיף האבולה באוגוסט השנה, שלא נבלמה בשל מצב הביטחון השורר באזור והסכנות המאיימות על צוותי רפואה, בצד היעדר גישה לאזורים הנגועים.

"חלופות מגורים בתוך המדינה אינן ישימות, גם בהתחשב בנתון המדאיג של 4.5 מיליון בני אדם שנעקרו מבתיהם ונסו לעבר המחוזות המרכזיים והדרום־מזרחיים.

"נוסיף על כך את הבחירות לנשיאות שמועדן נדחה, והן מתוכננות להתקיים בדצמבר השנה. לנוכח ניסיון העבר, הן מלוות בחוסר יציבות פוליטית וכלכלית, באלימות ובמאבקים על משאבים ברחבי המדינה. בסופו של דבר נקבל תמונת מצב עגומה המותירה את הרפובליקה שסועת משברים ופגיעה, תוך היעדר יכולת הגנה לאזרחיה".

בבחירות הקרובות בקונגו לא ירוץ הנשיא ז'וזף קבילה, המכהן ברצף מ-2001. באופוזיציה חוששים כי המועמד שרץ מטעם קבילה בבחירות יהיה עושה דברו, וששלטונו של קבילה יימשך למעשה. מאז קיבלה הרפובליקה עצמאות ב-1960, לא נערכו בה חילופי שלטון בלי אלימות.

בנציבות הסבירו כי ביטול ההגנה מחייב שינוי נסיבות מהותי - אך זה לא התרחש הפעם: "איננו מכירים כיום מדינה שחזרה בה מן ההגנה שנתנה לאזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

חיילים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ב-2013
JUNIOR D. KANNAH/אי־אף־פ

"סיום הגנה מחייב הן שינוי עמוק והטבה בנסיבות הקונפליקטים המתמשכים במדינה, הן בחינה פרטנית יסודית של בקשות למקלט מדיני על סמך נסיבות הרדיפה שנטענו בעבר ובשל אפשרות המשך הרדיפה. כל זאת בטרם יוחלט על חזרה וולונטרית של מבקשי מקלט למדינתם. שני התנאים הללו טרם התממשו".

"לו מקבלי ההחלטות היו מתייעצים איתנו בנוגע להחלטה על סיום ההגנה, בוודאי היינו משמיעים את עמדתנו, את דאגותינו ואת הסתייגויותינו מן המהלך בעת הזו", מסכמת הראל. "נמשיך לדון בסוגיה עם עמיתינו במשרד הפנים תוך בקשה לקבלת הבהרות מצדם, מתן עצות וחידוד ההנחיות שבידינו על המצב השורר במדינה ועל האופן שבו נוהגות מדינות אחרות בעולם בנוגע לאפשרות לסיום ההגנה על האזרחים".

מנגד נמסר ממשרד החוץ כי ההחלטה התייחסה גם "להמלצות נציבות האו"ם לפליטים ולפרקטיקה הנוהגת במדינות השונות". לדבריהם, "משרד החוץ בחן ומצא מדינות נוספות אשר מחזירות נתינים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו למולדתם, והמליץ לפעול באופן דומה ובמגבלות שיאפשרו את חזרתם בהתאם למחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל". במשרד לא פירטו באילו מדינות מדובר.

הסרת ההגנה, הבהירו במשרד, נוגעת רק למי שבקשתו למקלט נדחתה או שכלל לא הגיש בקשת מקלט. אבל מרבית בקשות המקלט של אזרחי המדינה לא זכו למענה לאחר יותר מעשור. גירושם יאלץ את רשות האוכלוסין לבדוק אותן בזמן קצר, בשעה שייתכן שנסיבות הגשתן השתנו בזמן הרב שחלף מאז. הדו"ח שעליו התבססה ההחלטה מוגדר חסוי.

ד"ר אירית בק, ראש התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב, סבורה אף היא שהמצב בקונגו עשוי להיות מסוכן יותר לקראת הבחירות: "ההחלטה היא לא אקדמית־מחקרית, אלא יותר פופוליסטית ופוליטית. המצב במדינה מאוד לא יציב, ומתקיימת שם מלחמה מהקשות שיש בעולם. אין שום אינדיקציה לשיפור במצב: לא בפוליטיקה, לא בכלכלה, לא במצב הבטיחות של האנשים.

"בישראל זו קבוצה פחות משמעותית מבחינה מספרית, כך שאולי זה סוג של 'פיילוט' לגירוש לפני קבוצות נוספות. מבחינת מי שחי בישראל כל חייו ולא היה מעולם ברפובליקה, זה כמובן מסוכן עוד יותר. המניעים של ישראל במהלך אינם גלויים וברורים, והיא עלולה להעמיד את האוכלוסייה הזאת בסכנה".

ד"ר ירון סלמן, מומחה לסכסוכים פנימיים ולמלחמות אזרחים מאוניברסיטת בן גוריון, מתאר תמונת מצב פסימית בכל הנוגע ליכולתה של הרפובליקה הדמוקרטית לקיים את המשתמע משמה: "אני לא רואה את המשבר בקונגו מסתיים בעתיד הנראה לעין. מדובר במדינה ענקית, משופעת במשאבי טבע אך ענייה מאוד. חוסר היציבות הפוליטית שם עקבי ונמשך עשרות שנים, והוא נובע בין השאר מהסירוב של הנשיא המכהן משנת 2001 לפנות את כיסאו.

"זרועות הביטחון הרשמיים מפעילים אלימות קשה נגד כל מי שנחשב לאופוזיציה, והנשיא מצליח בטענות שונות לדחות שוב ושוב את הבחירות בטענה שאי היציבות לא מאפשרת הליך דמוקרטי.

"ישנם מיליוני עקורים בכל שנה שנמלטים מביתם וחוששים שיבולע להם מכוחות השלטון", מוסיף סלמן. "על הרקע המפוקפק הזה אני צופה בזהירות כי הבחירות יידחו שוב, ואם יתקיימו בלחץ בינלאומי קשה – הנשיא ימצא דרך להישאר בשלטון. אין ספק שהתהליכים האלה יגררו עוד אלימות, והשיקול הישראלי בהחלטה לא בהכרח לקח בחשבון את אי היציבות הפוליטית במדינה.

מפגינים של האופוזיציה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בעת מהומות בקינשאסה, בחודש ינואר
KENNY KATOMBE/רויטרס

"המניעים להחלטה לא ברורים לי בלשון המעטה, ובעיניי זו החלטה תמוהה. למי שיחזור לשם צפוי עתיד מאוד לא ברור וקודר".

סיגל רוזן, מנהלת מדיניות ציבורית במוקד לפליטים ולמהגרים, המלווה את אזרחי הרפובליקה לאורך שנים, אמרה: "רוב רובה של הקהילה הקונגולזית הקטנה מצאה בשני העשורים האחרונים מקלט נסבל בישראל. אמנם חבריה לא קיבלו מעמד פליט, אך הם גם לא סבלו מהתעמרות הממשלה כפי שסובלים פליטי הטבח בדארפור ובהרי הנובה ופליטי הדיקטטורה הדכאנית אריתריאה.

"לא נאפשר לממשלה לגרש מכאן בתוך שלושה חודשים מבקשי מקלט שבמשך יותר מעשור לא מצליחים לקבל מענה לבקשות המקלט שלהם. זאת בעוד שהרודן קבילה, שממנו נמלטו, עדיין שולט בקונגו, וכלל לא ברור אם אכן יסכים להיפרד מכיסאו בהנחה שיפסיד בבחירות דמוקרטיות בעוד חודשיים".

במוקד לפליטים ולמהגרים דורשים מרשות האוכלוסין לבחון את כל בקשות המקלט הפרטניות של אזרחי קונגו שעדיין תלויות ועומדות, ואומרים כי מדובר במחדל של הרשות הדורשת מהם לשוב למדינה מסוכנת שמצבה טרם התייצב.

גם הפליטים חוששים

א', בת 28 שחיה בישראל משנת 2001 עם משפחתה, אומרת שהקהילה הקונגולזית בישראל מבוהלת בימים האחרונים, לאחר קבלת הבשורה: "אנשים בוכים, לא יודעים מה לעשות ומה יקרה להם. אנחנו מקווים שהמדינה תשנה את ההחלטה".

היא, אחיה והוריה מייצגים מקרה אחד משבעה, שבהם העניק שר הפנים מעמד פליט לאזרחי קונגו, ולכן המדינה אינה יכולה לגרש אותה בינואר הקרוב. היא למדה בבתי הספר בישראל וגם במכללה, ועכשיו היא עובדת בחברה ישראלית גדולה.

אך גם בקרב הבודדים שקיבלו מעמד והשתקעו בישראל החששות גוברים: "האחים הקטנים שלי מדברים רק עברית. אני חיה בישראל יותר זמן ממה שהייתי בקונגו", מספרת א'. "ברחנו מקונגו כי לאבא שלי היו דעות נגד השלטון, והוא ראה את חברים שלו נרצחים בזה אחר זה. היה ברור לו שאנחנו הבאים בתור אם לא נברח.

"אי אפשר להביע שם דעה נגד השלטון בלי לסכן את החיים. נשים שהולכות ברחוב שם נאנסות כל יום, יש רציחות ושודדים. סבתא שלי ובני דודים שלי עדיין שם ומספרים לי כמה המצב נורא. לנו אמנם יש מעמד פליט, אבל גם אותו מחדשים לנו בכל שנה. אני מפחדת שבשנה הבאה כבר לא יחדשו לנו".

משרד הפנים מסר בתגובה: "נבהיר כי בקשות המקלט של קונגולזים נבחנות באופן פרטני, ככל בקשה למקלט, ואין לזה כל קשר להסרת ההגנה הקבוצתית. מעבר לזה, ההחלטה נסמכת על חוות דעת מקצועית שנערכה במשרד החוץ, וכל טענה אחרת היא חסרת בסיס.

"בנוגע לבקשות — כל זמן שקבוצה מקבלת הגנה זמנית, היא מוגנת. כעת, משהוחלט להסיר, יבדקו אילו בקשות פרטניות הוגשו, והן תיבדקנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו