מחקר: שני ספרים אושרו לשימוש התלמידים, אחד מהם מוביל להישגים טובים יותר

שני ספרי המתמטיקה לכיתות ח' בחברה הערבית מתבססים על אותו חומר, אולם הספר עם הדרישות הגבוהות יותר הוביל את תלמידיו לציונים גבוהים יותר בבחינת המיצ"ב. החוקרת: "ביה"ס סומך על משרד החינוך ולא מודע לפערים בין הספרים"

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
תיכון שייח ג'ראח, החודש
תיכון שייח ג'ראח, החודשצילום: אמיל סלמן
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

מחקר ישראלי שהשווה בין שני ספרי לימוד במתמטיקה לכיתות ח' מצא כי הבחירה בספר לימוד מסוים על פני ספר אחר משפיעה על הישגי התלמידים. זאת, על אף שמדובר בספרים העוסקים בתכנים זהים שאושרו על-ידי משרד החינוך.

משרד החינוך מאפשר לבתי הספר לבחור ספרים על-פי רצונם, והבחירה מתבצעת לא פעם בהתאם לשיקולים של עיצוב ומידת הנגישות שלהם בשוק. המחקר, שערכה ד"ר לינור הדר במעבדה לחקר תוכנית לימודים במכללה האקדמית בית ברל יחד עם סטודנטים מהמכללה, חושף הבדלים גדולים בין הספרים מבחינת רמת הידע שהם דורשים. הוא השווה בין שני ספרי המתמטיקה העיקריים הנלמדים בבתי הספר הערביים בכיתות ח' באמצעות ניתוח שיטתי של השאלות בשני הספרים. השאלות בשני הספרים סווגו לפי רמת הידע הקוגניטיבי שהן דורשות מהתלמידים. מדובר בשיטה שפיתח פרופ' יורם הרפז, והיא נחשבת למקובלת בשדה המחקר בישראל.

הרמה הבסיסית ביותר של שאלות דורשת מהתלמידים לשלוף ידע. כך, כשתלמיד נשאל כמה זה 1+1 הוא נדרש רק לשלוף מהזיכרון ידע שהוא כבר מכיר. הרמה השנייה דורשת מהתלמידים להציג ידע במלים שלהם - מה שדורש הבנה מעמיקה יותר של העקרונות המתמטיים. הרמה השלישית דורשת לפעול עם פועל ידע, כלומר ליישם את הידע על שאלה חדשה. ברמה הגבוהה ביותר נדרשים התלמידים לבקר ולהצדיק ידע: למשל, מוצגת השאלה האם ריבוע יכול להיות גם מקבילית, והילד צריך לחשוב בעצמו על תשובה, למרות שלא נתקל בטענה דומה בעבר.

השאלות נותחו לפי רמת הידע הנדרשת מהתלמידים. כל שאלה קיבלה ציון, לפי הרמה שאליה סווגה. התברר כי קיימים פערים ניכרים בין הספרים מבחינת הדרישות שלהם: ספר א' כולל שאלות ברמה גבוהה יותר מאלה שבספר ב'. כך, "בספר א' כ-30% מהמשימות דורשות לפעול עם ידע, ואילו בספר השני רק כ-4% מהמשימות דורשות זאת".

בחינה במתמטיקה. הרמה הבסיסית ביותר של שאלות דורשת מהתלמידים לשלוף ידע
בחינה במתמטיקה. הרמה הבסיסית ביותר של שאלות דורשת מהתלמידים לשלוף ידעצילום: דניאל בר און

בשלב הבא, נבדק הקשר בין ספר הלימוד לבין ציון המיצ"ב של התלמידים. הדר יצרה קשר עם כל 155 חטיבות הביניים במגזר הערבי, ובדקה באיזה ספר לומדים התלמידים בכיתה ח'. בהמשך, הצליבה בין הנתון הזה לבין ציוני המיצ"ב של כל אחד מהתלמידים לשנת 2015. שאלות המיצ"ב נותחו גם הן לפי קריטריונים של רמת הידע הקוגניטיבי הנדרשת, כדי לבחון את הפערים בכל אחת מרמות החשיבה.

מכיוון שציון המיצ"ב מושפע מגורמים שונים, כמו מגדר (ציוני הבנות במבחני המיצ"ב גבוהים מאלה של הבנים באופן עקבי) ורמת ההשכלה של ההורים, הללו נוטרלו מהשקלול הסטטיסטי. כשנבדק משתנה נוסף, של הרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים בבתי הספר, התגלה נתון מעניין במיוחד: הקשר המובהק ביותר בין ספר הלימוד לבין ציון המיצ"ב, נצפה אצל תלמידים מבתי ספר ברמה סוציו-אקונומית גבוהה. תלמידים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה שלמדו לאורך השנה מהספר המאתגר יותר, קיבלו ציון גבוה בכ-12 נקודות בהשוואה לתלמידים שלמדו בספר ב', המאתגר פחות.

אצל תלמידים מהמעמד הסוציו-אקונומי נמוך, לא הייתה השפעה לטובה של ספר הלימוד המאתגר יותר. לדברי הדר, "ייתכן שבמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, המורים מתאימים את המשימות לרמת התלמידים ומסתמכים פחות על ספרי הלימוד". לדבריה, ההשערה הזו מקבלת אישוש במחקר אחר שערכה, שבמסגרתו ראיינה מורים ושאלה אותם כיצד הם מתמודדים עם תלמידים חלשים בכיתה. המורים העידו שבמקרים הללו, הם חושבים על משימות באופן עצמאי, ומסתמכים פחות על הספר הפורמלי.

לדברי הדר, המסקנה העולה מהמחקר היא שיש לתת את הדעת לדרישות הקוגניטיביות בספרי הלימוד. "משרד החינוך מאשר את ספרי הלימוד, אבל האישור מתבסס על התאמה של הספר לנושאים בתוכנית הלימודים, מבלי שבודקים את רמת החשיבה של השאלות בספרים. בית הספר סומך על האישור של משרד החינוך, ולא מודע לכך שקיימים פערים גדולים בין הספרים". לדבריה, "גם כותבי ספרי הלימוד לא תמיד מודעים לפערים. לפעמים המו"לים סבורים ש'לדעת מתמטיקה' פירושו לדעת לשלוט טוב בפעולות החשבון, ולכן יתמקדו בתרגול הפעולות מבלי לגרום לילדים להוכיח טענות מתמטיות. השימוש בספרים שונים הוא עוד גורם שיוצר פערים בין התלמידים, במדינה שגם כך קיימים בה פערים משמעותיים".

הפערים הללו קיימים בין כל ספרי הלימוד בישראל ואינם ייחודיים רק למגזר הערבי, כך לפי מחקר אחר שערכה מור תירוש במסגרת עבודת התזה שלה בהנחיית הדר. במחקר נערכה השוואה בין שתי סדרות ספרים פופולריות במתמטיקה למגזר היהודי: "שבילים" ו"ה.ש.ב.ח.ה". תירוש ניתחה את כלל השאלות בשתי סדרות הספרים, המיועדים לכיתות א' עד ו'. המחקר שלה בחן כמה מהשאלות בשתי הסדרות דורשות מהילדים להפעיל חשיבה יצירתית. גם במקרה הזה, התברר כי קיימים פערים ניכרים בין הסדרות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ