סקר הלמ"ס: 18% מהתלמידים בישראל מקבלים שיעורים פרטיים

סקר ראשון מסוגו שנערך בין השנים 2017-2012 מצא גם כי ככל שהורי הילד משכילים יותר, כך הוא מקבל יותר עזרה בשיעורי הבית. בנוסף, נמצא כי ילדים שהוריהם מצפים שילמדו באקדמיה קיבלו ציוני מיצ"ב גבוהים יותר

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בית ספר במרכז הארץ בפתיחת שנת הלימודים הנוכחית, בספטמבר. 78% מהילדים להורים בעלי תואר שלישי קיבלו עזרה בשיעורי הבית
בית ספר במרכז הארץ בפתיחת שנת הלימודים הנוכחית, בספטמבר. 78% מהילדים להורים בעלי תואר שלישי קיבלו עזרה בשיעורי הביתצילום: מגד גוזני
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

18% מהתלמידים בישראל מקבלים שיעורים פרטיים, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שהתפרסמו אתמול (ראשון). לפי הנתונים, המתבססים על סקר ארוך-טווח ראשון מסוגו שנערך בשנים 2012-2017, שיעור הילדים שקיבלו שיעורים פרטיים עולה ככל שעולה השכלת ההורים וההכנסה למשק הבית.

עוד עולה מהסקר כי הורים בעלי השכלה אקדמית נוטים יותר לסייע לילדיהם בשיעורי הבית. בבית הספר היסודי הפער אינו גדול כל כך – 71% מהילדים שלהוריהם השכלה אקדמית מקבלים עזרה, לעומת 59% מהילדים שלהוריהם אין השכלה אקדמית – בעוד בתיכון הוא מתרחב (35% לעומת 13%).

בנוסף לכך, מהנתונים עולה כי ככל שרמת השכלת ההורים גבוהה יותר כך הם נוטים יותר לסייע לילדיהם בשיעורי הבית. 78% מהילדים להורים בעלי תואר שלישי קיבלו עזרה בשיעורי הבית, לעומת 62% מהילדים להורים עם תואר ראשון או שני, ו-45% מהילדים להורים בעלי תעודת בגרות בלבד.

בית ספר בטייבה, בשנה שעברה. הפערים בין הקבוצות מתרחבים ככל שגיל הילדים עולה
בית ספר בטייבה, בשנה שעברה. הפערים בין הקבוצות מתרחבים ככל שגיל הילדים עולהצילום: תומר אפלבאום

מהסקר עולה עוד כי ככל שההורה משכיל יותר, כך הוא חושב שילדיו יהיו משכילים יותר. במשפחות שבהן לאם יש השכלה אקדמית, 86% מההורים השיבו כי הם מצפים שילדיהם יסיימו לימודים אקדמיים; לעומת 57% מההורים במשפחות שבהן לאם אין השכלה אקדמית.

קשר אחר שעולה מהנתונים הוא בין ציפיות ההורים שילדיהם יפנו ללימודים אקדמיים לבין הישגי הילדים במבחני המיצ"ב. הפער בציון החציוני במיצ"ב ב-2017 בין ילדים שהוריהם חשבו שהם יסיימו לימודים אקדמיים לבין מי שהוריהם לא חשבו כך, עמד על 90 נקודות (570 לעומת 480). עוד נמצא כי הרגלי קריאה, השכלת ההורים ושיעורים פרטיים – תורמים גם הם לציון.

ציוני המיצ"ב לשנת הלימודים הקודמת (2018-2019), שפורסמו לפני כחודש, תומכים בנתוני הלמ"ס שלפיהם קיים מתאם חיובי בין השכלת ההורים לבין הציונים בלימודים: משרד החינוך מחשב את הרקע של התלמידים באמצעות מדד שמשקלל הכנסת הורים, השכלת הורים, פריפריאליות ועלייה ממדינות שנחשבות חלשות. בציוני המיצ"ב ניכר פער משמעותי בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חזק בהשוואה לתלמידים מרקע חלש. הפערים מתקיימים בכל המקצועות, בכל הגילים ובכל האוכלוסיות, ובאים לידי ביטוי גם בציונים של תלמידים יהודים בהשוואה לערבים. כך, בבחינה במתמטיקה, תלמידים דוברי עברית מרקע חזק קיבלו ציון הגבוה ב-33 נקודות בהשוואה לתלמידים מרקע חלש (269 לעומת 236).

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ