מרדכי עקיבא פרידמן הוא חתן פרס ישראל בתחום ההיסטוריה של עם ישראל

פרופ' פרידמן, בן 78, חקר את תולדות ישראל בימי הביניים במזרח וקהילות יהודיות בצפון אפריקה ובהודו. שר החינוך בנט: "הזוכה הוא גדול חוקרי הגניזה בדורנו"

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן הוא חתן פרס ישראל לשנת תשע"ט בתחום ההיסטוריה של עם ישראל, כך הודיע היום (חמישי) שר החינוך נפתלי בנט. ועדת הפרס, בראשה עמדה פרופ' אניטה שפירא, כתבה בנימוקיה כי פרידמן, בן 78, "פתח צהרים לתולדות ישראל בימי הביניים במזרח, תקופה שההיסטוריונים ידעו עליה מעט. בזכותו למדנו על קהילות בצפון אפריקה, ארץ ישראל והודו, ועל יחסי יהודים ומוסלמים".

פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן
פרופ' מרדכי עקיבא פרידמןצילום: מרדכי עקיבא פרידמן

פרידמן נולד בפילדלפיה ב-1941. ב-1962 סיים לימודי תואר ראשון במדעי היהדות והאיסלאם באוניברסיטת פנסילבניה, ובאותה שנה סיים גם לימודי יהדות במכללת גרץ' וקיבל תעודת הוראה. ב-1966 הוא למד בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק, שם הוענק לו תואר שני ותעודת רב. ב-1969 הוא החל לעבוד כמרצה בכיר באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי, ולאחר שלוש שנים עבר ללמד באוניברסיטת תל אביב, שם שימש מרצה בכיר בחוג לתלמוד. ב-1981 הוא מונה לראש החוג לתלמוד באוניברסיטה, הופקד על הקתדרה לתרבות היהודים בארצות האיסלאם ולחקר הגניזה וזכה בפרס יצחק בן-צבי בחקר תולדות ארץ ישראל. ב-2009 פרש לגמלאות.

במחקריו הרבים עסק פרידמן גם בגניזת קהיר, תולדות היהודים ומחשבת ישראל בארצות האיסלאם והתרבות הערבית-יהודית בימי הביניים, ספרות חז"ל וההלכה הבתר-תלמודית ותורת ארץ ישראל, ובשילובם. פרידמן כתב דוקטורט על נישואים והמשפחה בחברת הגניזה, מחקר שהתבסס על עשרות קטעי כתובות בנות המאות העשירית וה-11. לדבריו, הנישואים באותה תקופה נקראו "שותפות" ולאשה ניתנה הזכות להתגרש מבעלה ללא עילה מלבד "שנאת חינם" כלפי בעלה.

במהלך עבודתו הוא גילה קובץ שאלות על שטרות שנשלחו לרב אברהם - בנו של הרמב"ם - מתימן בסביבות השנים 1216-1215. השטרות תיארו תסיסה דתית בגלל הצפייה לחזרת הנבואה בישראל באותה שנה, עליה הרמב"ם בישר באיגרת תימן. מחקר של פרידמן בנושא עסק בהמרת דת מרצון, בציפיות למשיח יהודי ולמהדי מוסלמי בתנועות מקבילות ומצטלבות ביהדות ובאיסלאם, ובהתמודדותו של הרמב"ם כהוגה וכמנהיג במשברים שונים שעבר.

סריקות של כתב ידו של הרמב"ם בשפה הערבית-יהודית
סריקות של כתב ידו של הרמב"ם בשפה הערבית-יהודיתצילום: ירושלים - הספרייה הלאומית

התמודדותו עם השפה הערבית-יהודית שבטקסטים השונים שחקר הניבה תוצר מפתיע במיוחד: מילון ערבית-יהודית מימי הביניים. ערכי המילון כללו אלפי תיקונים לפענוח ולתרגום של מקורות היסטוריים, הלכתיים והגותיים בכתב יד ובדפוס. המילון הנגיש את תיקוני התרגום גם לקוראים שלא יודעים ערבית.

במחקריו בספרות חז"ל, ניסה פרידמן להקפיד על ניתוח פילולוגי ודיבוב המקורות. הוא גילה כי בפרק "המדיר" מלמדים כיצד לא לפגוע בכבודה של אשה וחירותה. סוגיית "המחזיר מגרושתו משנישאת" חשפה מהפך ביחס לאשת איש שנאנסה. פרידמן לא נמנע מלעסוק בתחום המקרא, וגילה כי פרשת יהודה ותמר מבטלת אמונה טפלה לפיה נשים הן "קטלניות".

חברי הוועדה - פרופ' שפירא, פרופ' ישעיהו גפני ופרופ' איוון פרידמן - נימקו את בחירתם בפרידמן בכך שעבודתו "חשפה פרקים שלמים בתולדות ישראל שלא היו ידועים עד לאחרונה, בהם תולדות אברהם בן הרמב"ם, חיי נשים ונישואים, והיסטוריה חברתית ותרבותית של ימי הביניים במזרח". השר בנט כתב על פרידמן כי הוא "גדול חוקרי הגניזה בדורנו. הוא מחבר עבר עם הווה, ומביא לנו כבוד רב. הצלחתו היא גאווה גדולה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ