בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פערים גדולים בזכאות לבגרות בין תלמידי מגמות שונות בחינוך המקצועי

מחקר של הכנסת מגלה כי שיעור הזכאות ולתעודות הסמכה במגמות הנדסיות גדול בעשרות אחוזים מאשר במגמות תעסוקתיות וטכנולוגיות. האחראי על התחום במשרד החינוך: "זו לא מקשה אחת"

10תגובות
שיעור ספרות בתל אביב, ב-2006
ניר כפרי

הפער בזכאות לבגרות בין תלמידי מגמות שונות בחינוך הטכנולוגי-מקצועי מגיע לעשרות אחוזים - כך לפי מחקר שפרסם בשבוע שעבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המחקר מראה כי אמנם חלה עלייה באחוז הזכאות לבגרות בחינוך הטכנולוגי-מקצועי, אך גם כי קיים פער ניכר בין הישגי תלמידי המגמות ההנדסיות לתלמידים שלומדים במגמות הטכנולוגיות והתעסוקתיות.

לפי המחקר, אחוז הזכאות לבגרות בקרב תלמידי המגמות ההנדסיות - הנדסת תוכנה, הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, ביו-טכנולוגיה ומגמה מדעית - הגיע בשנת 2016 ל-89%, כאשר הממוצע הארצי הוא 68%. במגמות הטכנולוגיות כמו הנדסת בנייה ואדריכלות ותעשייה וניהול, אחוז הזכאות עמד באותה השנה על 52%. במגמות התעסוקתיות, כמו מלונאות ותיירות, אחוז הזכאות היה 30%.

חינוך טכנולוגי - משרד החינוך - דלג

"בפרסומות של משרד החינוך יש רושם שהחינוך הטכנולוגי כולו לייזרים ומחשבים וטכנולוגיה מתקדמת", אמר ל"הארץ" פרופ' יוסי שביט, סוציולוג מאוניברסיטת תל אביב וראש צוות מדיניות החינוך במרכז טאוב. "משרד החינוך מבין שחשוב לקדם את הדימוי של החינוך המקצועי-טכנולוגי, ולכן הוא מדגיש את ההישגים של תלמידים שלומדים במגמות הסלקטיביות יותר. פחות מדברים על המגמות האחרות, שלא מקדמות את תלמידיהן".

לדברי נוגה דגן בוזגלו ממרכז אדוה, "החינוך הטכנולוגי המושקע הוא מגמות הנדסיות, מחשבים וכדומה. במגמות התעסוקתיות ההשקעה לא מספיק גבוהה, ורמת הלימודים מאוד נמוכה. זה משמש ברירת מחדל לתלמידים עם ציונים נמוכים".

מנגד אמר האחראי על התחום במשרד החינוך, ד"ר עופר רימון: "החינוך הטכנולוגי הוא לא מקשה אחת, והוא נותן מענה למגוון רחב של תלמידים. נכון, יש תלמידים שלא מגיעים לזכאות לבגרות, אבל זה המצב בכל מערכת החינוך. החידוש של החינוך הטכנולוגי בכך שהוא לא מתעלם מהם, לא רואה בהם כישלון, אלא מציע מענה".

בנט - דלג

כשנשאל רימון על הפער בין הישגי המגמות, השיב: "מבחינתי, שום מגמה לא נמצאת מאחור. גם במלונאות יש לנו תוכנית לשפר את שיעורי ההסמכה ולפתח את המורים במגמה. אנחנו רוצים להפוך את הלימודים לרלוונטיים, כדי להכין את התלמידים לשוק העבודה. לשם כך אנחנו נמצאים בקשר עם התאחדות התעשיינים ועם מעסיקים".

הפערים בין המגמות באים לידי ביטוי לא רק בזכאות לבגרות, אלא גם במסלול החדש בחינוך הטכנולוגי, שמאפשר לתלמידים לקבל תעודת הסמכה טכנולוגית. התעודות נחלקות לרמות שונות: הנמוכה ביותר לתלמידים שלא השלימו בגרות, רמה אמצעית לבוגרי כיתות י"ג וי"ד והגבוהה ביותר למי שמחזיקים בתעודת בגרות במגמה טכנולוגית.

במגמות כמו בנייה, אדריכלות ומערכות תקשורת, אחוז הזכאות לתעודת ההסמכה עומד על כ-70%. ואולם, במגמת מלונאות, לדוגמה, אחוז הזכאות הוא 18%. רק מחצית מכלל התלמידים בחינוך הטכנולוגי היו זכאים ב-2016 לתעודת הסמכה. "צריך לזכור שמתן תעודות ההסמכה הוא מהלך חדש, שהחל רק בשנה שעברה", ציין רימון, "כבר בשנה הבאה אנחנו צופים שאחוזי הזכאות יעלו ל-60%, ובשנים הקרובות אנחנו מקווים להגיע ל-80%".

לדברי רימון, "מהלך ההסמכות הוא משמעותי, כי הוא מאפשר גם לילד שלא היה זכאי לתעודת בגרות לקבל תעודת הסמכה שיש לה ערך בשוק העבודה. אנחנו בקשר עם התאחדות התעשיינים, כדי לוודא שהתעודה נותנת מענה לדרישות המעסיקים".

פרופ' שביט מבקר את הקשר עם התאחדות התעשיינים, שמשרד החינוך מתגאה בו. לדבריו, "החינוך צריך לדאוג לתלמידים ולא למעסיקים, כולל הצבא. למרבה הצער, לעתים זה השיקול בשימור של מגמות שונות. מי שצריך לעמוד במרכז הוא התלמיד וטובתו, לא טובת המשק". שביט הוסיף: "צריך להכשיר גם את אלה שלא הולכים להשכלה גבוהה. השאלה היא אם ההכשרה הזאת צריכה להתרחש במשך התיכון, או שאפשר להסתפק בקורסים לאחר מכן. נדחה את ההסללה עד לשלב שבו תלמידים יכולים לקבל החלטות מושכלות, לא להחליט עבורם כבר בשנות התיכון".

החינוך הטכנולוגי סבל במשך שנים מתדמית שלילית, ונחשב נחות לעומת המסלול העיוני. ואולם, בתחום בוצעו שינויים שמקנים לתלמידים גמישות רבה יותר בבחירת מקצועות הלימוד ובאפשרות לגשת לבחינת הבגרות העיונית. שינוי נוסף שחל בחינוך הטכנולוגי הוא גידול במספר הבוגרים שממשיכים ללימודים גבוהים. ב-2008, כ-40% מבוגרי החינוך הטכנולוגי במגזר היהודי המשיכו להשכלה גבוהה. זאת, לעומת כשליש מבין הבוגרים כעשור קודם לכן.

לצד החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, קיים עדיין מסלול הכשרה מקצועית במסגרת בתי הספר של משרד העבודה. שיעור זכאי הבגרות במסלול זה, כ-50%, נמוך מהממוצע הארצי. מספר התלמידים בחינוך המקצועי בירידה וכיום לומדים בו כעשרת אלפים תלמידים בלבד.

"עמדת משרד החינוך ברורה: כל בתי הספר צריכים להיות תחת משרד החינוך", ציין רימון. "זו היתה עמדתנו מאז ומעולם. בשנים האחרונות יותר ויותר תלמידים בוחרים לגשת לבתי הספר של משרד החינוך, כי אנחנו מאפשרים מגוון רחב יותר של מענים במסלולים שונים. אני שמח שהתלמידים מצביעים ברגליים".

בשנה האחרונה עלו טענות שלפיהן משרד החינוך מפלה לרעה את תלמידי בתי הספר המקצועיים המעוניינים לגשת לבגרות: בבחינת הבגרות של תלמידי בתי הספר המקצועיים אין מרכיב של הערכה חלופית (30% מציון בחינת הבגרות, שנותנים המורים בבית הספר), ובמקומו הם נדרשים לבחינה נוספת, וכן אין להם ציון מגן מבית הספר. ועדת החינוך של הכנסת תקיים דיון בנושא מחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו