פרס ישראל יוענק לבלשן אהרן ממן, מומחה לגניזת קהיר וללשונות היהודים בימי הביניים

ועדת הפרס כתבה על פרופ' ממן כי "קשה לתאר את פני המחקר בתחום לשונות היהודים ללא תפיסתו המחקרית המקיפה ועשייתו הענפה". כלת פרס ישראל בחקר מדעי החיים היא פרופ' עדי קמחי, חוקרת הגנטיקה המולקולרית

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

הבלשן פרופ' אהרן ממן הוא חתן פרס ישראל לשנת תשע"ט בתחום חקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית, כך הודיע אמש (ראשון) שר החינוך נפתלי בנט. ממן הוא מומחה בין היתר לגניזת קהיר, ללשונות היהודים בימי הביניים וללשון הקראית. בשבוע שעבר הודיע בנט על זכייתה של פרופ' עדי קמחי בפרס ישראל בקטגוריית חקר מדעי החיים. קמחי היא חוקרת גנטיקה מולקולרית ומומחית בעל שם עולמי למוות תאי מתוכנת.

פרופ' אהרן ממן
פרופ' אהרן ממןצילום: האקדמיה ללשון העברית

בנימוקי ועדת הפרס נכתב על ממן כי "בתחום המגוון והמסועף של לשונות היהודים, קשה לתאר את פני המחקר ללא תפיסתו המחקרית המקיפה ועשייתו הענפה". עוד צוין כי "לפרופסור ממן מעמד בינלאומי מוכח וברור, והוא בא לידי ביטוי בהזמנות הרבות שזכה להן ממרכזי-המחקר המובילים בעולם... קשה שלא להתפעם מרוחב עיסוקיו מעבר לעיסוק המחקרי, ביניהם יש לציין כי פרופ' ממן ניהל ומנהל מפעלי מחקר שונים באוניברסיטה העברית". 

ועדת הפרס ציינה עוד את אחד הפרויקטים של ממן, "מפעל הדיגיטציה של ארכיון ההקלטות השמור במרכז לחקר קהילות ישראל. בארכיון זה נצטברו במשך למעלה מ-50 שנה כ-4,000 שעות הקלטה של קריאה מסורתית מקהילות ישראל השונות. ההקלטות הללו נעשו באמצעים מיושנים והיה חשש ממשי לכך שכל החומר העשיר הזה יתכלה וכל המפעל יירד לטמיון. לשם כך פרופ' ממן יזם את מפעל הדיגיטציה, שהסב את ההקלטות הישנות למדיום דיגיטלי וארגן אותן בקטלוג מקוון".

ממן נולד בריש במרוקו ב-1947 ועלה לישראל בגיל 16. במסגרת שירות המילואים שלו נפצע קשה בפעילות מבצעית ב-1990. את כל תאריו האקדמיים קיבל באוניברסיטה העברית, שם למד בחוגים ללשון העברית ולשפה וספרות ערבית. בהמשך השלים לימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת לונדון. הוא מכהן כסגן נשיא האקדמיה ללשון עברית, וחבר הוועד המנהל של האיגוד העולמי למדעי היהדות. עם שובו המשיך ללמד באוניברסיטה העברית וכיהן כפרופסור בקתדרה על שם חיים נחמן ביאליק בחוג ללשון העברית. ב-2013 נבחר לנשיא החברה הערבית-יהודית בימי הביניים וב-2016 היה חבר בוועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך. באותה השנה פרש לגמלאות.

חלוצה ומובילה

ועדת הפרס כתבה על הזוכה בתחום חקר מדעי החיים, פרופ' עדי קמחי, כי היא "ידועה כחלוצה ומובילה בתחום מוות תאי מתוכנת והתמודדות של תאים עם מצבי חרום כולל, מסלולי אוטופגיה, תהליכים ביולוגים מרכזיים הנחוצים להתפתחות עוברית תקינה ובשמירת האיזון הפיזיולוגי של רקמות באורגניזם הבוגר. במחקריה גילתה מנגנונים מולקולריים חדשים שמשתתפים בתהליכי  מוות תאי ותנאי עקה שונים ואיתרה תקלות במנגנונים אלו שמובילים למחלות שונות".

פרופ' עדי קמחי
פרופ' עדי קמחיצילום: מכון ויצמן למדע

עוד צוין כי קמחי "פעלה ופועלת כל השנים לקידום נשים במדע דרך הקמה ויישום תוכניות שונות, שמטרתן להקנות שוויון הזדמנויות למדעניות בשלבים שונים לאורך הקריירה האקדמית שלהן. בהקשר זה היא כיהנה כמה שנים כיועצת הנשיא לקידום נשים במדע ועמדה בתקופה זו בראש התוכנית הלאומית לתמיכה בסטודנטיות מצטיינות, כדי לאפשר להן לבצע בהצלחה את ההשתלמות הפוסט-דוקטוריאלית במוסדות מובילים בחו"ל".

קמחי נולדה ב-1947 בישראל, ולמדה באוניברסיטת תל אביב במסלול המיקרוביולוגיה במסגרת העתודה האקדמית. לאחר שסיימה תואר שני בהצטיינות שירתה כקצינה בחיל הרפואה. ב-1982 הצטרפה לסגל של המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן. ב-2011 מונתה ליושבת ראש מועצת הפרופסורים במכון ויצמן. היא היתה חברה במועצה להשכלה גבוהה והשתתפה בפיתוח תכניות לימוד באוניברסיטאות ובמכללות  ובחיזוק הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה. קמחי חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מאז 2015, והיא פועלת לחזוק הקשרים של האקדמיה הישראלית עם אקדמיות בחו"ל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ