מנהלי לשכות רווחה: העומס גדול והמערכות לא מעודכנות, אנו עלולים לקרוס

בנייר עמדה של ארגון מנהלי הרווחה נכתב כי הצוותים מבזבזים זמן יקר על חלוקת מזון, וריבוי המשימות מונע מהם לטפל כראוי באוכלוסייה הנזקקת, שרק גדלה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דר רחוב בתל אביב, באפריל
דר רחוב בתל אביב, באפריל צילום: תומר אפלבאום

מנהלי לשכות רווחה ברשויות המקומיות ברחבי הארץ מודים כי הם נאלצים להסתמך על מידע שגוי, מבזבזים זמן יקר על חלוקת מזון וסובלים מעומס רב שמונע מהם להעניק טיפול ראוי לאוכלוסייה הנזקקת, שרק גדלה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והשלכותיו. המנהלים אף התריעו מקריסה של הלשכות במידה והליקויים שתיארו לא יתוקנו.

בנייר עמדה רשמי שכתב השבוע ארגון מנהלי הרווחה בשם 260 מנהלים והגיע לידי "הארץ", הדגישו הכותבים כי "משבר הקורונה עלול לגרום לקריסת לשכות הרווחה והשירותים החברתיים ברשויות המקומיות, עקב עומסים צפויים על צוותי הרווחה ואי יכולתם להכיל את ריבוי המשימות ולממש את תפקידם בצורה מקצועית וראויה".

המנהלים העידו כי במערכות שעליהן הם מסתמכים חסרו נתונים והופיע מידע שגוי בנוגע לנזקקים לטיפולם. "הנתונים ברשויות המקומיות היו חסרים, לא מעודכנים ו/או שגויים", כתבו. "נמצאו פערים בנתוני אוכלוסיית האזרחים הוותיקים והיעדר נתונים על אוכלוסיית האנשים עם הצרכים המיוחדים". 

המנהלים הציעו לאחד את נתוני הביטוח הלאומי, פיקוד העורף, משרד הרווחה, הבריאות, הרשות לזכויות ניצולי השואה וגופים נוספים בכדי שיקבלו מידע עדכני. "נוכח חוסר התיאום בין הגופים השונים והפצת מידע והנחיות ממקורות שונים, יש ליצור מנגנון של איחוד כלל נתוני המידע של הגופים השונים למאגר מידע או בסיס נתונים מתכלל ואחיד, שיעמוד לרשות מקבלי ההחלטות ונותני השירות בזמן אמת, תוך תיאום וסנכרון". עוד נכתב כי מאז שנגיף הקורונה החל להתפשט בישראל התרחשה "הצפה של מידע והנחיות לשירותי הרווחה, ממקורות שונים, שיצרו חוסר בהירות, חוסר אחידות ומעמסה נוספת".

חלוקת מזון לנזקקים בתל אביב, באפריל צילום: תומר אפלבאום

בנוסף, המנהלים הצביעו על כך שמשימת חלוקת המזון לנזקקים מוטלת על צוותי הרווחה המקומיים, דבר שלטענתם גזל מהצוותים זמן יקר - שהיה יכול להיות מופנה לטיפול באוכלוסיות בסיכון. "יש מקום וצורך לתת מענה תזונתי לאוכלוסיות מוחלשות ומוגבלות, אך מענה זה צריך להינתן כשירות ברמה הארצית", נכתב במסמך.

"הרשויות המקומיות צריכות להיות גורם שותף, אך לא מוביל. ההתעסקות היתרה בתחום זה מצד שירותי הרווחה, גבתה תשומות ומשאבים רבים משירותי הרווחה, אותם ניתן היה להפנות לטיפול מעמיק ובהיקף רחב יותר באוכלוסיות במצבי סיכון". כמו כן, נטען כי צוותי הרווחה נאלצו להשקיע זמן רב בניסיון "להכיל את כמות הנתונים ולשמור על רצף ומעקב של פניות חדשות, רשימות אוכלוסייה לחלוקת מזון וצרכים נוספים".

לפי המסמך, "עוד לפני משבר הקורונה שירותי הרווחה סובלים מתת תקינה ומעמסה רבה של מספר תיקים רב לכל עובד סוציאלי. בחירום הדבר מורגש ביתר שאת". הם הציעו "להגדיר מעמסה ולאמץ את ההמלצות לקביעת מכסת טיפול מקסימלית של 60 משפחות, או עד 13 משפחות מורכבות, לכל עובד סוציאלי במשרה מלאה. כמו כן נדרשת השלמת פערי כוח אדם, תקציב, מענים ושירותים מותאמים, שנדרשו עוד טרם משבר הקורונה, קל וחומר לנוכח המציאות החדשה, בה התעצמו המטלות והמשימות". על פי נתוני איגוד העובדים הסוציאליים, כיום מטפל כל עובד סוציאלי ברשויות המקומיות בכ-100-400 משפחות נזקקות.

ארגון מנהלי הרווחה כתב כי מחובתה של המדינה לבנות תוכניות חירום טיפוליות לאוכלוסיות ייעודיות, שנפגעו באופן קשה מהמצב. "יש ליצור רשת ביטחון סוציאלי דיפרנציאלי, באמצעות הביטוח הלאומי, לאוכלוסיות במצוקה כלכלית ותעסוקתית", המליצו מנהלי הרווחה, "לצד הקצאת סל מענה גמיש ומורכב עבור משפחות במצוקה, הכולל תקציב גמיש לתחומי התוכן השונים, לצורך פיתוח מענים ממוקדים, מדויקים ותואמים לצרכי הלקוחות ולהמשך פיתוח שירותים שהיו בהקמה".

חלוקת מזון לנזקקים בתל אביב, באפרילצילום: תומר אפלבאום

כמו כן, בשל החשש מהתפרצות גל השני של נגיף קורונה, המליצו מנהלי הרווחה במסמך להקצות תקן ייעודי בכל מחלקה לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, לטיפול בנושא החירום. "יש צורך בהקמת מערך תמיכה, ליווי וייעוץ מקצועי לצוותי הרווחה מתחילת האירוע, מתוך הבנה שאירוע חירום מתמשך מסוג זה, מחייב תמיכה בצוותים המקצועיים, הן בפן האישי והן בהתייחס לסוגיות מקצועיות ומענים מול הלקוחות וגורמי הקהילה", נטען.

במקביל, המנהלים העידו על עלייה בשיעור הפניות לשירותי הרווחה בגין אלימות במשפחה, נוער בסיכון, התמכרויות ומצוקות כלכליות. לטענתם להתמשכות מצב החירום שליווה את התפשטות נגיף הקורונה, ההגבלות על יציאה מהבית והעיכוב בחזרת המשק לשגרה יהיו "השלכות ארוכות טווח אשר יבואו לידי ביטוי, ביתר שאת, בקרב אלו שמלכתחילה השתייכו לשכבות המוחלשות בחברה".

יו"ר ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, תמי ברששת, אמרה ל"הארץ" כי למיתון שליווה את התפשטות הקורונה בישראל יש השלכות מיידיות, הן בטווח הקצר ועוד יותר מכך בטווח הארוך. "השפעות המשבר, שהינו גם משבר כלכלי, משפחתי ונפשי, יבואו לידי ביטוי עוד תקופה ארוכה. ככל שיחלוף הזמן יגדלו המצוקות ויהיו להן השלכות על כל אורח חיינו", אומרת ברששת.

לדבריה, בנוסף לקביעת נהלים והנחיות, המדינה מחויבת להיות קשובה לקולות אנשי הטיפול בשטח – מנהלי לשכות הרווחה מכל הארץ, שפוגשים את האוכלוסיות הנזקקות לסיוע. "במידה ולא יקשיבו לקולות אלה מהשטח ולא יתקנו את הליקויים שאנו מצביעים עליהם, לאור הניסיון שנצבר, הגל השני של הקורונה עלול לגרום לנזק גדול בהרבה ולקטסטרופה חברתית", התריעה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ