יו"ר יד ושם, אבנר שלו, הודיע כי יפרוש לאחר 27 שנים בתפקיד

שלו כתב לעובדי המוסד כי הוא עוזב את תפקידו "בתום תהליך יסודי" של בירור עצמי. לאחרונה נפגעו הכנסותיו של המוזיאון בשל משבר הקורונה ובשנים האחרונות נפגעה תדמיתו בשל אי דיוקים היסטוריים

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר יד ושם אבנר שלו במוזיאון, ב-2015
יו"ר יד ושם אבנר שלו במוזיאון, ב-2015צילום: יצחק הררי/ יד ושם

אבנר שלו, יו"ר מוזיאון יד ושם, יסיים את תפקידו השנה בתום 27 שנים בתפקיד, כך הוא מסר היום (ראשון) לראש הממשלה, בנימין נתניהו. שלו, בן 81, לא פירט את הסיבה להחלטתו לעזוב, אך במכתב שהפיץ לעובדי המוסד כתב: "את החלטתי בעניין זה קיבלתי לא בנקל ובתום תהליך יסודי של בירור עצמי". עזיבת שלו באה על רקע המשבר הכלכלי בשל מגפת הקורונה וכן לאחר שתדמיתו של המוסד נפגעה בשנים האחרונות.  

בחודשים האחרונים ניצב יד ושם בפני אתגר רציני נוכח משבר הקורונה, שפגע בהכנסותיו ובתפקודו. מעל מאה עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום, שכר המנהלים צומצם, הוצאות שוטפות קוצצו ופעולות שונות נדחו. "בחודשים האחרונים חלה ירידה חדה ואף ביטול פעילות ביד ושם בשל המצב", נמסר מהמוסד בחודש שעבר. "צפוי שירידה זו תימשך בחלקה גם בחודשים הקרובים בשל משבר הקורונה העולמי. בנוסף, עקב משבר הקורונה, תקציב יד ושם ספג פגיעה קשה הן בשל ירידה בהכנסות מפעילות, הן בשל קיצוץ בתקציב הממשלתי והן בשל ירידה בתרומות ובתחזית גיוס התרומות גם בעתיד הנראה לעין".

במסגרת תפקידו ביד ושם הקים שלו את בית הספר הבינלאומי להוראת השואה, שמכשיר מדי שנה מאות מורים מישראל ומהעולם, תלמידים, בני נוער וחיילים, את המכון הבינלאומי לחקר השואה ואת המוזיאון החדש לתולדות השואה. לצד זאת, בתקופתו הועלה לאינטרנט מאגר שמות קורבנות השואה. ב-2003 קיבל יד ושם פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בהמשך קיבל שלו גם פרסים יוקרתיים מספרד, מצרפת, מנשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, מהאוניברסיטה העברית ואת אות יקיר ירושלים.

שלו עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ביד ושם, ב-2018 צילום: אורן בן חקון

עם זאת, בשנים האחרונות יד ושם זכה לכמה כותרות שליליות, אף הן תחת שלו. בחודש פברואר התנצל המוסד, באופן חריג, על תכנים שהוצגו בפורום השואה הבינלאומי, שנערך בו בהשתתפות מנהיגים בכירים מרחבי העולם. ההתנצלות היתה על "אי-דיוקים", "הצגה חלקית של עובדות" ו"רושם בלתי מאוזן" בנוגע לחלקה של ברית המועצות במלחמת העולם השנייה.

ב-2018, לאחר פרסום "חוק השואה" הפולני, זכתה ההיסטוריונית הראשית של המוסד, פרופ' דינה פורת, לשבחים מראש הממשלה, בנימין נתניהו, על חלקה בניסוח ההצהרה המשותפת בינו ובין עמיתו הפולני, בניסיון ליישב את המחלוקות בין שתי המדינות ביחס למלחמת העולם השנייה וחלקה של פולין בה. ואולם שלושה היסטוריונים בכירים אחרים במוסד מתחו ביקורת נוקבת על ההצהרה. שהגדירו כ"מנוגדת לעובדות ההיסטוריות". עד היום עדיין לא ברור מה היה חלקם של פרופ' פורת ושל המוסד עצמו בניסוח ההצהרה השנויה במחלוקת. בג"ץ דחה לאחרונה עתירה לפרסום מידע בנושא.

שלו (משמאל) עם נתניהו וריבלין בטקס הנחת הזרים ביד ושם ביום השואה, ב-2016צילום: אוליבייה פיטוסי

שלו נולד בירושלים ב-1939. במלחמת יום הכיפורים היה ראש לשכתו של הרמטכ"ל לשעבר, דוד אלעזר, ולאחר מכן היה קצין חינוך ראשי. אחרי פרישתו מצה"ל מונה לראש מינהל התרבות במשרד החינוך.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ