בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחאת הנשים

הציבור הערבי בשל למגר מתוכו את האלימות, ועל מנהיגיו לפעול

רצח הנערה יארה איוב, על אכזריותו המטלטלת, עשוי להיות נקודת המפנה ביחס לאלימות נגד נשים בחברה הערבית. השלב הבא צריך להתמקד בצעדים שימנעו מהמאבק לדעוך

27תגובות
הפגנה לקראת השביתה, אתמול
תומר אפלבאום

"אם זה הגיע לכפר כמו ג'יש - זה יכול להגיע לכל מקום". את האמירה הזו מדקלמים רבים בציבור הערבי מאז רצח הנערה יארה איוב בגוש חלב בשבוע שעבר. אולי היה זה גילה הצעיר ואולי היה זה היישוב השקט שבו נרצחה - שהפכו את מותה לנקודת מפנה אפשרית בהתייחסות לאלימות נגד נשים בחברה הערבית. סיפורה מסרב לרדת מסדר היום, וביישובים ערביים רבים התקיימו תהלוכות ועצרות ספונטניות לאחר הירצחה. המוות האכזרי של איוב, שטרם ניתן לו הסבר, עורר חששות עמוקים בכל אדם שמצפונו עדיין חי.

בשנה החולפת נרצחו 59 אנשים בחברה הערבית, בהם 12 נשים. הרצח של איוב נתפס כמקרה חריג: ג'יש רחוקה למדי ממפת הפשיעה והאלימות שמאפיינת יישובים ערביים אחרים, והרצח קרה בתקופה שבה אלימות כלפי נשים זוכה לסיקור תקשורתי נרחב, שנותן רוח גבית למחאה.

מחאה על אלימות נגד נשים בצומת שוקת, באוגוסט
אליהו הרשקוביץ

בארגוני הנשים בחברה הערבית ובכלל הבינו שלא ניתן להסתפק בעוד הודעת גינוי לתקשורת, חריפה ככל שתהיה. כך, הקריאה לצעד חריג כמו שביתה ארצית מצאה אוזן קשבת בקרב חוגים רבים. רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ הודיעו בימים האחרונים שיתירו לעובדיהם שלא להגיע לעבודה כדי לקחת חלק במחאה, בנוסף לחברות מהמגזר הפרטי. למרות זאת, העובדה שבתי הספר לא הצטרפו לשביתה באופן רשמי עשויה לקזז מהמחאה אלפי מורות ערביות.

השביתה היום אולי תעביר את המסרים הנכונים בכל הנוגע לצורך בהתגייסות של הממשלה ושל המשטרה בפרט למאבק באלימות - נגד נשים בפרט וביישובים הערביים בכלל. אולם היא לא בהכרח תמצא פתרון לאחת מנקודות החולשה של המאבקים החברתיים בציבור הערבי: היעדר אסטרטגיה ותכנון לטווח ארוך. גם כעת, אפילו שיש קונסנזוס בנושא, השביתה נתפסת כמחאה של נשים בלבד.

רוב צעדי המחאה בחברה הערבית נתפסים כאירועים נקודתיים ולזמן מוגבל. אם ירצו להשיג תוצאות אופרטיביות, המפלגות וארגוני החברה האזרחית שהביעו תמיכה בשביתה צריכים למנוע מהמחאה לדעוך בעוד כמה ימים, כשהמצלמות יופנו לסערה הבאה. כך למשל קרה במאבק נגד חוק הלאום, שאחרי העצרת הגדולה בכיכר רבין הצטמק לפעילות הסברתית של חברי כנסת ואקדמאים. המאבק באלימות אינו סוגיה של ימין ושמאל, והשטח בשל לשינוי. כעת זה תפקידם של מי שמגדירים עצמם קברניטי החברה הערבית לפעול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו