בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון: עיריית תל אביב לא חייבת להכיר בחינוך אנתרופוסופי

השופטים קבעו שאין להתערב בהחלטת העירייה. חשיבותו של פסק הדין חורגת מהוויכוח המקומי, כיוון שהוא קובע שפלורליזם בחינוך אין פירושו בהכרח מימון ציבורי ליוזמות הורים פרטיות

74תגובות
בית הספר האנתרופוסופי אביב בכפר הנוער מקווה ישראל, אתמול. הטענה שהוא מופלה ביחס לבתי ספר אחרים נדחתה
אילן אסייג

בית המשפט העליון קבע כי עיריית תל אביב רשאית שלא להכיר בזרם האנתרופוסופי כזרם רשמי במערכת החינוך העירונית, ובעקבות כך גם אינה מחויבת להקצות לו מבנה ותקציב כמו למוסדות חינוך רשמיים. חשיבותו של פסק הדין חורגת מהוויכוח המקומי; הוא קובע שפלורליזם בחינוך אין משמעו בהכרח מימון ציבורי ליוזמות הורים פרטיות.

הכרעת בית המשפט העליון הפכה פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתן לפני כשנתיים. "בהתאם לסמכותם ובמסגרת שיקול דעתם, החליטו עיריית תל אביב והעומד בראשה, כעניין של מדיניות, שלא לתמוך במתן מעמד רשמי למוסדות חינוך בעלי אופי 'ייחודי'", כתב השופט נעם סולברג, שאליו הצטרפו השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין, תוך שהוא מדגיש כי אין "עילה משפטית לבטל או לשנות" מדיניות זו.

"אני שמח שבית המשפט העליון נתן גיבוי למובן מאליו, לעמדה הערכית של עיריית תל אביב־יפו, שיש לשמור על החינוך הציבורי ולמנוע את הפרטתו", אמר בתגובה ראש העיר רון חולדאי. "אנחנו גאים להיות מעוז החינוך הציבורי. אני מקווה שהחלטת בית המשפט העליון תחזק רשויות אחרות המוכנות להיאבק על חינוך ציבורי ראוי בישראל".

"בית חינוך אביב" הוא המסגרת האנתרופוסופית היחידה בתל אביב, המפעילה גני ילדים ובית ספר יסודי. הוא נפתח ב-2010, וכעבור שנה קיבל את ההכרה של משרד החינוך כמוסד "מוכר שאינו רשמי". ככזה, בית הספר לא זכאי לקבל מבנה מהרשות המקומית, המורים לא מועסקים על ידי משרד החינוך, והוא לא זכאי לתקציב בהיקף דומה לזה שמקבלים מוסדות חינוך רשמיים. לפני כשנה וחצי עבר "אביב" למבנה בכפר הנוער מקווה ישראל, בעוד שהגנים נשארו בתל אביב. כיום לומדים במסגרות השונות כ-300 תלמידים.

חצר בית הספר האנתרופוסופי אביב בכפר הנוער מקווה ישראל, אתמול
אילן אסייג

ב-2016 עתרה עמותת ההורים שמאחורי "אביב" לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הרשות המקומית בדרישה כפולה: להכיר בבית הספר כמוסד חינוך רשמי, ולהקצות מבנה מתאים לפעילותה. באפריל 2017 קבעה השופטת רות לבהר־שרון כי ההתנגדות של ראשי עיריית תל אביב לקליטת בית הספר בחינוך העירוני הרשמי "מעוררת תמיהה, בלתי סבירה ונגועה באפליה פסולה" — בין היתר כיוון שבעיר כבר פועלים כמה בתי ספר ייחודיים. נימוק נוסף בזכות "אביב" היה תהליך שהחל בתקופת שר החינוך הקודם, שי פירון, שבו עברו מוסדות אנתרופוסופים ודמוקרטיים לחינוך הרשמי.

בעמותות הורים — בזרם האנתרופוסופי ומחוצה לו ביוזמות דומות — אימצו בהתלהבות את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובכלל זה הקביעה כי "על העירייה להביא בחשבון את העובדה כי הזכות לחינוך היא זכות יסוד — וזכותם של הורים לגדל ולחנך את ילדיהם כראות עיניהם". משפט נוסף של השופטת לבהר־שרון מבהיר את התקדים שסללו העמותות הדתיות בפירוק החינוך הציבורי הדתי, עבור אחיותיהן החילוניות: "ערכי הפלורליזם צריכים לבוא לידי ביטוי לא רק בחינוך התורני, אלא בכל הזרמים השונים בחינוך, לא כל שכן בעיר פלורליסטית כמו תל אביב". נדמה כי התהליך שהחל לפני שניים־שלושה עשורים בעזיבת החינוך הציבורי, בשל לעליית מדרגה: הפיכת החינוך הפרטי לרשמי.

בערעור לבית המשפט העליון טענה העירייה כי בשנות כהונתו כראש העיר, התנגד רון חולדאי לכל פגיעה בחינוך הציבורי — וכי זאת המשמעות האמיתית של הכרה ב"אביב". לא רק שהעמותה מסרבת להשתלב בבית ספר קיים, נכתב בערעור, אלא שהיא מבקשת "לאפשר לה 'למשוך' אוכלוסייה חזקה משאר אזורי העיר. (זהו) בית ספר מבודל, שתשלומיו גבוהים ומאוכלס ברובו בתלמידים משכבות סוציו־אקונומיות גבוהות, בעלי פרופיל חברתי מובהק שאינו מייצג את כלל האוכלוסייה". בתי הספר הייחודיים, הוסיפו בעירייה, אינם אלא "מנגנון ליצירת חינוך פרטי לאליטות המסוגלות לשלם את שכר הלימוד הגבוה". עוד טענו בעיריית תל אביב שהעמותה דחתה הצעה להשתלב כמסלול ייחודי בבית ספר קיים, בנימוק כי היא "לא נותנת מענה למכלול המרכיבים הייחודיים המאפיינים את החינוך האנתרופוסופי".

ביום רביעי, בהחלטתו להפוך את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, כתב השופט סולברג כי חולדאי והעירייה אכן דחו את בקשת עמותת ההורים "מבלי לבחון אותה לגופה, אלא שזוהי בדיוק עמדתם העקרונית... אם 'ייפרץ הסכר' תיבחנה הבקשות לגופן ויינתן מעמד רשמי למוסד פרטי זה או אחר — כי אז הם יהיו מחויבים להיעתר לבקשות נוספות". שופט בית המשפט העליון גם דחה את הטענה כי בתל אביב פועלים בתי ספר "ייחודיים" אחרים, ולכן ההתעלמות מ"אביב" היא אפליה: "מאז החל בכהונתו הראשונה ב–1998 התווה ראש העירייה מדיניות שונה, המתנגדת להכרה רשמית ומתן חסות ציבורית למוסדות חינוך פרטיים". לדבריו, מדיניות זו מיושמת "באופן עקבי מזה למעלה מ–20 שנה, חרף עמדתו הרשמית של משרד החינוך... ובאופן שוויוני ביחס לכל מוסדות החינוך ה'יחודיים', ונימוקיה עמה". יתרה מזאת, העובדה כי רשויות מקומיות אחרות "החליטו לאמץ מדיניות אחרת, אינה הופכת את מדיניות העירייה למפלה".

תלמידים בבית הספר אביב, אתמול
אילן אסייג

עוד כתב סולברג כי סוגיית ההכרה העירונית בזרם האנתרופוסופי אכן מעלה "שאלות קשות, עמוקות ומורכבות", אולם "ההכרעה בהן מסורה לשיקול דעתם של המערערים. לא נבוא בנעליהם. לא נמיר את שיקול דעתם־שלהם בשיקול דעתנו־שלנו". משפטים אלה היו כנראה הרקע לתגובה שפרסמה שרת המשפטים, איילת שקד, לפיה "בית המשפט העליון לא יכריע בשאלות של מדיניות. בדיוק לשם כך אזרחי ישראל בוחרים את נבחרי הציבור". השופטים גם הטילו על העמותה תשלום הוצאות בגובה 30 אלף שקלים.

לדברי מנהלת מינהל החינוך בעירייה, שירלי רימון ברכה, "ההפרטה היא האיום הגדול ביותר על מערכת החינוך. תמיד יהיו קבוצות שמבקשות להתבדל מהכלל, במגוון אצטלות וסיבות, מוצדקות לטעמן. אנחנו מכירים היטב את האמירה כי 'אני בעד חינוך ציבורי — אבל לילד שלי זה פחות מתאים; הילדה שלי צריכה משהו אחר'. עירייה שדוגלת בחינוך שוויוני ציבורי ליד הבית, אינה יכולה לעודד מגמות כאלו". היא הוסיפה ש"חולדאי וסגנו באותה תקופה, אסף זמיר, שילמו מחיר פוליטי על האידאולוגיה המשותפת שלהם. מול חירות הפרט, הם החליטו לבחור בערך השוויון לכל".

מנגד אומרת עו"ד קרן רז־מורג שייצגה את עמותת "אביב" כי "העליון בחר בקו שמרני של הימנעות גורפת מהתערבות בהחלטת הרשות. התנהלות עיריית תל אביב כבר זכתה לביקורת נוקבת מצד מבקר העירייה ושופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, שסברו שהעירייה מפלה את תושביה החילוניים המבקשים חינוך ייחודי־אנתרופוסופי לילדיהם. לצערי, בפסק דינו של בית המשפט העליון הובאה התייחסות חלקית מאד לטענות ההפליה, והן נסוגו מפני גישת אי־ההתערבות בה בחר ההרכב".

לדברי עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, חשיבותו העיקרית של פסק הדין טמונה בהכרה של בית המשפט העליון ב"סבירותה של עמדת עיריית תל אביב נגד בתי הספר הפרטיים. בכך חושפת העירייה את פרצופו של משרד החינוך, המקדם בשנים האחרונות הקמתם של מוסדות 'פרטיים' במימון ציבורי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו