זוכי פרס ישראל על מפעל חיים: פרופ' אבישי ברוורמן ומקימת בית איזי שפירא

ברוורמן, שהיה בעבר שר לענייני מיעוטים מטעם העבודה, זכה על פעילותו בתור נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב. נעמי סטוצ'ינר הקימה את בית איזי שפירא ב-1980, מרכז למחקר והכשרה לטיפול באנשים עם מוגבלות הפועל לשינוי המדיניות בתחום

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ברוורמן בכינוס בתיאטרון הבימה בתל אביב, ב-2013. פעילותו "שדרגה אקדמית ותרבותית את העיר באר שבע ואת הנגב כולו", נכתב בנימוקי ועדת הפרס
ברוורמן בכינוס בתיאטרון הבימה בתל אביב, ב-2013. פעילותו "שדרגה אקדמית ותרבותית את העיר באר שבע ואת הנגב כולו", נכתב בנימוקי ועדת הפרסצילום: עופר וקנין
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

פרופסור אבישי ברוורמן ונעמי סטוצ'ינר הם זוכי פרס ישראל על מפעל חיים לשנת תש"ף - כך הודיע היום (ראשון) שר החינוך רפי פרץ. בשל התפשטות נגיף הקורונה טרם ידוע באיזו מתכונת ייערך השנה טקס הענקת הפרס, ובמשרד החינוך נערכים לאפשרות שהוא ייערך בנוכחות בני משפחה בלבד, ללא קהל.

ברוורמן, בן 72, נולד בישראל. הוא כלכלן במקצועו והיה חבר בבנק העולמי, שם הוביל מחקרים ופרויקטים במדינות מתפתחות. ב-1990 החל לכהן כנשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב, והפרס מוענק לו על פועלו בתפקיד זה. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי ברוורמן "פתח את המוסד בפני יישובי הפריפריה והאוכלוסייה הבדואית בנגב תוך עמידה על מצוינות". עוד נכתב כי פעילותו כנשיא "שדרגה אקדמית ותרבותית את העיר באר שבע ואת הנגב כולו".

סטוצ'ינר. "בהובלתה של נעמי הפך בית איזי שפירא למכשיר לשינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות ולאבן שואבת במגזר השלישי", נכתב בנימוקי ועדת הפרס
סטוצ'ינר. "בהובלתה של נעמי הפך בית איזי שפירא למכשיר לשינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות ולאבן שואבת במגזר השלישי", נכתב בנימוקי ועדת הפרסצילום: באדיבות נעמי סטוצ'ינר

ב-2006 נבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה, וכיהן בין היתר כשר לענייני מיעוטים וכיו"ר ועדות הכספים והכלכלה. על עבודותיו בתחום הכלכלה, החינוך ופיתוח הנגב זכה ברוורמן בתארי כבוד ובפרסים. בין היתר הוענקו לו תארי "אביר איכות השלטון", פרס בן גוריון, יקיר העיר באר שבע, ותואר כבוד במסדר האקדמי של צרפת. הוא גם חבר האקדמיה האירופית למדעים ואמנויות, וחבר באקדמיה למדעי הטבע של רוסיה.

סטוצ'ינר, בת 72, נולדה בדרום אפריקה ועלתה לישראל ב-1970. בארץ עסקה בפעילות קהילתית, הקימה את היחידה הקהילתית של עיריית תל אביב ובהמשך הייתה ממקימי היחידה לבריאות הנפש ביחידה הקהילתית ברעננה של בית החולים שלוותה.

ב-1980, לאחר מות אביה, החליטה להקים על שמו את בית איזי שפירא. בתחילה הוקם מעון יום ראשון מסוגו בישראל לילדים עם מוגבלות שכלית קשה. מאז, גדלה פעילות הארגון והוא הפך למרכז למחקר והכשרה מקצועית לטיפול באנשים עם מוגבלות, וכן לארגון הפועל לשינוי המדיניות בתחום. "בתוך פחות מ-40 שנים הפך בית איזי שפירא למרכז המשפיע לטובה על חייהם של למעלה מחצי מיליון ישראלים מדי שנה", נכתב בנימוקי ועדת הפרס. "בהובלתה של נעמי הפך בית איזי שפירא למכשיר לשינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות ולאבן שואבת במגזר השלישי". סטוצ'ינר עמדה בראש הארגון עד שנת 2006.

עוד נכתב בנימוקי ועדת הפרס כי "אמונתה בכוחו של המגזר השלישי להביא לשינויים חברתיים חשובים ועתיד טוב יותר לחברה הישראלית, מניעה אותה לפעול ללא לאות לקידום וחיזוק המגזר השלישי". לאורך השנים הייתה חברה במיזמים שונים שנועדו לשפר את הקשר בין עמותות וארגונים ללא מטרות רווח לבין משרדי הממשלה, וכן במיזמים חברתיים נוספים.

באוניברסיטת בן גוריון בירכו על זכייתו של ברוורמן: "גולת הכותרת של מורשתו תהיה קידום חברה הישראלית, הפריפריה בדרום והמדע בישראל באמצעות פיתוח האוניברסיטה בצעדי ענק". נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ אמר: "אני מרגיש שאני עומד על כתפי ענקים. חלומותיו הפכו למציאות, ומה שראה בעיני רוחו לפני שנים רבות הוא הקמפוס המדהים שעיני כולנו רואות היום".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ