ארגון המורים הודיע על כוונתו להשבית את הלימודים בחטיבות ובתיכונים

לפי הארגון, הרפורמה שאמורה להיכנס לתוקף בתחילת השנה מטילה עומס על המורים. בכך הוא מצטרף להסתדרות המורים שהודיעה על כוונתה להשבית את הלימודים בבתי הספר היסודיים

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רן ארז במסיבת עיתונאים בתל אביב, הבוקר. "מורי ישראל קורסים והמדינה עוסקת בבחירות", אמר
רן ארז במסיבת עיתונאים בתל אביב, הבוקר. "מורי ישראל קורסים והמדינה עוסקת בבחירות", אמרצילום: תומר אפלבאום

ארגון המורים הודיע הבוקר (רביעי) כי ישבית את הלימודים בחינוך העל-יסודי ב-1 בספטמבר, בנימוק כי הרפורמה בחינוך המיוחד מטילה עומס על המורים. סכסוך העבודה שעליו הכריז הארגון, המייצג את המורים בחטיבות הביניים ובתיכונים, מצטרף לזה שעליו הודיעה לפני כשבוע הסתדרות המורים, המייצגת את עובדי ההוראה בחינוך היסודי.

"אנחנו במצוקה גדולה, שהולכת ומצטברת", אמר היום יו"ר ארגון המורים, רן ארז. לדבריו, הקש ששבר את גב הגמל הוא החינוך המיוחד. הלילה הודיע משרד החינוך כי נמצא התקציב שיאפשר את פתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד כסדרה, אולם ארז טוען כי הרפורמה בתחום, שאמורה להיכנס לתוקף בתחילת שנת הלימודים, היא בעייתית.

"הרפורמה טובה מבחינה קונספטואלית, אך הביצוע קלוקל", אמר, "היא פוגעת בתלמידים ובמורים, כולם ייפגעו. המורים לא קיבלו הכשרה לעבוד עם חינוך מיוחד, הכיתות עמוסות ואליהן מוסיפים תלמידי חינוך מיוחד. משרד האוצר רואה במערכת החינוך הוצאה ולא השקעה". לדבריו, "מורי ישראל קורסים והמדינה עוסקת בבחירות". הוא ציין כי ניסיון להידבר עם משרד החינוך, משרד האוצר והשלטון המקומי לא צלח. "הם התרגלו לכך שהמורים עובדים בכפייה. הם מוציאים צווי מניעה, ומנגד לא מדברים איתנו", הוסיף.

תיכון מוזות לאמנויות ביפו, ביוני
תיכון מוזות לאמנויות ביפו, ביוניצילום: מגד גוזני

בנוסף על הרפורמה בחינוך המיוחד, הארגון מוחה על היעדר תנאים פיזיים לעבודה בבתי הספר, הצורך לשמור בלילות בטיולים השנתיים, ועבודה בשבתות ללא תגמול במסגרת טיולי "מסע ישראלי" הפועלים בתיכונים.

במרץ 2018 חתם ארגון המורים על הסכם קיבוצי חדש במסגרת "עוז לתמורה". אחד מתנאיו הוא "שקט תעשייתי" והיעדר יכולת לבוא בתביעות כלכליות עד שנת 2022. "נכבד מה שכתוב בהסכם, אנחנו נאבקים על דברים שאינם כתובים בהסכם", ציין ארז.

גולת הכותרת של הרפורמה בחינוך המיוחד, שתיכנס תחילה לתוקף רק במחוז הצפון, היא הקביעה שמעתה ההורים הם שיחליטו אם ילדם ישובץ כתלמיד משולב בבית ספר רגיל, או במסגרת של החינוך המיוחד. זאת בשונה מהמצב הקודם, שבו ההכרעה הסופית נתונה בידיהם של אנשי המקצוע בוועדות ההשמה שמקיים משרד החינוך. הרפורמה אושרה בכנסת בצל ביקורת ציבורית חריפה ביולי 2018.

בהסתדרות המורים טוענים כי משמעות הרפורמה היא שילובם של יותר ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות בהשוואה לעבר, והדבר יקשה על המורים. "אי אפשר לצפות מעובדי הוראה שלמדו ארבע שנים חינוך רגיל ולא התמקצעו בנושא, לעבור קורס מזורז שיהפוך אותם למוכשרים בחינוך מיוחד", אמרה מזכ"לית ההסתדרות, יפה בן דוד. "אני צופה בלאגן גדול בשנה הבאה ומי שייפגע אלו הילדים של כולנו, שלא יקבלו שירותים פרא-רפואיים, כגון קלינאי תקשורת ופיזיותרפיסטים, יועצות ופסיכולוגים, שכבר היום נמצאים במחסור אדיר". לדבריה, "המשרד לא פעל יחד איתנו ולכן אנחנו מכריזים היום על סכסוך עבודה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ