אלפי נשים דתיות השתתפו בכנס על זוגיות ומשפחה, שלא נאמרה בו אף מלה על פמיניזם

בכנס השנתי של "בניין שלם" שהתקיים השבוע בבנייני האומה בירושלים הושמעו יותר מ-200 הרצאות. היו בו דוכני אופנה נעדרי תמונות, אפליקציות ייעודיות לחברה הדתית ואויב ברור - הפוסט־מודרניזם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משתתפות בכנס של "בניין שלם" בירושלים, השבוע

אלפי נשים דתיות הגיעו השבוע לבנייני האומה בירושלים לכנס השנתי של "בניין שלם". כמו בכניסה לפסטיבל מוזיקה ענקי, הן הסתובבו מצוידות במדבקה המאשרת ששילמו עבור הכניסה: מדבקה סגולה למי שבאה לחלק מהיום, מדבקה צהובה למי ששילמה תמורת הזכות להיות כאן יום שלם. האווירה בפנים הזכירה כנס מחזור או כינוס של משפחה מורחבת מאוד: אמהות צעירות עם תינוקות בעגלות, חברות ותיקות התחבקו ואיחלו מזל טוב לשמחות שונות. כל אחת הכירה לפחות כמה נשים אחרות — מהיישוב, מהאולפנה, מבית הכנסת השכונתי.

אבל המפגש החברתי הוא רק תפאורה לעיקר: במשך שלושה ימים הושמעו בכנס יותר מ–200 הרצאות על זוגיות ומשפחה, משעות הבוקר עד עשר בלילה. כל הדוברים היו רבנים ורבניות. כל הנוכחות, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הן נשים דתיות, רובן נשואות. מטרת הכנס: לחזק את הקשר הזוגי ולשפר את התקשורת בין הורים לילדיהם. הנושאים היו בהתאם: "עבודה זוגית מתחדשת", "התגברות על קשיים ומחלוקות בנישואין" ו"חינוך בית אבא — שמחה ונועם בקיום המצוות". היו גם הרצאות כמו "לשמור נגיעה ולקדם את הקשר", שיועדה לרווקות לפני החתונה, שתי הרצאות שקהל היעד שלהן היו נשים שהתאלמנו, ואחת לאמהות שיש להן ילדים עם צרכים מיוחדים.

משתתפות בכנס של "בניין שלם" בירושלים, השבועצילום: ללא קרדיט

מכון "בניין שלם" הוקם בסוף שנות ה–90 והוא עוסק בחינוך והסברה בענייני זוגיות והורות, ברוח הזרם החרד"לי. הכנס הראשון נערך לפני 21 שנים במבנה בית הספר הדתי "חורב" בירושלים, ועבר מאז לבנייני האומה. חברי המכון הם רבנים מהאגף החרד"לי של הציונות הדתית: הרב אוהד תירוש, שהקים את המכון יחד עם אשתו דנה, מלמד כיום במכינת "בני דוד" בהתנחלות עלי. הוא עמד בראש מדרשת הרובע — מדרשה ללימוד תורה לנשים, המזוהה עם ישיבת הר המור, שבראשה עומד הרב צבי ישראל טאו.

בית המדרש של הרב טאו עומד מאחורי "מפלגת נעם" שקמה לאחרונה ומאגפת מימין את איחוד מפלגות הימין. קמפיין הבחירות של נעם מתמקד במתקפה על זכויות הלהט"ב, תחת הסיסמה "להיות עם נורמלי בארצנו". כנס שמוקדש כולו לחיי משפחה על פי תפיסת ההלכה, משתלב בו היטב. דוברים בולטים בכנס היו הרבנית נעמי שפירא ובעלה הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן וחבר בהנהגה הרבנית של ארגון "חותם", המתנגד לגיוס בנות דתיות לצבא ומטיף נגד מצעדי הגאווה. במופע הסיום השתתף הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת שהתבטא לא אחת נגד השכרת דירות לערבים ונגד קהילת הלהט"ב.

היה זה כנס לנשים אך המלה "פמיניזם" לא נשמעה כאן. ההרצאות יועדו לנשים שהן רעיות, אמהות או כלות לעתיד (תפקידן כמפרנסות הוצנע). ובכל זאת, גם אם הדבר לא נאמר במפורש, היה זה מפגן של עוצמה נשית. גם בעצם הנוכחות של אלפי נשים שהתפנו מעול הבית והפרנסה כדי לשמוע הרצאות ("אני בכנס שאחר כך אני מדברת עליו שנתיים", אמרה אשה לחברתה בהפסקת הקפה), וגם העובדה שרוב הדוברות היו נשים, רבניות.

משתתפות בכנס של "בניין שלם" בירושלים, השבועצילום: ללא קרדיט

התואר "רבנית" ניתן באופן מסורתי ביהדות האורתודוקסית לנשות רבנים (בשונה מהתואר "רבה" לנשים שלמדו את המקצוע בזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי). הדוברות בכנס אמנם נשואות לרבנים בולטים, אך הן יותר מ"אשתו של": הרבנית דנה סליי עומדת בראש מדרשת הרובע, הרבנית נעמי שפירא מרצה באוניברסיטת בר אילן, הרבנית דנה תירוש עומדת כיום בראש "בניין שלם", שמלבד הכנס השנתי מעביר גם שיעורי הדרכת כלות ומציע שיעורי תורה מצולמים למנויים.

הכנס הוא הפקה גדולה. במקביל לכנס הנשים התקיים כנס קטן וקצר יותר לגברים. הם נכנסו למתחם בכניסה נפרדת — לא היה מפגש בין המינים. גם בכנס של הגברים עסקו במשפחה, אבל בדגשים שונים: "כישורי שיחה עם האשה", "הבדלים אישיותיים ונפשיים בין האיש והאשה", ו"אתגר האבהות בדורנו". הרבניות הרצו בפני נשים בלבד, הרבנים בפני נשים וגברים.

אפליקציה למקווה

המרחב הציבורי במבואה היה נשי לעילא: הדוכנים בכניסה היו בין השאר של המכללה לנשים בירושלים, שניסו למשוך נרשמות פוטנציאליות ודוכן של "הדסה בייבי" שבו ניסו לשכנע נשים ללדת שם. באחד הדוכנים יזמית צעירה עם פאה לראשה שיווקה משחק זוגי שיצרה, שמבטיח "להחזיר את הניצוץ לזוגיות". איך? בעזרת קלפים עם שאלות שבני הזוג צריכים לשאול זה את זה: על מה אתה מתחרט, מה מרגיז אותך, מה משמח אותך. "זה מתאים לערב של המקווה", היא אומרת ללקוחה שמגלה עניין, "זוגות שמשחקים בזה מספרים שזה מחזיר אותם לתקופה שלפני החתונה". בדוכן אחר, כאילו משלים, שווקה אפליקציה לחישוב מועד הטבילה במקווה.

משתתפות בכנס של "בניין שלם" בירושלים, השבועצילום: ללא קרדיט

במקום נפתחה שמרטפייה לטובת אמהות שאין להן סידור לתינוק, ובחלל אחר הוקם יריד אופנה לנשים דתיות: מוצרי איפור שקיבלו הכשר רבני לשימוש בשבת, חולצות ארוכות שלובשים מתחת לקצרות, שמלות, חצאיות, מטפחות וכובעים. אף שנאסרה על גברים הכניסה למתחם, הנהלת הכנס ביקשה ממפעילות הדוכנים לא להציג תמונות של נשים ולכן לא היו פוסטרים עם דוגמניות ולא בובות — צריך להשתמש בדמיון או פשוט למדוד.

דוכן הספרים שהפעילה הוצאת "דבּרי שיר" היה עמוס בספרי הדרכה, סיפורי צדיקים וסיפורי חזרה בתשובה. בדוכן ספרי הילדים קומיקס ברוח הציונות הדתית כמו "מסע קסום במכונת הזמן לקבר רחל" וסיפורים גרפיים שגיבוריהם הם הרב שלמה גורן, הרב קוק והרב אריה לוין. ביניהם בלט ספר שבמרכזו אשה: סיפורה של החוקרת והמורה לתנ"ך פרופ' נחמה ליבוביץ' .

בהרצאה של הרבנית אפרת טויל האולם היה מלא עד אפס מקום, על אף שהיא יועדה לקהל יעד ממוקד למדי: נשותיהם של אברכים — תלמידי ישיבה במשרה מלאה. שלא כמו בעולם החרדי, אצל החרד"לים מדובר בדרך כלל בתקופה קצובה, שאחריה ממשיכים הגברים ללימודים אקדמיים ולעבודה. "זה לא 'שוס' להיות אשת אברך", אמרה טויל. "אין הרבה כסף, הוא הרבה שעות לא בבית. אנחנו הנשים צריכות לבדוק מה חלקנו בכוח, איפה המשימה שלנו בסיפור הזה".

מישהי מהשורה האחרונה רטנה: "עם כל המגדלים של כיסויי הראש לא רואים את הרבנית". זה לא תמיד קל, מודה טויל. "יש מי שרוצה שבעלה ילמד תורה ויש מי שאומרת: 'דחילק, שיתחיל להביא פרנסה'. יש מי שהתורה זורמת לה בעורקים בטבעיות, כי היא בת של רב או דיין. אבל חלקכן נחשפתן לזה בפעם הראשונה רק אחרי החתונה". היא הדגישה שהקושי לגיטימי, "אבל צריך לזכור שהתורה היא אוויר לנשימה בעולם — אי אפשר לקיים עולם בלי תורה". מכאן אך טבעי היה המעבר לאגדה הידועה על רבי עקיבא ואשתו רחל, שאפשרה לבעלה ללמוד תורה במשך שנים, חרף מצוקת הפרנסה.

הכנס של "בניין שלם" בירושלים, השבועצילום: ללא קרדיט

"תשובה לבלבול"

המוטיב שליווה את כל הכנס היה: האויב הגדול הוא הפוסט־מודרניזם, והתשובה היא חיי משפחה יציבים. "אנחנו נמצאות בדור של שאלות פתוחות, שום דבר כבר לא פשוט וברור", אמרה טויל, "התורה היא התשובה לבלבול. היא סם החיים שלנו".

בשיעור אחר העירה הרבנית סליי ש"פעם אנשים פשוט חיו, היום אנחנו צריכים ללמוד ולשאול על כל דבר". העולם מתקדם מבחינת הטכנולוגיה, היא אומרת, "אבל זה לא הולך בהכרח עם התקדמות מוסרית וצריך לשים לב". השיעור שלה נועד לאמהות, וכשהיא נכנסה, חלק מהנשים עמדו לכבודה, ואחרות היו שקועות בטלפון הנייד. אך כשההרצאה התחילה הטלפונים נזנחו. כמה מהמשתתפות סיכמו את הדברים במחברת, אחרות סרגו כיפות. מצוידת בדף שהוכן מראש, היא דילגה בין טקסטים מהתנ"ך, מהגמרא ומדברי המפרשים. לכולם מהות אחת: להאדיר את מקומה של האם, שהיא מרכז הבית: "היא הכוח שמכיל, מקבל את מי שנכנס. היא נותנת שייכות".

השיעור של הרב יהושע שפירא נועד לזוגות נשואים, אך הם נאלצו להיפרד: בין חלקי האולם הפרידה מחיצה אטומה, הכניסות נפרדות לגברים ולנשים. בירכתי האולם הושאר פתח קטן, ומדי פעם אשה ניסתה לנופף לשלום לבעלה. אלה ננזפו: "המעברים בין הגברים והנשים חייבים להיפסק", הכריז הסדרן במיקרופון, "בארוחת הצהריים תוכלו לשבת יחד בלובי של מלון קראון פלאזה".

המחיצה עוררה התמרמרות. הצלם מטעם הארגון, חובש כיפה בעצמו, התרגז כי המחיצה הפריעה לו למצוא זווית צילום טובה. "אפשר לחשוב, מה יקרה אם לא תהיה מחיצה, בסך הכל יושבים כאן אנשים שנשואים אחד לשני", הוא אמר לסדרנית. היא השיבה ש"אלה הנהלים". כמה מהנשים הביעו חשש שהמחיצה לא תאפשר לראות את המרצה. "נדאג שגם אתן תוכלו לראות את הרב", הרגיעה הסדרנית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ