על אף העלייה במחירי השכירות, המדינה מסרבת להגדיל את הסיוע לזכאים

מאז 2008 עלו מחירי השכירות בעשרות אחוזים, אך סכומי הסיוע למקבלי הבטחת הכנסה לא עודכנו. לפי המדינה, הסיוע "אינו נגזרת של מחירי השוק, וממילא לא נועד לכסות את גובה דמי השכירות"

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בניין דירות באשקלון - ארכיון
בניין דירות באשקלון - ארכיון. האגודה לזכויות האזרח דורשת לקבוע מנגנון לעדכון גובה הסיועצילום: אילן אסייג

המדינה מסרבת לעדכן את הסיוע בשכר דירה שניתן למקבלי הבטחת הכנסה, על אף עלייה במחירי השכירות בעשור האחרון. בתגובת המדינה לעתירה שהגישה בנושא האגודה לזכויות האזרח נכתב כי סכום הסיוע "אינו נגזרת של מחירי השוק, וממילא לא נועד לכסות את גובה דמי השכירות, ולפיכך הסכום לא מתעדכן בהתאם לשינויים בשוק השכרת הדירות".

מחירי השכירות עלו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים: מ-2,330 שקלים בחודש בממוצע ב-2008 ל-3,879 שקלים בסוף הרבעון השלישי של 2018. חלק מהזכאים מקבלים כיום סכום סיוע שלא השתנה מאז החלו לקבלו לפני יותר מעשור, ועשוי להיות כמה מאות שקלים בחודש. גובה הקצבה למשפחה נקבע על פי גודלה, רמת ההכנסה שלה והיישוב בו היא מתגוררת.

האגודה עתרה לפני כשנה לבית המשפט המחוזי בירושלים ודרשה כי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר יעדכנו את הקצבאות בהתאם למחירי הדירות. האגודה דרשה עוד לקבוע מנגנון קבוע לעדכון גובה הסיוע בהתאם לשינויים במשק.

דיור ציבורי בבת ים - ארכיון
דיור ציבורי בבת ים - ארכיון. מנהל באגודה לזכויות האזרח: "הקפאת גובה הסיוע בשכר דירה זהה למעשה לקיצוץ"צילום: מוטי מילרוד

מתשובת המדינה עולה כי משרד הבינוי והשיכון מסייע לכ-171 אלף משקי בית וכי בארבע השנים האחרונות הצטרפו למקבלי הסיוע כ-26 אלף משפחות. סכום הסיוע הכולל עמד ב-2018 על 1.96 מיליארד שקל. במשרדי הממשלה טוענים כי לאורך השנים הגדילה הממשלה את הסיוע לקבוצות שונות.

לדברי מנהל היחידה לזכויות חברתיות ולשוויון באגודה לזכויות האזרח, עו"ד גיל גן-מור, "הקפאת גובה הסיוע בשכר דירה, חרף עלייה דרסטית במחירי השכירות, זהה למעשה לקיצוץ בסיוע". לדבריו, הסיוע נמוך מלכתחילה והיעדר מנגנון עדכון מחמיר את הקושי. "משקי בית רבים מתקשים לשכור דירה או נאלצים לעזוב דירה שכבר שכרו כי לא יכולים לעמוד בדרישה של הבעלים", הוסיף, "לחלופין, המשפחה תוציא סכום עצום על תשלום שכר דירה על חשבון צרכים בסיסיים אחרים".

גן-מור הוסיף כי "שלחלק מקבוצות הזכאים עודכן גובה הסיוע, לקבוצות אחרות (למשל ליחידים מקבלי הבטחת הכנסה) לא נערך עדכון, בלי שיש טעם ענייני להבחין בין קבוצות הזכאים. באגודה ערכו חישוב של השינויים בסכומי הסיוע ב–2007 לעומת 2017, שממחישים את שחיקתם. לפני עשור, זוג ללא ילדים קיבל 950 שקלים בחודש - הסכום נשאר זהה גם היום. יחיד בן 55 ומעלה שחי בפריפריה ב–2007 קיבל 580 שקל, אך הסכום ירד ב–2017 ל–530 שקל - ירידה של 8%. 

השינוי בסכום הסיוע לתשלום שכר דירה בעשור האחרון

ב"הארץ" פורסם לאחרונה כי עבור כ-150 אלף אנשים שנמצאים במצב כלכלי קשה המזכה אותם בסיוע בשכר דירה - סכום הסיוע כמעט לא עלה כבר עשור. לחלקם הוא אף ירד. על אף דו"חות מבקר המדינה וועדות שונות שביקרו בחריפות את משרד השיכון על שחיקת הסיוע, דבר לא נעשה.

לפי נתוני האגודה לזכויות האזרח, ב-2007 זוג ללא ילדים היה מקבל 950 שקלים בחודש. סכום זה לא השתנה עד היום. יחיד בן 55 או יותר שחי בפריפריה היה מקבל ב–2007 580 שקל, אך הסכום ירד ב–2017 ל–530 שקל,  ירידה של 8%.

בדו"ח מ-2010 הצהיר מבקר המדינה כי "על המשרד להביא בחשבון שהשחיקה בשיעור השתתפות המדינה בשכר דירה לזכאים פוגעת באוכלוסייה חלשה, אוכלוסייה שמפאת משאביה הדלים אינה יכולה לשלם את ההפרש שבין שכר הדירה ובין הסיוע שניתן לה מהמדינה". ועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית ב-2011, הכירה גם היא בשחיקה בסיוע בשכר הדירה. ועדת אלאלוף למלחמה בעוני דנה בנושא לעומק ומצאה כי סך ההוצאה על דיור של אנשים החיים בעוני, אשר מתגוררים בשכירות באזור המרכז, מגיע לכ-61% מהכנסתם בממוצע.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ