בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השרים יצביעו על הצעת החוק שתעגן את מעמד המטפלות כעובדות שכירות

כיום, המטפלות לא מקבלות זכויות סוציאליות של שכירות, כמו ימי חופשה, מחלה ואבל, אך עומדות בפיקוח קפדני של משרד העבודה והרווחה. "המצב מנציח את מעמדן של המטפלות כעובדות המוחלשות ביותר", נכתב בהצעת החוק

8תגובות
פעוטון בבאר שבע, 2014
אליהו הרשקוביץ

ועדת השרים לחקיקה צפויה להצביע היום (ראשון) על הצעת חוק להסדרת ממעמדן של כ-4,000 מטפלות במשפחתונים המפוקחים על-ידי משרד העבודה והרווחה. לפי הצעת החוק, שהגיש חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה), המטפלות יוגדרו לראשונה כשכירות. כיום, המטפלות הן עצמאיות בפועל, אך עומדות תחת פיקוח מחמיר בתחומים רבים בעבודתן. הן אינן זכאיות לחיסכון פנסיוני, לפיצויים ולתנאים סוציאליים או לימי חופשה, ימי מחלה וימי אבל.

מערך המשפחתונים של משרד העבודה והרווחה מונה אלפי משפחתונים שבהם שוהים כ-18 אלף תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש. המטפלות, רבות מהן מהציבור הערבי ומהציבור החרדי, מפעילות משפחתונים בביתן בפיקוח המשרד, בתיווך הרשות המקומית או על-ידי זכיינים שונים. המשרד מסבסד את עלות המשפחתון בהתאם לרמת ההכנסה ולמספר הילדים במשפחה.

המטפלות מצויות במצב ייחודי מבחינת תנאי העסקתן: הן נחשבות עובדות עצמאיות - פרט שהמשרד דואג להדגיש, במכרז להפעלת שירותי המשפחתונים כמו גם באוגדן הנהלים להפעלת משפחתונים שפרסם - והאחריות על קניית הציוד הנדרש למשפחתון מוטלת עליהן. אך מצד שני, חלות עליהן מגבלות רבות: התעריף שביכולתן לגבות, גודל החדר שבו מופעל המשפחתון, ימי החופשה שהן זכאיות להם, מספר הילדים במשפחתון ועוד.

"מצב אבסורדי זה, חריג ביותר בנוף של שוק התעסוקה הישראלי ויוצר פגיעה קשה בפרנסתן וברווחתן של המטפלות, כמו גם בזכויותיהן התעסוקתיות והחוקתיות", נכתב בדברי ההדבר להצעת החוק. עוד נכתב כי המצב "מנציח את מעמדן של המטפלות כעובדות המוחלשות ביותר, בלי חיסכון לעת זקנה, בלי ביטחון תעסוקתי ובלי תנאים סוציאליים מינימליים".

"בזכויות אנחנו מקבלות אפס, אבל במחויבות דורשים מאתנו הכל"

"אנחנו עצמאיות, אבל תנאי העבודה שלנו מפוקחים לגמרי", אומרת רחל אברהם, המפעילה משפחתון בבני-ברק בפיקוח המשרד. "קובעים לנו מה סדר היום, מה נבשל, כמה ילדים מותר לנו לקחת. זה לא נחשב 'עצמאי', אבל מצד שני המפעיל לא מחויב לנו בשום דבר. בזכויות אנחנו מקבלות אפס, אבל מבחינת מחויבות דורשים מאתנו הכל".

"אף שהמטפלות הן אלה שמבצעות בפועל את כל העבודה, הן שקופות לחלוטין למשרד", אומרת נעה נוצני, ראשת ענף הגיל הרך בארגון "כוח לעובדים" המאגד את המטפלות. אחת הטענות העיקריות של המטפלות נוגעת למחויבות הזכיין לסייע למטפלת בפרסום המשפחתון ובהרשמת הפעוטות. "אם המשפחתון לא מגיע לתפוסה כלכלית של חמישה ילדים, היחידה שנושאת בנטל הכלכלי היא המטפלת", אומרת נוצני. "המפעיל יקבל תגמול חודשי מלא על המשפחתון, גם אם יהיה במשפחתון פעוט אחד בלבד. המטפלת מצידה תיאלץ להפעיל את המשפחתון גם בשכר הנמוך משכר מינימום. כל ילד שחסר, משמעו 20% ירידה במשכורת".                   

כמי שאינן מוכרות כשכירות, המטפלות אינן מקבלות תלוש משכורת ולכן אינן זכאיות לחיסכון פנסיוני, לפיצויים ולתנאים סוציאליים, יש להן מספר קבוע של ימי חופשה ללא תלות בוותק שלהן, הן אינן זכאיות לימי מחלה ואף לא לימי אבל, ונדרשות לממן מכיסן את עלות ההחלפה במקרה הצורך. "אין לנו ימי מחלה, אין ימי אבל, אין חופשות", אומרת פתחייה מסארווה מכפר ערערה. "אם מישהי חלתה או שנפטר לה מישהו - היא צריכה למצוא פתרון. את חולה במחלה קשה? את מוכרחה להביא מחליפה אלייך הביתה ולשלם לה מכיסך".

סוגיה נוספת עוסקת בגביית התשלום מהורי הפעוטות. כמחצית מההכנסות של מטפלות המשפחתונים תלויה בגביית תשלומי הורים, ושאר הסכום מועבר על-ידי משרד העבודה והרווחה. "למטפלות אין חופש בקביעת גובה שכרן ובמימוש פוטנציאל הרווח שלהן, שכן גובה שכרן המרבי נקבע על-ידי המדינה באמצעות קביעת תעריף שכר הלימוד ומספר הילדים, ולרוב הן רחוקות מלהתפרנס מלוא שכרן, בשל קשיי גבייה חמורים ועיכובים בהעברת כספים מהמפעילים", נכתב בהצעת החוק.

"אצלנו במגזר יש הרבה עוני", אומרת מסארווה. "להרבה הורים שמביאים אליי את הילדים אין דרך לשלם את החלק שלהם. מתוך רחמים אני מסכימה לקחת את התינוק ולקבל רק את התשלום ממשרד העבודה והרווחה, למרות שאני יודעת שאפסיד כסף. פנינו פעמים רבות לרשות המקומית ולמשרד בדרישה שיעזרו לנו עם גביית התשלום מההורים, או שיימצאו לנו פתרון אחר. אמרו לי: אז אל תקבלי את הילד. אבל איפה יגדלו הילדים האלה?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו