זוכי פרס וולף: האדריכל משה ספדיה ומגלה הורמון שאחראי על ויסות משקל הגוף

הזוכים בפרס היוקרתי "לקידום המדע והאומנות לטובת האנושות" הם משלוש מדינות - ארה"ב, צרפת וישראל. ביניהם מפתחי זרזים שתרמו לתעשיית התרופות, ומפתח מודלים כלכליים לסוגיות יסודיות בחקלאות, כלכלה ומדיניות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ספדיה במוזיאון בעיצובו בבנטונוויל שבארקנסו, ב-2011
ספדיה במוזיאון בעיצובו בבנטונוויל שבארקנסו, ב-2011צילום: AP

שמותיהם של זוכי פרס וולף, שנחשב לאחד הפרסים היוקרתיים ומחולק בישראל, הוכרזו הבוקר (רביעי) בבית הנשיא שבירושלים. בין הזוכים בפרס, שמוענק עבור הישגים "לקידום המדע והאומנות לטובת האנושות", נמצאים האדריכל משה ספדיה והחוקר שזיהה הורמון שאחראי לוויסות משקל הגוף. הזוכים הם משלוש מדינות - ארה"ב, צרפת וישראל ולכל אחד מהם יינתן פרס בשווי של כמאה אלף דולר.

אדריכלות: הותיר חותם משמעותי בתחום

פרס וולף באדריכלות מוענק לאדריכל משה ספדיה, שלפי ועדת הפרס הותיר חותם משמעותי בתחום. ספדיה, בן 80, הוא מהאדריכלים המפורסמים בעולם, שפרץ בצעירותו בזכות הפרויקט החדשני "הביטאט 67" במונטריאול שלאחרונה נפתחה בו דירה לדוגמה כמוזיאון. מתחילת שנות ה-70 הוא תכנן פרויקטים בישראל ובעולם. בארץ הוא אחרי על תכנון מוזיאון יד ושם, טרמינל 3 בנתב"ג, העיר מודיעין, מרכז יצחק רבין בתל אביב, מתחם ממילא בירושלים ובניין רשות העתיקות בירושלים שנמצא בבנייה. 

ספדיה תכנן כמה פרויקטים בולטים בחו"ל, כמו הספריה העירונית של ונקובר, פרויקט מרינה באי סנדס שבסינגפור שכולל שלושה מגדלים איקוניים ועליהם בריכה וטיילת שלצדם מוזיאון. בראיון ל"הארץ" ב-2016, אמר שהוא מעט האט את קצב העבודות בישראל בגלל עומס עבודה בעולם. "הנמכתי פה בזמנו את קצב העבודה בגלל שעבדתי במקביל על פרויקט בסינגפור ובארצות הברית ובעוד מדינה מזרח תיכונית, שלא אזכיר את שמה, אבל ברגע שיש פרויקט הולם אני בהחלט משקיע מאמץ".  

רפואה: חושף הורמון שאחראי על ויסות המשקל

פרס וולף ברפואה יוענק השנה לפרופסור ג'פרי פרידמן, גנטיקאי מולקולארי מאוניברסיטת רוקפלר. פרידמן, בן 64, נחשב כמי שהציב את אחת מאבני הדרך החשובות בחקר ההשמנה, לאחר שהוא ועמיתיו גילו ב-1994 הורמון בשם ליפטין האחראי על ויסות משקל הגוף והשמנה. פרידמן זכה בעשרות פרסים ואותות כבוד בעבר, והוא חבר האקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים.

פרידמן. זוכה פרס וולף ברפואה
פרידמן. זוכה פרס וולף ברפואה

בניסוי שערך עם עמיתיו בעכברים שהגן האחראי לייצור ליפטין אצלם נוטרל (באמצעות יצירת מוטציה גנטית בשם ob),  הם גילו כי העכברים פיתחו תאבון בלתי נשלט והפכו שמנים מאוד. לעומת זאת, כאשר הוזרק לעכברים ההורמון – הם השילו כשליש ממשקלם העודף. פרידמן גילה כי מוטציות בליפטין או בקולטן שלו גורמות להשמנת יתר מסיבית אצל יונקים, וטיפול בו הוא אפקטיבי בקרב מטופלים שסובלים מחסר בהורמון זה. הליפטין מופרש על ידי רקמות השומן, ופועל על קבוצות של נוירונים במרכזי המוח השולטים באיזון האנרגיה.

הורמון הליפטין לא נחשב כיום כאמצעי טיפול בהשמנה, בין היתר כיוון שהתברר כי אצל מרבית הסובלים מהשמנת יתר רמות ההורמון הן נורמאליות. ובכל זאת, לתגלית של פרידמן היתה חשיבות עצומה לחקר ההשמנה. היא היוותה חיזוק משמעותי לתפיסה לפיה תופעת ההשמנה קשורה בתהליכים ביולוגיים רחבים ועמוקים, שבהם מעורבים עשרות עד מאות גנים שאחראיים להורמונים מווסתים מגוונים, בניסיון לשמור על איזון האנרגיה של גוף האדם.

פריצת הדרך של פרידמן הובילה צוותי מחקר בכל העולם לתגליות נוספות וחשיפת מנגנונים וגנים שקשורים בתופעת ההשמנה. ולמרות זאת, שני עשורים וחצי מאז התגלית ובזמן שעולם ממשיך להתקדם, בעיית ההשמנה, שמעסיקה את העולם ביובל האחרון, מחריפה. כיום חיים בעולם כשני מיליארד בני אדם שסובלים מעודף משקל, וכ-300 מיליון שסובלים מהשמנת יתר.

הרטוויג. זוכה פרס וולף בכימיה
הרטוויג. זוכה פרס וולף בכימיה

כימיה: מפתחי זרזים שתרמו לתעשיית התרופות

פרס וולף בכימיה יוענק השנה לפרופ' סטיבן בוכוולד מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ופרופ' ג'ון הרטוויג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי על פיתוח של זרזים על בסיס מתכות המעבר (פלדיום) שמייעלים את תהליך הסינתזה של מולקולות אורגניות. דמיטרי גלמן, פרופסור לכימיה אורגנית מהאוניברסיטה העברית, שהיה פוסט דוקטורנט של בוכוולד, מספר כי הריאקציה הקרויה על שמם של השניים (אמינציה של בוכוולד-הרטוויג) מאפשרת צימוד מצולב של שתי מולקולות אורגניות קטנות דרך קשר פחמן-חנקן ליצירת מגוון רחב של מולקולות מורכבות.

בוכוולד. זוכה פרס וולף בכימיה
בוכוולד. זוכה פרס וולף בכימיה

שני הזוכים עשו מהפך בתהליכי הסינתזה של חומרים בעלי פעילות ביולוגית, הסביר פרופ' גלמן. "לפני המחקר של השניים, לא היתה שיטה יעילה לסנתז אמינים בצורה סלקטיבית", אמר. הזרזים אותם פיתחו משמשים היום לייצור של מגוון חומרים בתעשיית התרופות ובייצור חומרים סינתטיים באופן כללי.

מתמטיקה: שכללו את הבנת התפתחות תהליכים מקריים במישור

זוכי הפרס במתמטיקה הם פרופ' גרגורי לאולר מאוניבריסטת שיקגו ופרופ' ז'אן פרנסואה לה גאל מאוניברסיטת פריז-סוד אורסיי, על תרומתם לקידום תחום המחקר של תהליכים סטוכסטיים (אקראיים). פרופ' נתי ליניאל מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה העברית מסביר כי עבודתם של שני הזוכים התמקדה בפיתוחו של תחום מתמטי הנקרא אבולוציית לוונר-שרם (שרם הוא המתמטיקאי הישראלי המנוח עודד שרם). זו תורה המאפשרת להבין את הדינמיקה של תהליכים מקריים במישור.

לאולר. זוכה פרס וולף במתמטיקה
לאולר. זוכה פרס וולף במתמטיקה

הדוגמה הפשוטה ביותר לתהליך סטוכסטי כזה היא מהלך מקרי במישור, כאשר אדם צועד במישור באקראי ובוחר בכל יחידת זמן אם לפנות צפונה, דרומה מזרחה או מערבה. ישנן גם מערכות פיזיקליות חשובות שהתנהגותן מתוארת על ידי משוואות לוונר-שרם. למשל מערכת גדולה של חלקיקים המגיבים בצורה אקראית שתלויה בטמפרטורה לקיומו של שדה מגנטי. 

המחקר של תהליכים אקראיים הוא תחום במתמטיקה שנמצא על התפר שבין פיזיקה למתמטיקה טהורה: הוא מתחיל מהניסיון להסביר בכלים מתמטיים תופעות פיזיקליות. הן, זוכות אז לחיים משל עצמן ומהוות תחום מחקר מתמטי חשוב. 

חקלאות: מפתח מודלים כלכליים לסוגיות יסודיות בחקלאות, כלכלה ומדיניות

פרס וולף בחקלאות יוענק השנה לפרופ' דוד זילברמן, גם הוא מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, שפיתח מודלים כלכליים לסוגיות יסודיות בחקלאות, כלכלה ומדיניות. זילברמן, יליד העיר ירושלים, עוסק בכלכלת החקלאות, הסביבה, הטכנולוגיה והסיכונים הכרוכים בהם. מטרתו היא לשלב את התיאוריה הכלכלית לפתרון בעיות בעולם, במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד.

זילברמן. זוכה פרס וולף בחקלאות
זילברמן. זוכה פרס וולף בחקלאות

קרן וולף הינה קרן ישראלית ממלכתית, שמטרתה קידום המצוינות במדע ובאמנות. מדי שנה, מעניק נשיא מדינת ישראל בשם הקרן את הפרס. מאז ייסודה של הקרן זכו 336 מדענים ואמנים בפרסים, וכשליש מהם זכו לאחר מכן בפרס נובל בתחומים המשותפים לשני הפרסים.

פרס וולף מוענק זו השנה ה-41. קרן וולף נוסדה בשנת 1975 על ידי ד"ר ריקרדו וולף, ממציא, דיפלומט ונדבן, ואשתו, פרנסיסקה סובירנה-וולף, אלופת העולם בטניס בשנות ה-20 שתרמו את הונם לשם הקמת הקרן. כללי הענקת הפרס קבועים בחוק קרן וולף, שאושר בכנסת בשנת 1975. בין הזוכים לאורך השנים אפשר למצוא את האסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג, פרופ' עדה יונת, האמנים מארק שאגאל, אנסלם קיפר ולואיז בורז'ואה, המנצח זובין מהטה ופרופ' רות ארנון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ