משרד החינוך יתקצב באופן מלא תלמודי תורה לבנים דתיים על חשבון לימודי חול

המוסדות המזוהים עם הזרם החרדי־לאומי יפעלו במינהל החינוך הדתי, ולכן כמה מהם אינם צפויים להצטרף למהלך

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תלמוד תורה ציוני בפתח תקוה, בשנה שעברה. לא אחת נטען כי מוסדות אלה מפלים בין הורים לפי מעמדם החברתי־כלכלי
תלמוד תורה ציוני בפתח תקוה, בשנה שעברה. לא אחת נטען כי מוסדות אלה מפלים בין הורים לפי מעמדם החברתי־כלכליצילום: ניר קידר
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

משרד החינוך החליט לתקצב באופן מלא את תלמודי התורה הציוניים — מסגרות נפרדות לבנים בחינוך היסודי, שבהן יותר ממחצית משעות הלימוד מוקדשות ללימודי קודש, לא פעם על חשבון לימודי החול. עד היום רק כמחצית מתלמודי התורה הציוניים פעלו במסגרת החינוך הדתי הרשמי, והשאר פועלים במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) ומתוקצבים באופן חלקי. המהלך צפוי להשפיע בעיקר על מוסדות קטנים (הכוללים לעיתים עשרות בודדות של תלמידים) שעד כה לא היו בפיקוח ממלכתי.

שר החינוך רפי פרץ, ראשי מינהל החינוך הדתי ומועצת החינוך הדתי חתמו השבוע על מסמך הקובע כי פעילות תלמודי התורה הציוניים תוסדר במסגרת מינהל החינוך הדתי. במעמד החתימה נכח הרב אלי סדן, ראש המכינה הקדם־צבאית "בני דוד". לפי הערכות, כמה מהמוסדות שאינם מוכנים לקבל את תנאי המינהל לא יצטרפו למהלך.

לפי פרטי המסמך, שהגיעו לידי "הארץ", תלמודי התורה יהיו מחויבים בלימודי ליבה, בדומה למוסדות החינוך החרדיים שהמדינה מתקצבת באופן מלא. לוח החופשות במוסדות הללו מקביל לנעשה בחינוך החרדי ומותאם ללוח השנה העברי. במסמך מצוין עוד כי מנהלי המוסדות יוכלו לבחור "שלא להשתתף בפעולות תרבותיות שאינן תואמות את רוח התחמ"ד (תלמוד תורה הפועל בחינוך הממלכתי־דתי, ש"ק)" — גם אם הפיקוח על החינוך הדתי אישר אותן.

מקורות ליברליים בחינוך הדתי הביעו חשש כי המהלך יעודד פתיחה של תלמודי תורה חדשים ויאפשר פתיחה של מסלולי לימוד נפרדים ואליטיסטיים בתוך מוסדות החינוך הדתיים הקיימים שיוגדרו "תלמוד תורה". מנגד, במשרד החינוך אמרו כי מטרת המהלך היא הסדרת מעמד המוסדות כך שיעמדו בסטנדרטים הנהוגים במשרד החינוך מבחינת הכשרת המורים וגובה תשלומי ההורים.

שר החינוך פרץ, בנובמבר. כמה תלמודי תורה הוקמו בתקופת כהונתו
שר החינוך פרץ, בנובמבר. כמה תלמודי תורה הוקמו בתקופת כהונתוצילום: עופר וקנין

"שר החינוך יוצר במו ידיו בדלנות והסתגרות נוספת במקום אינטגרציה והכלה", נמסר מתנועת "נאמני תורה ועבודה" שהתנגדה למהלך. "משמעות הצעד היא שכל קבוצה קטנטנה יכולה לדרוש הקמת 'מסלול תלמוד תורה' בתוך בית הספר הרגיל, ובו ילמדו 'בני הטובים'". עוד נמסר כי "האוכלוסייה הדתית תמצא עצמה מול מוסדות קטנים ודלים, כאשר אוכלוסיות חלשות או מסורתיות ימשיכו לעזוב את החינוך הדתי במספרים גדלים והולכים".

יו"ר מועצת החינוך הממלכתי־דתי, הרב אבי גיסר, דחה את הטענות ואמר: "המהלך יוביל למטרות הרצויות שלפיהן תלמודי התורה ילמדו לימודי ליבה בפיקוח מסודר של המשרד. למעשה, הצטרפות תלמודי התורה היא חלק מהמדיניות הברורה של החמ"ד לחיזוק החינוך הציבורי — כולל המענה שיש להעניק למגוון האוכלוסיות הבאות בשעריו. טרם הצטרפותם וההכרה בצרכים שלהם, התלמידים היו חלק ממסגרות חינוכיות שבהן לא התקיימו לימודי ליבה, כשהפיקוח היה חלקי. כל אלה יצרו בדלנות, הסתגרות וניתוק".

תלמודי התורה הציוניים הראשונים הוקמו בסוף שנות השבעים בירושלים ובהתנחלויות, כאלטרנטיבה מחמירה לבתי הספר הממלכתיים־דתיים ה"תורניים" (שנחשבים למחמירים יותר מבתי הספר הממלכתיים־דתיים הרגילים). לאורך השנים גדל מספרם של תלמודי התורה הציוניים והוקמו מוסדות אחדים גם בפריפריה ובערי המרכז. מקורות הבקיאים בנושא מעריכים כי מספר תלמודי התורה של הציבור הציוני־דתי עומד כיום על כ–30, כמה מהם הוקמו בשנה האחרונה — בתקופת כהונתו של שר החינוך פרץ.

עוד לפני החתימה על המסמך נטען לא פעם כי מוסדות חינוך אלה מבחינים בין הורים לפי גישה תורנית ומעמד חברתי־כלכלי, ואף זוכים לא פעם לשיתוף פעולה סמוי או לאכיפה פאסיבית של משרד החינוך. כמה מהם קיבלו ממנו אישור על פעילותם בדיעבד.

תלמוד תורה בת"א, באוגוסט. תלמודי התורה יהיו מחויבים בלימודי ליבה
תלמוד תורה בת"א, באוגוסט. תלמודי התורה יהיו מחויבים בלימודי ליבהצילום: עופר וקנין

מחקר של "נאמני תורה ועבודה" מ–2015 מצא כי ממוצע התלמידים בכיתות א' (ומספר התלמידים הכולל) ב"תלמודי התורה הציוניים" שמוכרים במשרד החינוך נמוך יותר מאשר בכלל החינוך הממלכתי־דתי. יתרה מזאת, מנתוני מבחני המיצ"ב התברר כי בתלמודי התורה נרשם השיעור הקטן ביותר של תלמידים שמגיעים מרקע סוציו־אקונומי נמוך: כ–7.5%, בהשוואה לכ–14% בבתי ספר נפרדים לבנים ולבנות וכ–27% במסגרות מעורבות. כלומר, בתי הספר הציבוריים בחינוך הממלכתי־דתי, שאינם סלקטיביים, מכילים יותר תלמידים משכבות חברתיות נמוכות.

מקורות שונים אמרו ל"הארץ" בשנה שעברה כי המוסדות הפיראטיים אמנם נחשבו חרדים־לאומיים, אך כמה מהם נפתחו בחסות זרמים חרדיים ממש, כולל החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני. חסות זו סייעה לא אחת "להלבין" את בתי הספר ולהימנע מעימות עם הורים חזקים. חלק מהעמותות המפעילות את המסגרות הלא חוקיות נהנו מהזדהות — ולעתים אף מקשרים ישירים — של אנשי מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ