שר החינוך הנכנס, רפי פרץ: "בחברה הישראלית יש החלנה, לא הדתה"

פרץ, שמונה בידי נתניהו לשר בממשלה הזמנית, הוסיף בראיון ב"ישראל היום": "כשברמת גן יש במה אחת לציונות הדתית וראש העיר אומר שלא יהיה דבר כזה יותר, זה לא נותן כבוד"

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רפי פרץ לאחר ההודעה על מינויו לשר, השבוע
רפי פרץ לאחר ההודעה על מינויו לשר, השבועצילום: אוליבייה פיטוסי

"שמעתי שמדברים על הדתה. זו כמעט פיקציה. אין הדתה. אם כבר, בחברה הישראלית יש קצת החלנה" - כך אמר שר החינוך הנכנס רפי פרץ בראיון שפורסם היום (רביעי) ב"ישראל היום".

"כשברמת גן יש ביום העצמאות כמה במות לטובת הקהל הכללי ויש אחת לציונות הדתית וראש העיר אומר שלא יהיה דבר כזה יותר, זו החלנה ולא הדתה. זה לא נותן כבוד", הדגיש פרץ, שמונה בתחילת השבוע בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החינוך בממשלה הזמנית.

השר הנכנס הבהיר בדבריו כי אין בכוונתו "לכפות על אף אחד שום דבר. זה צריך להיות ברור... אנחנו נותנים לכל אחד את מקומו. אני לא מתכוון לשנות את הספרים". באשר לטענות כי יש חשש שיכניס אג'נדה דתית למשרד, אמר: "מה יש לפחד מטייס שהיה בחיל האוויר? הקמתי מכינה, אני גר בעוטף עזה, אני מפחיד? אני אדם מאמין שחי על פי התורה".

הוא הוסיף כי בתפקידו החדש הוא "יילחם על הסכמי שכר וקיצוצים מול האוצר", והבטיח: "נכון שזה לתקופה קצרה מאוד, אבל ההורים צריכים להיות רגועים ולדעת שהילדים שלהם בידיים טובות".

בשנים האחרונות פורסמו ב"הארץ" ביטויים רבים לתהליך ההדתה במערכת החינוך. כך למשל, בינואר פורסם כי משרד החינוך מעודד בתי ספר תיכוניים לשלב בין דתיים לחילונים ומבטיח להקצות להם תקציב נוסף, זאת במטרה "לתגבר את לימודי היהדות והציונות"; באפריל 2018 דרש משרד החינוך להפריד בין בנים ובנות בפעילות ספורט לבתי ספר יסודיים בתל אביב; ב–2017 עמד תקציב האגף לתרבות יהודית, שנועד "לחזק את הזהות היהודית" בעיקר עבור הציבור החילוני, על 211 מיליון שקלים - שיא של כל הזמנים. בנוסף, משרד החינוך החל לשלב מקורות יהודיים בספרי לימוד ללא קשר לחומר הנלמד, למשל תפילת הגשם נוספה בספר על מדעים, בהמות טהורות לספר חשבון. 

במאי 2016 פרסם משרד החינוך את ספר הלימוד החדש באזרחות, ששם דגש על מדינה יותר יהודית ופחות דמוקרטית. פרקי הספר גויסו להוכיח כי הזיקה והזכות של היהודים על ארץ ישראל הן מוחלטות בעוד שהלאומיות הפלסטינית היא תחת סימני שאלה; לפי הספר, מדינת לאום יהודית היא המודל הרצוי והמהפכה החוקתית של אהרן ברק הושגה כמעט בגניבה; החילונים זוכים בספר להתייחסות דלה בהשוואה לזרם החרדי ולשבחים שמקבלת הציונות הדתית; למיעוט הערבי יש מקום מוגבל במרחב הציבורי והוא מחולק לקבוצות משנה, הנבחנות בין השאר בהתאם ליחס שלהן לשירות צבאי או לאומי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ