בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

ענישה אינה מספיקה - המאבק בתעשיית הזנות הוא קודם כל תודעתי

היום יחלו הדיונים בהצעת החוק האוסרת צריכת זנות, אך טיפול אמיתי בתופעה מצריך יותר מקנסות: יש להתמקד בשיקומן של הנשים ובחינוך הציבור. בנוסף, יש לחתור להפללה מלאה של הלקוחות

98תגובות
המכללה לנשים בזנות, ביולי האחרון
מגד גוזני

היום (שני) יחלו הדיונים בוועדת החוקה בהצעת חוק ממשלתית האוסרת צריכת זנות, להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. יש לברך על כך, כמו גם על טיפולו של משרד המשפטים בנושא באמצעות הקמת צוות בין-משרדי, שעשה עבודה רצינית ויסודית תחת המנכ"לית אמי פלמור. דווקא משום כך, חיוני להבטיח שמה שהתחיל כמאמץ אמיתי ורציני להתמודדות עם תופעה חברתית קשה, רוויית סבל אנושי ומורכבת, יעלה יפה, ולא יהפוך ל"כאילו טיפול" בה. כדי ליצור סיכוי ממשי להצלחה, יש להגדיר באופן קולע את תכלית החוק ולקבוע את הדרכים היעילות להשגתה. מטרתו של החוק צריכה להיות מאבק כולל בתעשיית הזנות, וכך אכן עולה מדברי ההסבר להצעת החוק.

מתחייב מכך שהחוק המוצע, הן בתכניו והן בשמו, יהיה חוק מקיף שקובע את כלל המאפיינים של הטיפול השלם בתופעה, ובראש ובראשונה שיקום של הנשים (וגם מקצת הגברים) הכלואות בזנות, וכן הסברה וחינוך. לא נכון לעסוק בחוק רק בפן התגובתי, המתבטא בהטלת איסור על צריכת זנות, ובאופן חלקי בלבד בהיבט החינוכי. העמדה כזו של הדברים יוצרת את הרושם שהענישה היא העיקר. ולא היא. הפן השיקומי חשוב ממנה, וללא שילוב של כל הדרכים להתמודדות, המאמץ לטפל בתופעה לא יצלח. מאחר שעיקר המערכה הוא בשינוי תודעתי, מתבקש שהאמצעים לשינוי ירוכזו בחוק עצמו, ולא יתפזרו בין החוק לבין החלטת ממשלה. אין היגיון בכך שדווקא מה שהוא עיקר - השיקום - יופיע בהחלטת ממשלה ולא בחוק.

עצרת זיכרון לקורבן זנות בתל אביב, בינואר האחרון
מגד גוזני

לפי ההצעה, צריכת מעשה זנות תהווה עבירה מנהלית, שהקנס עליה הוא 1,500 שקלים, ובמקרה של עבירה חוזרת, 3,000 שקלים. במקום הקנס, ניתן יהיה להסתפק באמצעי חילופי, שמטרתו להקנות ידע ולהגביר מודעות, לפי תקנות שיותקנו.

בהבדל מן הצוות הבין-משרדי, אני סבור כי האנטי-חברתיות שבצריכת זנות חמורה מספיק כדי להתייחס אליה כאל התנהגות פלילית מובהקת. הטעם העיקרי לכך הוא שבצריכת זנות במתכונת של עסקת חליפין יש החפצה של האשה, וזאת גם כאשר העיסוק בזנות מבטא אוטונומיה מלאה של האשה. לכך מתווספים יסודות אנטי-חברתיים הכרוכים בתעשיית הזנות כתופעה חברתית: ברוב המכריע של המקרים, הכניסה לתעשיית הזנות היא על רקע מצוקות שונות, ואינה ביטוי של אוטונומיה מלאה. גם ההישארות בתעשייה אינה לרוב עניין של בחירה חופשית מלאה. כלומר, צורך הזנות פוגע בכבודה האנושי של האשה, מנצל אשה שעיסוקה - המטיל עליה קלון חברתי - אינו משקף בחירה חופשית, ובנוסף משתתף בגרימת נזקים גופניים ונפשיים לאשה. כתופעה חברתית עתיקת יומין, צריכת הזנות מבטאת עמדה בדבר מעמדן הנחות של הנשים כבנות אדם שאינן מטרה לעצמן, וכל עוד היא תתקיים כמוסד חברתי, היא מהווה אבן נגף קשה במאבקן של נשים לשוויון.

נשים בתעשיית הזנות, ברחוב פין בתל אביב
אילן אסייג

יש חשש שהמציאות משפיעה לרעה על התפיסה הנורמטיבית: בשל השתרשותו הממושכת של מוסד הזנות, איננו מסוגלים להעריך אותו במלוא חומרתו. הסיבה היחידה המצדיקה הימנעות מהטלת איסור פלילי רגיל כבר עכשיו היא שהתודעה החברתית אינה בשלה לכך. לא טוב להקדים את הנורמה הפלילית להכרה החברתית בדבר האופי האנטי-חברתי והמגונה של צריכת זנות. לא טוב עקרונית ולא טוב מעשית, משום שהדבר לא יצלח. ואולם, השהיית הפליליות המלאה צריכה לקבל ביטוי כבר עתה, ובשתי דרכים: בהצהרה של המחוקק שבתום תקופת מעבר, שבה ייעשה מאמץ גדול לשינוי התודעה החברתית, תוחלף העבירה המנהלית בעבירה פלילית רגילה; ובקביעה ברורה כבר עתה כי צורות חמורות של צריכת זנות, שיוגדרו בחוק, מהוות כבר עם כניסת החוק לתוקף עבירה פלילית רגילה (כגון צריכת הזנות שלוותה בתקיפה, שנעשתה תוך הסתייעות בסרסור או שמהווה התנהגות חוזרת).

בלי הסטיגמה של פליליות רגילה על מעשה של צריכת זנות, שתיושם בפועל אחרי תקופת מעבר, אבל יוצהר עליה מראש, ספק רב אם ניתן יהיה ליצור שינוי בתודעה. בנוסף, אין זה סביר כלל שהצרכן המועד ימשיך להיות מטופל בעבירת קנס. הסתפקות בהעלאת גובה הקנס, כפי שמוצע עכשיו, משדרת זילות כלפי האיסור וכלפי קורבנותיו. מאחר שמדובר במאבק על התודעה, זילות כזו מסכנת את המהלך הכולל.

יש להקפיד על היררכיה נכונה של ההישגים שמבקשים להשיג: שיקום של מי שנמצאות בזנות כיעד החשוב מכל, והשרשת ההבנה שצריכת זנות היא מעשה משפיל, פוגעני ומגונה בקרב הציבור. האיסורים מן הסוגים השונים הם אחד האמצעים שאמורים לקדם תכלית זו, בצד האמצעים החיוניים של חינוך והסברה.

כבר קודם ליישום של אמצעי האכיפה, יש לנקוט מסעות הסברה וחינוך, שיבהירו את המשמעות האנטי-חברתית המובהקת של צריכת זנות. יחד עם אמצעים עונשיים, יהיה גם מקום בעתיד להציע לעבריינים להשתתף בהדרכה מונעת. יש להבטיח שהאיסור ייאכף בתבונה ובנמרצות, כלומר מבלי שהופכים את הנשים בזנות - המצויות ממילא במצוקה - לספקיות של עדויות, ותוך הקפדה על התייחסות אליהן כאל קורבנות של עבירה ולא שותפות לה. בצד המאבק נגד הצרכנים, צריכה מערכת אכיפת החוק להגביר את מאמציה נגד הסרסורים שהם מחוללי התופעה העיקריים, ולפתחם רובץ ראשית חטאת. יש לוודא שמועמדים לרשות המאבק תקציבים מספיקים, ולאורך זמן, שכן המערכה תהיה קשה וארוכה. אם תנוהל נכון, היא תוכל להביא לצמצום משמעותי של תעשיית הזנות, ולהוקעה חברתית שלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו