בחינוך הממלכתי-דתי יש מורה לכל 5 תלמידים. בחינוך הערבי - לכל 10 - חינוך וחברה - הארץ

בחינוך הממלכתי-דתי יש מורה לכל 5 תלמידים. בחינוך הערבי - לכל 10

הפער בין המגזרים בא לידי ביטוי גם במספר שעות ההוראה בכל כיתה - 76.1 שעות בחינוך הממלכתי-דתי בהשוואה ל-70.8 שעות בחינוך הערבי, וכן בהשקעה הכספית הממוצעת בכל תלמיד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
תיכון ביבנה, בדצמבר
תיכון ביבנה, בדצמברצילום: אילן אסייג

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום (שלישי) חושפים פער גדול ביחס בין מספר המורים לתלמידים בין המגזרים השונים במערכת החינוך. ממוצע התלמידים למורה בחינוך הממלכתי-דתי עומד על 8.9 בלבד, ואילו בחינוך הממלכתי מועסק מורה אחד על כל 10.9 תלמידים. בחינוך ערבי מועסק מורה על כל 11.3 תלמידים, ובחינוך החרדי - מורה אחד ל-12.9 תלמידים. הנתונים מתייחסים לכלל עובדי ההוראה בבית הספר, בהם מורים, צוות הנהלה וצוות ייעוץ.

הפערים גבוהים במיוחד בתיכונים: בחינוך הממלכתי-דתי מועסק מורה אחד על כל 5.2 תלמידים. בחינוך הממלכתי היחס הוא מורה ל-7.6 תלמידים, ובחינוך הערבי יש מורה לכל 10.4 תלמידים. בחינוך החרדי - שרובו אינו חלק מהמערכת הממלכתית ולכן לא מתוקצב באופן מלא - היחס עומד על מורה אחד בלבד לכל 14.1 תלמידים בממוצע.

תיכון בעין רפא, אתמול
תיכון בעין רפא, אתמולצילום: אמיל סלמן

הפער בין המגזרים בא לידי ביטוי גם במספר שעות ההוראה המושקעות בכל כיתה בממוצע: בחינוך הממלכתי-דתי מקבלת כיתה 76.1 שעות הוראה שבועיות בממוצע - מספר הכולל את שעות ההוראה הפרונטליות, שעות פרטניות, שעות ייעוץ חינוכי ותפקידים נוספים שממלאים המורים בבית הספר. בחינוך הממלכתי המספר הוא 75.6 שעות עבודה שבועיות, ואילו בחינוך הערבי כיתה מקבלת רק 70.8 שעות הוראה שבועיות בממוצע. בחינוך החרדי המספר הוא הנמוך ביותר: 46.6 שעות הוראה שבועיות.

למרות הפערים, נתוני הלמ"ס מציגים שיפור ביחס בין מספר התלמידים למספר המורים: ממוצע התלמידים למורה במערכת החינוך נמצא במגמת ירידה בעשורים האחרונים, והוא ירד מ-12.4 תלמידים למורה ב-1996 ל-10.8 ב-2019. מגמת הירידה בולטת במיוחד בחינוך הערבי: מ-17.1 ל-11.3 תלמידים למורה.

פערי שעות ההוראה הם חלק מתמונה גדולה יותר של פערי תקצוב בין המגזר היהודי למגזר הערבי במערכת החינוך. ההשקעה הממוצעת ב-2017 בתלמיד ערבי בבית הספר היסודי במדרג החברתי-כלכלי הנמוך ביותר היתה כ-18 אלף שקל. לעומת זאת, ההשקעה בתלמיד יהודי באותו מדרג היתה מעט יותר מ-21 אלף שקל. תלמיד יהודי בתיכון מתוקצב בממוצע ב-30% יותר מתלמיד ערבי: 29,491 שקל לעומת 22,642 שקל. הפערים רחבים ביותר בקרב האוכלוסיות החלשות: תלמידים יהודים בחמישוני הטיפוח התחתונים מתוקצבים בעשרות אחוזים יותר מאשר מקביליהם הערבים, בפערים שמגיעים לעתים ל-75%.

בית ספר בתל אביב, בינואר
בית ספר בתל אביב, בינוארצילום: מגד גוזני

בניסיון לצמצם את הפערים, החל משרד החינוך לפני כחודשיים ליישם מודל תקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר התיכוניים במגזר הערבי. במסגרת הניסיון יינתן תקציב נוסף לבתי ספר ביישובים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

מתוך הנתונים עולה גם כי בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית ברמת ההשכלה האקדמית של המורים בישראל. שיעור המורים בחינוך העברי שאין להם תואר אקדמי היה לפני כעשור 19.3%, ובשנת הלימודים הנוכחית שיעורם ירד ל-7.2%. בחינוך הערבי, ל-3.3% אין כיום תואר אקדמי. בנוסף, ל-36% מהמורים בחינוך העברי יש כיום תואר שני ומעלה, עלייה של כ-10% בהשוואה לנתונים משנת הלימודים 2010-2009. בחינוך הערבי, ל-31.6% מהמורים יש תואר שני ומעלה, לעומת 13% לפני עשור.

מורים חייבים להחזיק בתואר אקדמי מאז כניסתן לתוקף של רפורמות "אופק חדש" בחינוך היסודי ב-2008 ורפורמת "עוז לתמורה" בחינוך העל-יסודי ב-2011. בשנים שחלפו מאז, פרשו מהמערכת מרבית המורים שלא החזיקו בתואר אקדמי.

מספר עובדי ההוראה בכלל המערכת עלה בהשוואה לשנה שעברה ב-2.3%: מ-175 אלף בשנה שעברה ל-179 אלף בשנת הלימודים הנוכחית. זוהי עלייה איטית יותר לעומת הממוצע בעשור האחרון, שבמהלכו עלה מספר המורים במערכת ב-3.2% לשנה. מספר המורים במערכת החינוך עלה בעשור האחרון ב-40 אלף.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ