ביה"ד על גירוש הפיליפינים: "אין מקומם של בני אדם נורמטיבים וקטינים להימצא במעצר"

בית הדין ימסור בהמשך את החלטתו בערר שהגישה ג'רלדין אסטה נגד גירושה עם שני ילדיה שנולדו בישראל, בני עשר וחמש. המדינה: "מדוע הם מתעקשים על הישארותם במשמורת, אם כל כך קשה?"

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עו"ד חיה מנע עם ג'רלדין אסטה וילדיה קיאן וקתרין, היום
עו"ד חיה מנע עם ג'רלדין אסטה וילדיה קיאן וקתרין, היוםצילום: מוטי מילרוד

בית הדין לעררים בתל אביב דן הבוקר (ראשון) בבקשתה של ג'רלדין אסטה, עובדת פיליפינית שנעצרה בשבוע שעבר, שלא לגרשה מהארץ עם שני ילדיה שנולדו בישראל. הדיין אילן חלבגה אמר כי החלטתו תינתן בהמשך, ועד אז יישארו השלושה במעצר.

בדיון אמר הדיין חלבגה כי "אין מקומם של בני אדם נורמטיבים וקטינים להימצא במתקן המעצר". הדיין ציין כי יאפשר לרופא ולמומחים אחרים להיכנס למעצר כדי לראות את הילדים, קיאן בן עשר וקתרין בת חמש.

ג'רלדין אסטה וילדיה בכניסה לדיון בבית הדין לעררים, היום
ג'רלדין אסטה וילדיה בכניסה לדיון בבית הדין לעררים, היוםצילום: מוטי מילרוד

הדיין שאל את נציגי המדינה בדיון "כיצד החלטת המדינה תואמת את טובת הילד? הילדים נולדו כאן, התחנכו כאן". נציגת המדינה עו"ד שירן תורג'מן השיבה כי "אין בטענות ההומניטריות לעכב את יציאתם מישראל. הם יכולים להגיש את הבקשה גם לאחר הרחקתם מישראל".

עורכת דינה של המשפחה, חיה מנע, אמרה בדיון על הילדים כי "עשר שנים המדינה לא עשתה דבר עד שביום רביעי פרצו לביתם והוציאו אותם ממיטתם לתא מעצר". לדבריה, "המדינה צריכה לקחת אחריות על הילדים. שפתם עברית. אין להם שפה אחרת".

נציגת המדינה תורג'מן אמרה בדיון כי התעקשות המשפחה לקיים דיון בערר היא "שמעכבת את ילדיה במשמורת". לדבריה, "המשיב (משרד הפנים - ל"י) לא מעכב את יציאתם מישראל ולא מונע הגשת בקשה הומניטרית לאחר יציאתה מישראל". עוד אמרה תורג'מן: "מדוע הם מתעקשים על הישארותם במשמורת, אם כל כך קשה?".

חבריו של קיאן מפגינים נגד גירושו, היום
חבריו של קיאן מפגינים נגד גירושו, היוםצילום: מוטי מילרוד

אסטה נעצרה בשבוע שעבר עם שני ילדיה. פקחי ההגירה נכנסו ביום שלישי שעבר לביתה של אסטה ברמת גן ועצרו את משפחתה יחד עם אשה נוספת ששהתה עמם בבית יחד עם תינוקה. הפקחים הורו ליושבי הבית לארוז במהירות את חפציהם, ולקחו את שתי הנשים ושלושת הילדים למעצר במתקן המשמורת בנתב"ג. בערר שהגישה באמצעות עו"ד מנע טענה אסטה כי לפריצה לא קדמה אזהרה, וכי ביום שבו נעצרה נערך לה שימוע, מבלי שתינתן לה שהות להתייעץ עם עורך דין. לאחר מכן נאמר לה כי היא וילדיה יגורשו מישראל לפיליפינים.

אסטה נכנסה לישראל כחוק כמטפלת סיעודית ב-2004. ב-2009, כשהיתה בהריון, נאלצה לעזוב את עבודתה כיוון שנדרשה לפעולות שעלולות לגרום סיכון לתינוק, כמו הרמת חפצים כבדים. "העוררת לא ביקשה להיות בלתי חוקית בישראל", כתבה עו"ד מנע בערר, "היו אלה הנסיבות שכפו עליה זאת". לאחר שילדה את בנה הבכור, קיאן, לא חודשה אשרת העבודה של אסטה בהתאם ל"נוהל עובדת זרה בהריון", הקובע כי מהגרת שנכנסה להריון לא תוכל לחדש את אשרת השהייה שלה, וכי אם לא תעזוב מיוזמתה את ישראל תיעצר ותגורש.

קיאן, בנה בן העשר, הוא תלמיד כיתה ה' בבית הספר "הלל" ברמת גן, ואחותו קתרין, בת חמש, לומדת בגן בעיר. עברית היא שפת האם היחידה של הילדים. "קיאן ואחותו מצויים בסערת רגשות מאז הפריצה הברוטאלית לביתם ואינם מפסיקים לבכות", נכתב בערר. "למרות היותו נער חברותי ואהוב, סובל קיאן מקשיים מהותיים בתחום השפה והזיכרון וברכישת קריאה וכתיבה ומבעיות רגשיות". בנסיבות אלה, נטען, הרחקתו מישראל היא "גזירה שלא יוכל לעמוד בה מבחינה נפשית ולימודית".

הפגנה נגד גירוש אסטה וילדיה מחוץ לבית הדין למשמרות במתקן גבעון, בשבוע שעבר
הפגנה נגד גירוש אסטה וילדיה מחוץ לבית הדין למשמרות במתקן גבעון, בשבוע שעברצילום: מוטי מילרוד

גנאלין לוט, חברתה של אסטה, סיפרה כי ראתה את פקחי ההגירה ביום המעצר. "הם צעקו שוב ושוב לפתוח את דלת", סיפרה, "אז הם הגיעו עם פורץ דלתות, עד שהם פרצו לבית. הם הוציאו אותן מתוך הבית בוכות לתוך הניידת, הילד בן עשר בכה ואמרתי לו שיהיה חזק. זה היה מזעזע לראות. חבל שזה קרה דווקא בתוך הבית שאמור להגן עליהם. זו טראומה".

לוט סיפרה כי ג'רלדין נמצאת 16 שנה בישראל וכי היא עובדת בניקיון. לדבריה, "היא מאוד פחדה מגירוש. היא כל יום מהעבודה רצה הביתה, היא כמעט לא יצאה מהבית ולא הלכה לתחנה מרכזית כי פחדה כל הזמן ממשטרת ההגירה".

בחודש שעבר פורסם ב"הארץ" כי כמאה עובדות זרות מהפיליפינים וילדיהן, שנולדו בישראל, יגורשו הקיץ על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. בקהילה הפיליפינית בארץ מעריכים כי מספר המגורשים הסופי יהיה גדול יותר, ואילו ברשות האוכלוסין וההגירה מאשרים כי מדובר בעשרות בני אדם. רבים מהילדים, שגדלו כל חייהם בישראל, דוברים עברית בלבד.

בשנים 2006 ו-2010 קיבלה הממשלה שתי החלטות למתן מעמד לילדי עובדים זרים. כעת, הילדים שלא זכו אז למעמד מפאת גילם הצעיר, אך מנגד לא גורשו מישראל והתחנכו כאן, מבקשים מהממשלה להכיר גם בהם ולא לגרש אותם לארץ המוצא של הוריהם, שבה מעולם לא ביקרו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ