כ-170 מרצים יקדישו את שיעוריהם ללימוד דמוקרטיה במחאה על החקיקה שמקדם נתניהו

אקדמאיים מכל האוניברסיטאות בישראל חתמו על עצומה שלפיה "ערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והשוויון האזרחי נרמסים ברגל גסה" ושינויי החקיקה הצפויים הם "סכנה מוחשית לדמוקרטיה"

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מימין: השר ישראל כץ, נתניהו והשרים משה כחלון וגלעד ארדן, בשבוע שעבר
מימין: השר ישראל כץ, נתניהו והשרים משה כחלון וגלעד ארדן, בשבוע שעברצילום: אוליבייה פיטוסי

כ-170 מרצים באוניברסיטאות ובמכללות הצהירו כי יקדישו את שיעוריהם בימים הקרובים להוראת הדמוקרטיה, במחאה על "ההתרחשויות הפוליטיות האחרונות והסכנה המוחשית האורבת לדמוקרטיה בישראל עם שינויי החקיקה הצפויים". לפי העצומה שעליה חתמו, החל ממחר ועד יום רביעי - הימים שנותרו לניהול המשא ומתן הקואליציוני - המרצים יקדישו את שיעוריהם ללמידה "על ההיסטוריה של הדמוקרטיה, על ביטוייה בספרות ובאמנות, על עקרונותיה הפוליטיים והחוקיים, על מצבה הבעייתי באסיה ובמזרח אירופה, על אתגריה בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות".

את העצומה יזמו אקדמאים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון, רובם מהחוגים למדעי המדינה, וחתומים עליה מרצים גם ממוסדות נוספים, בהם אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר אילן. לדבריהם, "בישראל כמעט שאין ימים רגילים, אך ימים אלו הם הרי-גורל. ערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והשוויון האזרחי נרמסים ברגל גסה, כביכול בשם הציבור ולמענו, ולא היא".

קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, בינואר
קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, בינוארצילום: אמיל סלמן

בעצומה נכתב: "אנו רואים בהוראת הדמוקרטיה ובדיון אודותיה עם הסטודנטים צעד חשוב, גם אם ראשוני, להזכיר לכולנו את משמעותה של אזרחות דמוקרטית פעילה ואת האחריות והאפשרויות הגלומות בה. אנו קוראים אם כן לעמיתינו המורים והמורות, לעוזרות ההוראה והמחקר ולתלמידינו ותלמידותינו לתמוך בפעילות חשובה זו ולהשתתף בה". לדברי הכותבים, "לחתומים על מסמך זה (שאינם מייצגים ארגון כלשהו), עמדות מגוונות מאוד בנושאים מדיניים ואחרים שעל הפרק. אבל כמוסד החוקר, המרחיב והמשמר את העידית של התרבות והאמונות של הציבור, האוניברסיטה מחויבת לעקרונות המכוננים והנעלים של כלל ציבור זה, ולשוויון בין כל האזרחים והמגדרים".

אחד מיוזמי העצומה, ד"ר איל חוברס מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, אמר ל"הארץ": "מאחורי ניסיונות החקיקה עומדת פילוסופיה שלטונית שמשמעה הוא שכללי המשחק משתנים: במקום לקדש את השוויון בין האזרחים, הכללים החדשים משרתים את המנהיג ואת המנהיגות ודואגים להמשך שלטונם". לדבריו, "לא מדובר במחלוקת פוליטית על סוגיה כזו או אחרת, אלא בסוגיות שהן בבסיס אופי המשטר. ולכן אנחנו, כחברים במוסדות אקדמיים ציבוריים, רואים חובה לדון בנושא במסגרת השיעורים שלנו".

כפי שפורסם ב"הארץ", ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לקדם בכנסת הקרובה הצעת חוק, שתשלול מבית המשפט העליון את הסמכות להתערב לא רק בנושאי חקיקה אלא גם בהחלטות מינהליות של הממשלה, השרים או הכנסת. ההצעה נועדה למנוע את העמדתו של נתניהו לדין, ותאפשר להפוך החלטה של העליון להסיר את חסינותו, אם תתקבל. חקיקה כזו, המרחיבה את פסקת ההתגברות שנידונה בעבר, תעמיד למעשה את החלטותיהם של נבחרי הציבור מעל לביקורת של בית המשפט, צעד שנתניהו מעולם לא תמך בו בפומבי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ