בעקבות תחקיר "הארץ"

אונ' ת"א תבחן טענות סטודנטים לתואר שני שנאלצו לעבוד בחקלאות בתנאים קשים

סטודנטים בעלי תואר ראשון מאפריקה ומאסיה שלומדים בישראל בתוכנית ללימודי הצמח נשלחו לעבוד בקטיף פלפלים, לעתים 14 שעות ביום. רק חודש אחד מתוך 15 הוקדש ללימודים באוניברסיטה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בוגרי התוכנית של מרכז המשתלמים בטקס הסיום, בחודש שעבר
בוגרי התוכנית של מרכז המשתלמים בטקס הסיום, בחודש שעברצילום: באדיבות מרכז משתלמים ערבה

אוניברסיטת תל אביב הודיעה היום (שישי) כי תקים צוות בדיקה לבחינת התוכנית ללימודי תואר שני במדעי הצמח, בעקבות תחקיר "הארץ" שפורסם הבוקר. במסגרת התוכנית נאלצו סטודנטים זרים שהגיעו ללימודים בישראל ממדינות באפריקה ובאסיה לעבוד בעבודות כפיים פשוטות בערבה לצד פועלים זרים. זאת, כחלק מפרק ההכשרה המעשית בלימודיהם.

בהודעת האוניברסיטה נכתב: "אוניברסיטת תל אביב מפעילה תוכנית בינלאומית לתואר שני במדעי הצמח, המקבילה לתוכנית הישראלית, והעומדת בסטנדרטים אקדמיים גבוהים. האוניברסיטה תקים צוות שיבחן את הטענות שהועלו נגד החברה לפיתוח ובניין הערבה בע"מ ותפיק לקחים". את הצוות תקים הנהלת האוניברסיטה.

עמנואל סמפסון
עמנואל סמפסון. לדבריו, "לא היה שום רכיב לימודי בעבודה שביצענו"צילום: אליהו הרשקוביץ

לפי תחקיר "הארץ", מתוך 15 חודשי התוכנית, חודש אחד בלבד הוקדש ללימודים באוניברסיטה ואילו בשאר הזמן הסטודנטים היו תחת אחריותה של החברה. בתקופה הנותרת הסטודנטים למדו יומיים בשבוע והקדישו שלושה-ארבעה ימים לעבודה במשקים חקלאיים בערבה. זאת, במסגרת "המרכז הבינלאומי למשתלמים בחקלאות", שמפעילה החברה לפיתוח ובניין הערבה. הסטודנטים עבדו במשקים לעתים 12 שעות ויותר, מדי יום.

אחד הסטודנטים, עמנואל סמפסון מניגריה, הגיש תביעה נגד החברה לפיתוח הערבה, באמצעות עורכות הדין מיכל תג'ר, מנכ"לית ארגון "קו לעובד", וחני בן ישראל, מהקליניקה למהגרים ופליטים במרכז הבינתחומי. סמפסון, בן 25, העיד לפני כשבועיים בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע על תנאי ההעסקה הקשים במסגרת ההכשרה המעשית בתוכנית. 

בדיון שהתנהל בזמן שחבריו לתוכנית נכחו בטקס הסיום באוניברסיטה, שטח סמפסון את טענותיו בדבר העסקתו באופן פוגעני ובלתי חוקי, תוך רמיסת זכויותיו. כך למשל העיד כי נדרש להרים ארגזים של תמרים במשקל חמישה קילוגרם בכל יום משעה שש בבוקר ועד לשבע בערב. במענה על שאלות עורכת הדין שייצגה את החברה, עו"ד חופית כהנא-רוה, הוסיף כי "לא היו שום לימודים, לא היה שום רכיב לימודי בעבודה שביצענו".

חברי התוכנית במרכז המשתלמים
חברי התוכנית במרכז המשתלמיםצילום: באדיבות מרכז משתלמים ערבה

שבעה מ-16 סטודנטים שהשתתפו בתוכנית בשנה האחרונה סיפרו ל"הארץ" על הפער העמוק שחשו בין מה שסופר להם על הלימודים לבין מה שאירע בפועל במסגרתם. א', סטודנט בן 25 מווייטנאם, בוגר תואר ראשון בביוטכנולוגיה, למד אף הוא בתוכנית. לדבריו, כשהגיע בסוף 2017 לישראל ידע שלהפעלת התוכנית שותפה חברה עסקית, אך לא ייחס לכך חשיבות. 

א' הוסיף כי בראיון הקבלה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה הוסבר לו שהתוכנית כוללת התנסות מעשית במשקים חקלאיים. לדבריו, הוא עבד בקטיף ובשתילה לצד פועלים תאילנדים והרגיש "מנוצל ומושפל". עוד אמר א', בשיחה עמו לאחר סיום הלימודים, "לפעמים עבדנו 14 שעות ביום, מרבע לשש בבוקר עד שמונה בערב, לפעמים ביקשו ממני לעבוד גם בלילה. לא למדתי כלום בעבודה ואף אחד לא ניסה ללמד אותי".

ניקולאס, סטודנט מאוגנדה המחזיק בתואר ראשון בביולוגיה, הוסיף כי בראיון הקבלה שקיים בשיחת "סקייפ" נאמר לו כי התוכנית תכלול לימודים ועבודה, ללא פירוט מדויק. "בפועל, בקושי למדנו, בעיקר עבדנו. היינו קמים בשש בבוקר, היו אוספים אותנו על עגלה והולכים לעבוד בשדה ביחד עם התאילנדים. לא היה בינינו שום הבדל". 

עוד הוסיף ניקולאס: "עבדנו הרבה כי היינו צריכים את הכסף. מכל משכורת ניכו 12 שעות בעבור הסעות. מה זה הסעות? עגלה שהיתה לוקחת אותנו מהמגורים לשדה והיינו מגיעים לשם תוך עשר דקות. אני מניח שנוצלתי. זה מביך אותי לדבר על זה. בפועל לא למדנו שם דבר, החקלאים לא דיברו איתנו וקיבלנו הוראות מהתאילנדים. זה קשה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ