בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טבעת של הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס שאחראי לצליבת ישו נמצאה בהרודיון

הטבעת עשוית הברונזה התגלתה כבר לפני כ-50 שנים, אבל רק עכשיו פוענח שמו של הנציב עליה. החוקרים מעריכים כי הטבעת הפשוטה, שעליה ציור של כד מוארך, היתה שייכת לו או לאחד מפקידיו

60תגובות
מבצר ההרודיון
Courtesy of G. Foerster

טבעת עשויה ברונזה ועליה שמו של הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס, שמוזכר בברית החדשה כמי שניהל את משפטו של ישו, התגלתה בחפירות הרודיון. הטבעת התגלתה כבר לפני כ-50 שנה, אבל רק עכשיו נוקתה ופוענח הציור שעליה: כד יין מוארך, וסביבו כתובת ביוונית שתרגומה: "של פילאטוס" (Πιλάτο).

הטבעת נחשפה בחפירות שערך פרופ' גדעון פרסטר מהאוניברסיטה העברית באתר ההרודיון זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים ב-1969-1968, כחלק מההכנות לפתיחת האתר לקהל. לאחרונה הועברו הממצאים שנחפרו לידי משלחת החפירות הנוכחית של האתר בראשות רועי פורת, גם הוא מהאוניברסיטה העברית. בין אלפי ממצאים נמצאה מחדש גם טבעת חותם קטנה עשויה ברונזה. לאחר ניקוי הטבעת וצילום שלה במצלמה מולטיספקטלרית במעבדות רשות העתיקות, אפשר היה לפענח את הכתובת והציור שעל הטבעת.

הטבעת של פילטוס
drawing\: J. Rodman; photo\: C. Am

פילאטוס היה החמישי בניצבים הרומים ביהודה, וכנראה החשוב בהם. הוא שלט בין השנים 36-26, ויש שאף מקדימים את תחילת שלטונו לשנת 19 לספירה. השם פילאטוס, מסביר ההיסטוריון פרופ' דני שוורץ, הוא שם נדיר מאוד באותה תקופה בארץ ישראל. "אני לא מכיר פילאטוס אחר מהתקופה, והטבעת מעידה על מעמד ועושר", אמר שוורץ. טבעת חותם מעין זו היא גם סימן היכר למעמד הפרשים בחברה הרומית, שאליו השתייך פילאטוס. הטבעת פשוטה למדי, לכן משערים החוקרים שהיא שימשה את הנציב בפעילות יום-יומית, או שהשתייכה לאחד מפקידיו או אנשי חצרו, אשר חתמו בה בשמו.

בהיסטוריה הארכיאולוגית של הארץ נמצא עוד ממצא אחד עם השם פילאטוס, שמיוחס גם הוא לנציב הרומי המפורסם. בחפירות בקיסריה בשנות ה-60 נמצאה, גם כן על ידי פרופ' פרסטר, אבן הקדשה בשימוש משני (אבן שנלקחה ממבנה אחד ושובצה במבנה אחר), ועליה השם פילאטוס.

מבנה ההרודיון
אייל טואג

מבצר ההרודיון שנבנה על ידי הורדוס, שגם העניק לו את שמו, הפך עם מותו בתחילת המאה הראשונה לספירה לאחוזת קבר ענקית. עם זאת, חלקו העליון של המתחם המשיך לשמש את הנציבים הרומים שניהלו את יהודה באותה התקופה. סביר להניח כי פילאטוס השתמש בהרודיון כמרכז שלטוני ומנהלי.

פרסומו של פילאטוס קשור כמובן להיותו מי ששפט והורה על צליבתו של ישו. עם זאת, בכתבים הנוצריים וגם במסורות מאוחרות יותר, טוהר שמו על ידי הנוצרים. בחלק מהעדות הנוצריות אשתו, ואפילו הוא עצמו, נחשבים לקדושים. בבשורה על פי מתי בברית החדשה מתואר פילאטוס כמי ששטף את ידיו כדי להפגין לקהל כי הוא לא אחראי למות ישו. "ויקח מים וירחץ את-ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם ראו", אמר להם ולפי הברית החדשה: "ויענו כל-העם ויאמרו דמו עלינו ועל-בנינו". ציטוט זה היה בסיס להאשמה האנטישמית בדבר האחריות של היהודים למות ישו.

פילאטוס הוא דמות מוכרת במקורות ההיסטוריים, גם אלו שאינם חלק מכתבי הקודש הנוצריים. מהמקורות הוא מצטייר כשליט רב עוצמה. ההיסטוריון יוספוס פלביוס סיפר עליו בין היתר כי הוא הכניס לירושלים בהיחבא את דגלי הלגיון שהיו מעוטרים בצלמי הקיסר, בניגוד לאיסור היהודי להכניס פסלי אלים לירושלים. כשהמעשה התגלה התעוררה בעיר מחאה גדולה, שהסתיימה באיום של פילאטוס בטבח המוני במוחים. "היהודים כאילו קבעו זאת מראש, נפלו ארצה כאיש אחד, פשטו את צוואריהם וזעקו כי נכונים הם למסור את נפשם ובלבד שלא יפרו את חוקי תורתם. משתאה ליראת שמים נחרצת זו ציווה פילאטוס לסלק מיד את ניסי הצבא מירושלים", כתב פלביוס.

בפרשה אחרת שמביא פלביוס מסופר כי הוא השתמש באוצרות בית המקדש כדי לממן את שיפוץ מערכת המים שבנה הורדוס לירושלים, שחלק ממנה היא אמת המים שהגיעה להרודיון - מה שמחזק את הסברה שהיה לו קשר הדוק למקום. על פי החוקרים, גם הסיפורים מהברית החדשה על אזור בית לחם והעובדה שלאחר מכן הוקם בהרודיון כפר נוצרי גדול מחזקים את הקשר בין פילאטוס למקום. "רואים שיש לו קשר טבעי להרודיון", אמר פורת. 

את מחקר הטבעת הובילו פרופ' שוע אמוראי-שטרק ומלכה הרשקוביץ, ומאמר אודותיה פורסם בשבוע שעבר בכתב העת של החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה: Israel Exploration Journal.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו