שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

משרד החינוך פתח בפיילוט לתקצוב נוסף של תיכונים מוחלשים

הפיילוט, שיימשך שלוש שנים, גובש במטרה לצמצם פערים סוציו־אקונומיים בין תיכונים, כפי שנעשה בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. בשלב הראשון הוא יופעל רק במוסדות ערביים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בית ספר עירוני י"ב ביפו, ב-2004. בציבור הערבי, 96% מהתלמידים שייכים לחמישונים חלש עד בינוני
בית ספר עירוני י"ב ביפו, ב-2004. בציבור הערבי, 96% מהתלמידים שייכים לחמישונים חלש עד בינוניצילום: ðéø ÷éãø
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

משרד החינוך יחל ליישם בימים הקרובים מודל תקצוב יחסי בבתי הספר התיכוניים, שבמסגרתו יינתן תקציב נוסף לבתי ספר ביישובים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך. המודל, שגובש כדי לצמצם פערים סוציו־אקונומיים בין בתי הספר, יופעל בשלב הראשון בכ–110 תיכונים, שכולם מיועדים לציבור הערבי. בשלב זה מדובר בפיילוט שיימשך שלוש שנים.

חלק מבתי הספר יקבלו תקצוב נוסף לפתיחת כיתות קטנות לתלמידים הזקוקים לתגבור מיוחד, וחלק מבתי הספר יקבלו תקצוב נוסף לשימוש חופשי יותר. מנהלים יוכלו לנצל את התקצוב, שמטרתו לא הוגדרה, לשעות הוראה, תוכניות העשרה, יועצים, טיפולים ועוד. בתום שלוש השנים יוחלט מה היתה מידת ההצלחה של הניסוי וכיצד ליישמו בהמשך. בשנים הראשונות יושקעו בבתי הספר שייכללו בפיילוט כ–500 מיליון שקלים. 
מודל התקצוב היחסי גובש ב–2014, ומיושם בהדרגה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים כבר מ–2015. החל בשנת הלימודים הנוכחית הוא מיושם בבתי הספר היסודיים ובחטיבות באופן מלא.

לפי נתוני המשרד, ההשקעה הכספית בתלמידי יסודי מהחמישון החלש (המשרד מחלק את בתי הספר לחמש קבוצות המכונות חמישונים, ש"ק) גבוהה בכ–35% מההשקעה בתלמידים מהחמישון החזק. בחטיבות הביניים, ההשקעה בתלמידים מהחמישון החלש גבוהה ב–18% מזו שבתלמידים מהחמישון החזק. אחד מביטויי ההשקעה התקציבית הוא שעות לימוד — ממוצע שעות ההוראה לתלמיד גדל ככל שבית הספר נמצא ביישוב ממעמד סוציו־אקונומי נמוך יותר. 

תלמיד תיכון יהודי מתוקצב בכ-30% יותר מתלמיד ערבי

בשנים האחרונות נמנע משרד החינוך מיישום המודל גם בבתי הספר התיכוניים, חרף פערים משמעותיים בתקצוב בתי הספר. לדברי גורמים במשרד החינוך, החלת המודל על תיכונים מורכבת יותר משום שבניגוד לחינוך היסודי, בתי הספר התיכוניים אינם מופעלים על ידי משרד החינוך אלא על ידי הרשויות המקומיות, רשתות פרטיות ועמותות. על ההימנעות מיישום המודל נמתחה ביקורת ציבורית, ומבקר המדינה תקף אותה בחריפות בדו"ח מ–2016: "לא זו בלבד שהתלמידים הנמנים עם השכבות החלשות ביותר אינם נהנים מהעדפה מתקנת רציפה בתקצוב, ביחס לתלמידים הנמנים עם השכבות המבוססות יותר, אלא שתקצובם בפועל אף נופל במידה ניכרת מזה שהתלמידים בני השכבות המבוססות נהנים ממנו". 

לפי גורם במשרד החינוך, הבחירה בבתי הספר הערביים לפיילוט התיכונים נובעת מכך שרוב התלמידים בהם משתייכים לקבוצות הסוציו־אקונומיות הנמוכות יותר, ולכן הם אמורים להיות הנהנים העיקריים מהמודל החדש. בציבור הערבי, 96% מהתלמידים שייכים לחמישונים חלש עד בינוני, לעומת 42% בציבור היהודי. בחמישונים אלו קיים פער גדול בין הקבוצות: תלמיד יהודי מקבל בממוצע תקצוב גבוה ב–35%–75% מתלמיד ערבי. הפערים נותרים בעינם גם כשמסתכלים על כלל המערכת העל־יסודית: תלמיד יהודי מתוקצב בכ–29 אלף שקל בשנה, לעומת 22 אלף שקלים בשנה לתלמיד ערבי — פער של כ–30%. 

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), שפעל בשנים האחרונות עם משרדי החינוך והאוצר בנושא, מסר: "זהו צעד היסטורי עבור התיכונים הערביים, שסובלים מאפליה ארוכת שנים בתקצוב לעומת המגזר היהודי. התוכנית חשובה במיוחד כי מדובר בחטיבה מכרעת בלימודים ובהישגי התלמידים בבחינות הבגרות. נמשיך במאבק צודק זה למען מציאות שוויונית יותר בחינוך, ואין ספק שלצורך כך חשוב להרחיב את היקף התוכנית לכל בתי הספר ביישובים המוחלשים". 

בית הספר התיכון הערבי האורתודוקסי בחיפה, ב-2007. כ-500 מיליון שקלים יושקעו בבתי הספר שייכללו בפיילוט
בית הספר התיכון הערבי האורתודוקסי בחיפה, ב-2007. כ-500 מיליון שקלים יושקעו בבתי הספר שייכללו בפיילוטצילום: ירון קמינסקי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ