שחרורה של דלאל דאוד, שהרגה את בעלה המתעלל, צפוי להידחות שוב כי אינה מקבלת שיקום

שב"ס צפוי להתנגד היום לשחרורה המוקדם של דאוד בוועדה לאלימות במשפחה במשרד הרווחה משום שלא עברה שיקום פרטני, שנמנע ממנה כי המשטרה מסרבת לבטל את מעצר הבית בחופשותיה

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה למען שחרורה של דאוד מול בית משפט השלום ברמלה, ב-2017
הפגנה למען שחרורה של דאוד מול בית משפט השלום ברמלה, ב-2017צילום: אילן אסייג

בקשתה לשחרור מוקדם של דלאל דאוד, שהורשעה ברצח בעלה המתעלל, צפויה להידחות בפעם השנייה משום ששירות בתי הסוהר מסרב לשלב אותה בשיקום פרטני. היום (רביעי) תקיים הוועדה למניעת אלימות במשפחה במשרד הרווחה דיון בעניינה של דאוד, והמלצותיה ישפיעו על החלטתה של ועדת השחרורים שתתכנס בחודש יוני הקרוב. באופן מסורתי, עמדת נציגי השב"ס היא זו שמתקבלת בוועדה ולכן, על פי ההערכות, שחרורה צפוי להידחות מאחר שטרם עברה שיקום פרטני.

לאורך השנים בהן ריצתה עונש מאסר, נמנע מדאוד שיקום זה משום שהוטל עליה מעצר בית במהלך חופשותיה, והמשטרה מסרבת לבטלו. על פי פקודות שב"ס, אסיר המבקש לצאת לשיקום פרטני חייב שלא יהיו תנאים מגבילים בחופשותיו. במשטרה טרם השיבו לבקשת "הארץ" לקבלת הסבר למעצר הבית. 

דאוד ריצתה עד כה 18 שנות מאסר מתוך 25, וברשות לשיקום האסיר תומכים בשחרורה גם ללא שיקום פרטני. במאי 2017 הורה הנשיא ראובן ריבלין להקדים את מועד כינוס ועדת השחרורים של דאוד, מתוך הערכה שהיא תשוחרר מהכלא - מה שלא קרה.

עורכת דינה של דאוד, רויטל בן שבת כץ, הגישה לאחרונה עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בדרישה לשלבה בשיקום ולבטל את מעצר הבית בחופשותיה. בעתירה נכתב כי דלאל ביקשה לקבל שיקום פרטני - שלב מתקדם יותר של שיקום מזה הקבוצתי שבו היא משתתפת כיום - אך הובהר לה כי לא תוכל להשתלב בו עד שלא יבוטל מעצר הבית בעת חופשותיה.

הפגנה למען שחרורה של דאוד מול בית משפט השלום ברמלה, ב-2017
הפגנה למען שחרורה של דאוד מול בית משפט השלום ברמלה, ב-2017צילום: אילן אסייג

בינואר האחרון קבע בית המשפט המחוזי מרכז כי "יש לשקול את שיבוצה של העותרת בשיקום הפרטני לאור התקדמותה בהליך הטיפולי",  והורה לשב"ס לקיים דיון נוסף בעניין ביטול מעצר הבית בתוך שלושה חודשים. עם זאת, בחלוף הזמן שהוקצב נמסר לדאוד כי מעצר הבית טרם בוטל. בעתירה החדשה, שבה צפוי בית המשפט לדון בחודש הבא, נכתב כי "בחלוף זמן כה רב וההתנהגות הטובה, החלטת המשיב שלא לבטל את מעצר הבית ולשלב את העותרת בשיקום הפרטני היא בלתי סבירה".

משירות בתי הסוהר נמסר כי "הוועדה למניעת אלימות במשפחה, כמו ועדת השחרורים וועדות נוספות הדנות בנושאים הנוגעים להחזקת אסירים בכלא, הינן ועדות מקצועיות חוץ שב"סיות המתכנסות על מנת לקבל חוות דעת ממגוון גורמים בהם גם שירות בתי הסוהר. מטעמי חסיון לא נוכל להתייחס לחוות הדעת של שב"ס שתוצג בוועדה שתתכנס היום, כמו גם בוועדות אחרות. יחד עם זאת, אנו בטוחים כי החלטת הועדה תקח בחשבון את כל הנתונים וההתייחסויות ומתוך שיקולים מקצועיים מיטביים".

דאוד הורשעה בשנת 2002 ברצח בעלה, עלי דאוד, שהתעלל בה באופן שיטתי. השניים היו נשואים במשך כחמש שנים, שבהן התלוננה דלאל במשטרה שש פעמים על אלימות מצד בעלה, אולם רוב התלונות נסגרו מחוסר עניין לציבור. היא נדונה למאסר עולם, שנקצב בהמשך ל-25 שנות מאסר.

במאי 2017 הורה הנשיא ראובן ריבלין להקדים את מועד כינוס ועדת השחרורים של דאוד, מתוך הערכה מבוססת שהיא תשוחרר מהכלא. למרות החלטתו, ביולי 2017 דחתה ועדת השחרורים את מועד הדיון בעניינה של דאוד למאי 2018 - בטענה שהיא צריכה להשתלב בשיקום פרטני כתנאי לשחרורה. לאחר החלטת הוועדה לשלבה באגף השיקום, בכלא נווה תרצה סירבו להעבירה לאגף, בטענה שהכניסה בגדים חדשים לכלא בשובה מחופשה ובכך הפרה את תנאי החופשות שלה. דאוד הכחישה את ההאשמות, ואמרה כי כל הציוד עמו יצאה לחופשה וחזרה ממנה נרשם ביומן על ידי הסוהרת שבדקה את חפציה. לבסוף, שולבה באגף השיקום רק במאי האחרון. באוקטובר האחרון התנגדו שב"ס והוועדה למניעת אלימות במשפחה בוועדת השחרורים לשחרורה המוקדם מהכלא, שכן לטענתם לא עברה את שלב השיקום הפרטני, והוועדה דחתה את הבקשה.

הפגנה למען שחרורה של דאוד, ב-2017
הפגנה למען שחרורה של דאוד, ב-2017צילום: אילן אסייג

עו"ד ספיר סלוצקר עמראן, המרכזת את מטה המאבק לשחרורה של דלאל, האשימה את מדינת ישראל בכך שהפקירה את דאוד לנפשה. "מדינת ישראל הענישה את דלאל במשך 18 שנה על שבחרה להגן על עצמה ועל ילדיה", מסרה, "הבחירה של הוועדות המקצועיות, הפרקליטות ושב"ס היא פשוטה: להוכיח לנו שהם תומכים בשורדת של אלימות מינית שכבר לא מסוכנות לחברה ולאפשר לדלאל לצאת לחופשי, או להעביר מסר ציבורי של המשך הפקרתה".

לדבריה הצטרפה עו"ס תמר דהאן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, החוקרת נשים שהורשעו ברצח או הריגה של בן זוגן. "מקומם שבעידן ה-MeToo, שבו אלפים יצאו לרחובות במאבק באלימות נגד נשים, דלאל עדין אסירה בבית סוהר כמעט שני עשורים ולמעשה עברה מכלא בן הזוג לכלא החברתי".

משדולת הנשים בישראל נמסר כי דאוד פנתה פעמים רבות לרשויות, אך לא זכתה לסיוע. "היא היתה רק בת 21 כשנישאה לבן זוג מתעלל וסדיסט ועברה חמש שנים של גיהנום. כולם ידעו. היא הגישה תלונות למשטרה על אלימות. כל מי שהיה אמור להגן עליה סובב לה את הגג".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ), שהיתה ממנסחות החוק המגביל ענישה לנשים שהרגו את בן זוגן המתעלל, אמרה כי  "לאחר כל הזוועות שדלאל ספגה בחייה, ולאחר תהליכי השיקום שהיא עברה, היא לא צריכה להיות כלואה, ולו דקה אחת נוספת."

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ