תרנגולת נועדה לביצים, פילים לבידור: ספרי הלימוד בישראל מציגים את החיות כמוצרים

מחקר חדש בחן ספרי לימוד לבית הספר היסודי, והראה כי בעלי החיים מוצגים בהם באופן עקבי כמי שנועדו לספק את צורכי בני האדם. לדברי החוקרים, "קיים פער בין השיח הציבורי על זכויות בעלי חיים לבין מה שאנו מציגים לתלמידים"

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיות מוצגות בהקשר של מוצרי המזון שהן מספקות. מתוך ספר לימוד לבתי ספר יסודיים
חיות מוצגות בהקשר של מוצרי המזון שהן מספקות. מתוך ספר לימוד לבתי ספר יסודיים

"התרנגולת מספקת לנו ביצים ובשר", "הפרה הישראלית היא אלופת העולם בתנובת חלב", "לפילים כוח רב וחדק חזק מאוד שבעזרתו הם גוררים את הגזעים הכבדים". הציטוטים האלה, הלקוחים מספרי לימוד ישראליים לבית הספר היסודי, מציגים את בעלי החיים כמוצרי צריכה שנועדו לספק את צרכיהם של בני האדם.

מחקר חדש, שערכו ד"ר אריה קיזל וסיון נאדלר מאוניברסיטת חיפה, בחן ספרי לימוד לבית הספר היסודי מהעשור האחרון והראה כי מדובר במגמה. החוקרים בדקו ספרי לימוד במקצועות המדעים והוראת העברית, ומצאו כי הם מציגים באופן עקבי את האדם כצרכן-על, הנבדל מעולמם של שאר בעלי החיים. בני האדם בספרי הלימוד מוצגים כבעלי זכות להשתמש בבעלי החיים ובתוצרתם, ואילו החיות הן מוצר צריכה.

חיות מוצגות בהקשר של מוצרי המזון שהן מספקות. מתוך ספר לימוד לבתי ספר יסודיים
חיות מוצגות בהקשר של מוצרי המזון שהן מספקות. מתוך ספר לימוד לבתי ספר יסודיים

"חלק ניכר מחיינו אנו מקדישים לענייני מזון. החקלאים מגדלים את המזון (צמחים כגון תירס וחיטה, או בעלי חיים, כגון תרנגולות ופרות)", נכתב בספר "מדע וטכנולוגיה לכיתה ה'". בספר "בעלי חיים ואדם" משנת 2004, מוצגת משימה תחרותית לתלמידים: "הקבוצה שתרשום את מספר המוצרים הרב ביותר שניתן להפיק מבעלי החיים - תזכה בתחרות. דוגמה: בעל החיים - דג, מוצרים - קציצות דגים, סרדינים, נתחי דג קפואים, קמח דגים, דג מעושן, דג מלוח".

בעלי החיים מוצגים בספרי הלימוד גם כאמצעי בידור לגיטימי. כך, למשל, מתאר הספר "מסע מדע" משנת 2008 את עולם הזוחלים: "בגלל העניין הרב שיש לבני האדם בתנינים, הקימו באפריקה וגם בארץ חווה לגידול תנינים. החוות משמשות לצורכי תיירות [...] יש אנשים שאוהבים לגדל זוחלים כחיות מחמד". בספר לימוד הקריאה "נקרא בהנאה" מ-2003 מתוארת סיטואציה של אילוף פילים. "בבית הספר מאמנים אותם גם לעשות 'הצגות'. הם לומדים ללכת בשורה ולהחזיק בזנב של הפיל שלפניהם, להסיר את הכובע מראשו של המטפל שלהם".

חיות מגדלים ברפת, בדיר, בלול ובבריכות. מתוך ספר לימוד לבתי ספר יסודיים
חיות מגדלים ברפת, בדיר, בלול ובבריכות. מתוך ספר לימוד לבתי ספר יסודיים

לדברי החוקרים, "בעלי החיים מיוצגים כמוצרים ועוקרו מחיותם ומקיומם הייחודי בעולם. הם נתפסים כחסרי ערך פנימי ומתקיימים רק בעבור צריכתו ושימושו של האדם, כאשר ממדי הצריכה העיקריים הם אכילה והזנה, עבודה, בידור והנאה. בספרי הלימוד חסר ייצוג או ביטוי לסבל שעוברים בעלי החיים מידי האדם וקיימת בהם התעלמות כמעט מוחלטת מסבלן של החיות המיועדות לשימושו".

מגמה נוספת העולה מתוך ספרי הלימוד היא חלוקה דיכוטומית של עולם החי לבעלי חיים מבויתים ולא-מבויתים. ביות בעלי החיים מוצג לתלמידים כמעין עסקת "תן-וקח" בין האדם לבין בעל החיים: "בני האדם מספקים לבעלי החיים האחרים מחסה, תזונה בריאה והגנה מפני טורפים, ובתמורה לוקחים מהם את בשרם, את חלבם, את עורם ועוד", נכתב במחקר.

קטע מתוך ספר לימוד לבתי הספר היסודיים. חיות בר לעומת חיות מבויתות
קטע מתוך ספר לימוד לבתי הספר היסודיים. חיות בר לעומת חיות מבויתותצילום: מתוך הספר "במבט חדש", הוצאת אוני' ת"א והמרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, 2008

כך, הספר "מסע מדע" מציג את ביות בעלי החיים כמהלך שנועד לדאוג לרווחתם: "בבתי הגידול המלאכותיים נשמרים תנאים מבוקרים המאפשרים לחקלאים לספק לחיות המשק תנאי קיום נוחים: מספקים מרחב מחיה מתאים כדי שלא ליצור צפיפות רבה מדי. מספקים הגנה לבעלי החיים מפני טורפים. דואגים להשגחה רפואית של רופא וטרינר כדי למנוע מחלות ולשמור על בריאותם התקינה של בעלי החיים".

קיזל ונאדלר סבורים כי מאחורי הציטוטים הללו מסתתרת תפיסת עולם המחלחלת לתודעתם של התלמידים. "אף כי ספרי הלימוד מוצגים כאמצעי הוראה של 'חומר ניטרלי' או של 'ידע לגיטימי', הם מנוצלים ככלים אידיאולוגיים לקידום אמונות מסוימות ולמתן לגיטימציה כוללת לדעות מסוימות או לסדרים מוגדרים", כותבים השניים במחקר, שפורסם בכתב העת "עיונים בחינוך".

ויש גם תיאורים שמציגים את בעלי החיים כיצורים בעלי רצונות. מתוך ספר לימוד לבתי ספר יסודיים
ויש גם תיאורים שמציגים את בעלי החיים כיצורים בעלי רצונות. מתוך ספר לימוד לבתי ספר יסודייםצילום: מתוך הספר "במבט חדש", הוצאת אוני' ת"א והמרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, 2008

אף שהמגמה המובהקת בספרי הלימוד מציגה את בעלי החיים כנבדלים מבני האדם, קיזל ונאדלר מצאו גם סיבה לאופטימיות. בחלק קטן מהספרים קיימת תפיסה המציעה התבוננות אלטרנטיבית על בעלי החיים - כיצורים בעלי ערך ייחודי, שאינו תלוי במבט האנושי ובתועלת שהוא מפיק ממנו. כך, בספר "מדע וטכנולוגיה" מוצגות לתלמידים שאלות המעודדות אותם לחשוב על תחושותיו של בעל החיים: "מדוע לדעתכם, הצב לא רצה לאכול אחרי שנדב לקח אותו מהשדה? האם, לדעתכם, הצב הרגיש טוב בתוך הקופסה?".

"זו פעם ראשונה שהנושא הזה נבדק בישראל", אומר קיזל ל"הארץ". לדבריו, "חקר ספרי הלימוד המיועדים לבתי הספר היסודיים מוזנח בישראל באופן כללי, כי עיקר תשומת הלב מופנית למבחני הבגרות". את הבחירה לבדוק את מקומם של בעלי החיים בספרי הלימוד הוא מסביר בכך ש"השיח הציבורי בישראל עוסק בשנים האחרונות באלמנטים טבעיים, בטבעונות ובבעלי חיים". אלא שלדבריו, "קיים פער בין השיח הציבורי לבין מה שאנחנו מציגים לתלמידים שלנו". הוא מדגיש כי "ספרי לימוד הם כלי חשוב בקביעת תודעה, במיוחד בכיתות הנמוכות, שבהן נעשה שימוש רב בספרים. המחקר מבקש לשאול מהם המסרים שאנחנו באמת מעבירים לתלמידים בהקשר לבעלי החיים. זו שאלה שצריכה להישאל".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ