בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תקופת החיסיון על מסמכי השב"כ והמוסד הוארכה ב-20 שנים נוספות

נתניהו האריך את פרק הזמן שבו מסמכים של גופי מודיעין יהיו סגורים לציבור בנימוק ש"אתגרים ביטחוניים מחייבים משנה זהירות". ארגונים לחופש המידע טוענים שמדובר בהחלטה שרירותית

38תגובות
ראש הממשלה נתניהו לצד גנז המדינה יעקב לזוביק, ב-2014
חיים צח / לע"מ

תקופת החיסיון של מסמכי השב"כ והמוסד הוארכה השבוע ב-20 שנים נוספות ותעמוד כעת על 90 שנה מיום יצירתם. לדוגמה, מסמכים מ-1949, שנת הקמתו של שירות הביטחון הכללי, ייפתחו לציבור רק ב-2039, ומסמכים המתעדים את ההתנקשות במחמוד אל מבחוח, שבתקשורת הזרה יוחס למוסד, ייפתחו, אם הם קיימים, רק בשנת 2100. גופים נוספים שתקופת החיסיון עליהם הוארכה הם הוועדה לאנרגיה אטומית, יחידות מסוימות בצה"ל והמכון הביולוגי. אנשי התנועה לחופש המידע, האגודה לזכויות האזרח ומכון המחקר "עקבות" מתחו ביקורת על ההחלטה, וטענו שהיא "שרירותית ומתעלמת מהאינטרס הציבורי הרב בחשיפת חומרי ארכיון". מנגד, במשרד ראש הממשלה טענו שיש צורך ביטחוני ממשי בסגירת החומרים האלה לעיון הציבור חרף הזמן הרב שחלף מאז נוצרו.

בין המתנגדים להארכת זמן החיסיון על המסמכים האלה היתה מועצת הארכיונים העליונה, גוף המייעץ לארכיון המדינה, הכפוף למשרד ראש הממשלה. המועצה המליצה בקיץ האחרון להאריך את התקופה בחמש שנים בלבד, אך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא קיבל את המלצתה, וחתם בחודש שעבר על התיקון לתקנות הארכיונים, שמאריך את התקופה. ההחלטה פורסמה ברשומות השבוע.

ציר של אירועים היסטוריים ומתי יתפרסמו לציבור

"בדיון מסוג זה חייב אדם להיות מסוגל להכיל בראשו שתי מחשבות סותרות בו זמנית", אמר בקיץ האחרון גנז המדינה לשעבר, ד"ר יעקב לזוביק, בדיון שקיימה מועצת הארכיונים העליונה בנושא. "האחת, החשיבות הגדולה של הגופים ופועלם (השב"כ, המוסד וכו', ע"א), והשנייה, חשיבות הביקורת עליהם, מאחר ובחברה דמוקרטית צריך למצוא את האיזון". היועצת המשפטית של ארכיון המדינה, עו"ד נעמי אלדובי, הסבירה שהנימוקים להארכת החיסיון היו ביטחוניים. לדבריה, "יש חשש לפגיעה ממשית בביטחון המדינה" עם חשיפת המסמכים האלה. בין היתר, היא טענה כי בחומרים אלה מידע על סייענים וסוכנים, שחלקם או צאצאיהם עדיין בחיים ומידע עליהם עלול לפגוע בהם. לצד זאת, יש מידע שהתקבל מגורמים זרים ועלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. בנוסף, חלק מהחומרים נוגעים לשיטות פעולה שהיו נהוגות בראשית שנות ה-50 ואפילו קודם לכן, "שעדיין נהוגות כיום, ופרסומן היום יכול לחשוף אותן בצורה שתפגע בביטחון המדינה".

אלדובי כתבה בהקשר זה, במענה לפניית התנועה לחופש המידע: "מהבחינה המדינית והביטחונית ישראל מתמודדת עדיין עם אתגרים ביטחוניים מן המעלה הראשונה, המחייבים משנה זהירות גם בחלוף 70 שנה ממועד הקמת מדינת ישראל ותחילת יצירתם של החומרים הארכיוניים המדוברים". לדבריה, "הערכת גורמי המקצוע היא כי תקופה של 20 שנה נוספות היא זמן סביר, אשר ייתכן שבסיומו ניתן יהיה לחשוף מסמכים מימי ראשית המדינה מבלי שהדבר יפגע בביטחון המדינה". עוד הוסיפה: "עבודת מודיעין מורכבת מפסיפס של פרטים, וקיים קושי לאמוד את מידת הפגיעה שעלולה להיווצר בחשיפת מסמך בודד אחד... ייתכן בהחלט, כי מסמך אחד נראה תמים לכאורה, אולם צירופו למסמכים תמימים נוספים ייתן תמונה כוללת שחשיפתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה. כך גם ארגוני מודיעין יריבים או ארגוני טרור, האמונים על איסוף מידע, עלולים להפיק ממידע זה תובנות מודיעיניות לגבי יכולות האיסוף המודיעיני והסיכול של המוסדות הביטחוניים בישראל".

ארכיון המדינה, ב-2016
עופר אדרת

דודו אמיתי, יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע, העלה בדיון שהתקיים בקיץ חשש, שצנזור המסמכים לא נובע רק מטעמים ביטחוניים אלא נועד גם לשמור על התדמית של המדינה. "כשאני מסתכל עליהם (על מסמכים מ-1948, ע"א), אין לי שום מושג איך הם יכולים לפגוע ביטחונית במדינה", אמר. "כן, הם לא נעימים, כן הם יכולים לגרום לכל מיני סקנדלים, אבל הם לא יפגעו בביטחון המדינה. מדינת ישראל היא מספיק חזקה וחסונה כדי להתמודד עם עובדות לא נעימות במלחמה. במלחמה קורים הרבה דברים לא נעימים. אז יש במלחמה שוד וביזה ואונס וכל מיני דברים אחרים. מדינת ישראל צריכה להתמודד עם הדברים האלה". לדבריו, סגירת החומרים האלה היא מצב "אבסורדי", בין היתר משום שהם פתוחים לעיון הציבור בארכיונים במדינות אחרות.

בפועל, אין להחלטה החדשה משמעות של ממש, שכן באופן מעשי, הארכיונים האלה סגורים לחלוטין לציבור מאז ומעולם, כפי שמסבירים במכון המחקר "עקבות". פנייתם למשרד ראש הממשלה, בשאלה כמה מחומרי הארכיונים של השב"כ והמוסד נפתחו עד כה לציבור לא נענתה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו