בהיעדר הנחיות ברורות, מנהלים לא יודעים איך להיערך לפתיחת שנת הלימודים

משרד החינוך לא קבע מה יהיה גודל הקפסולות ולא הנחה כיצד לנהוג במורים בקבוצת סיכון או איך להכין את תשתיות האינטרנט ללימודים מרחוק. תגובת משרד החינוך: "הדברים יפורסמו בהרחבה ובאופן מסודר בהמשך"

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תיכון זיו בירושלים, ביוני. ברור שבשנת הלימודים הקרובה לפחות חלק מהלמידה בכיתות הגבוהות תהיה מהבית
תיכון זיו בירושלים, ביוני. ברור שבשנת הלימודים הקרובה לפחות חלק מהלמידה בכיתות הגבוהות תהיה מהביתצילום: אמיל סלמן

מנהלים ומנהלי אגפי חינוך ברשויות המקומיות נאלצים להיערך לשנת הלימודים, שתיפתח בעוד כחודש וחצי, כאשר כמה מהנתונים הבסיסיים ביותר לצורך בניית תוכנית לימודים — כמו מספר שעות הלימוד שיעמוד לרשותם ומספר הילדים המותר בכיתה — אינם ידועים. משרד החינוך פרסם בשבוע שעבר הנחיות לקראת תחילת השנה, שלפיהן על המנהלים להיערך לשלושה תרחישים מרכזיים, לפי רמות התחלואה השונות. אך מדובר בהנחיות כלליות מאוד, ולדברי מנהלים מאז פרסומן המשרד לא העביר הנחיות מפורטות יותר. לשאלת "הארץ" בנוגע לפרסום ההנחיות ענה משרד החינוך כי "הדברים יפורסמו בהרחבה ובאופן מסודר בהמשך". אנשי חינוך שרטטו חמש סוגיות מרכזיות שנדרש להן מענה דחוף.

ראשית, גודל הקפסולות. משרד החינוך הצהיר כי בתרחיש של תחלואה קלה יחסית, בחטיבות הביניים ובתיכונים תשולב למידה רגילה יחד עם למידה דיגיטלית מרחוק. מנהלי בתי הספר העל יסודיים אינם יודעים, לפי שעה, כמה תלמידים יוכלו לשהות בכיתה בבית הספר, והאם יידרש מהם להקפיד על "קפסולות" — קבוצות קבועות של תלמידים, שאינן מתערבבות עם קבוצות אחרות. דרישה כזו עלולה להפוך את השהות בבית הספר לבלתי אפשרית: מנהלת בית ספר גדול באזור המרכז הסביר ל"הארץ" כי לפי חישובים שערך צוות בית הספר, תלמידי תיכון מתחלקים בשבוע ממוצע לעשרות קבוצות למידה שונות — לפי הקבצות, מגמות לימוד, כיתות אם ועוד. חלוקה כזו, אם כן, נראית בלתי אפשרית — ומשרד החינוך לא אמר למנהלים בינתיים מהן הדרישות בנושא.

אך נתון חשוב לא פחות הוא לכמה קפסולות יכול כל מורה להיחשף. המספר הזה השתנה כמה פעמים לאורך החודשים האחרונים. בתחילת החזרה לשגרה הוטלה מגבלה של שלוש קבוצות לכל מורה, בהמשך גדל המספר לארבע קבוצות וכיום הוא עומד על שש קבוצות שונות. במשרד החינוך לא פרסמו בינתיים מדיניות בנוגע לשנה הבאה, ומסרו שהמספר ייקבע "בהתאם לתמונת המצב".

הנושא השלישי הוא מורים בסיכון. לאורך חודשי המשבר בשנת הלימודים החולפת, נמנע משרד החינוך מניסוח מדיניות ברורה בנוגע למורים המצויים בקבוצת סיכון רפואית. משרד הבריאות הגדיר למשרד החינוך קריטריונים למורים בקבוצת סיכון, אך רופאי המשפחה קיבלו הנחיה שלא לאשר ימי מחלה בגלל השתייכות לקבוצת סיכון. בשל כך מורים צריכים לקבל אישור מרופא תעסוקתי. אך גם בהינתן אישור כזה, לא ברור מה דינם של המורים: האם עליהם לצאת לחופשה ללא תשלום, או שהם יכולים להמשיך ללמד מרחוק מביתם? מנהלי בתי ספר סיפרו שהדבר מקשה מאוד על בניית מערכת השעות לשנה הבאה: "יש לנו בבית הספר מורה במגמה שמשתייכת לקבוצת סיכון", סיפר אתמול חבר הנהלת בית ספר מירושלים, "בשנת הלימודים הנוכחית היא לא חזרה ללמד מבית הספר אלא המשיכה ללמד מרחוק וזה היה בסדר, כי היינו קרובים לסוף השנה. אבל אם בשנה הבאה חוזרים ללמד כרגיל בכיתות — אני לא יכול שהיא תלמד ב'זום'. האם היא יוצאת לחל"ת? צריך למצוא מורה חלופית למגמה או לא? עד עכשיו מרחו את ההחלטה, עכשיו אנחנו רק מבקשים שיחליטו ויודיעו לנו". בהסתדרות המורים אמרו ל"הארץ" כי הנושא מצוי בשיחות עם משרדי החינוך והאוצר, אך לא פירטו מעבר לכך. יו"ר ארגון המורים רן ארז אמר כי מבחינתו הנושא לא דורש טיפול משום שבבתי הספר העל יסודיים סביר שימשיכו בלמידה מרחוק גם בשנה הבאה.

חזרה ללימודים בבית הספר יגאל אלון בגבעתיים, במאי. כ-20% מהתלמידים בישראל מתגוררים במשקי בית ללא מחשבצילום: עופר וקנין

הנקודה האחרונה מעלה את הצורך במענה לנושא תשתיות האינטרנט. גם לפי התרחיש האופטימי ביותר, ברור לכולם שלפחות חלק מהלמידה בכיתות הגבוהות תמשיך להיערך מהבית, וכי לאורך השנה יהיו תלמידים רבים שישהו בבידוד לתקופות קצרות שבהן ילמדו מהבית. "נניח שנחליט שחצי כיתה תלמד מבית הספר, והחצי השני לומד מהבית או ממקם אחר. צריך תשתית אינטרנט חזקה כדי לשדר את השיעור", הסביר איש החינוך הירושלמי, "נכון להיום, האינטרנט של בית הספר לא מחזיק יותר משני שידורי 'זום' במקביל. אנחנו מבקשים שיגידו לנו אם משרד החינוך מתכוון לדאוג לכך, האם אנחנו צריכים להקדיש לזה תקציב מבית הספר. אפשר לחכות עוד שבוע או שבועיים, אבל לא יותר מזה".

הסוגיה החמישית היא בעיית המחשבים. בשנת הלימודים החולפת, כשהמעבר ללמידה מרחוק נעשה במהירות ומתוך אווירת חירום, המורים והתלמידים השתמשו במחשביהם הפרטיים. ניתוח שפרסם בחודש שעבר משרד האוצר מעלה כי לחלק לא מבוטל מהתלמידים אין את הכלים המתאימים ללמידה מרחוק: כ-20% מהתלמידים בישראל מתגוררים במשקי בית ללא מחשב. בעשירון התחתון שיעור התלמידים שמתגוררים בבית ללא מחשב גבוה הרבה יותר. משרד החינוך הצהיר בשבוע שעבר כי "יפעל להצטיידות ולהתקנה של תשתיות דיגיטליות ואמצעי קצה" (מחשבים וטאבלטים, ש"ק) — אך לפי שעה מנהלי בתי הספר לא קיבלו כל עדכון בנוגע לכך.

תגיות קשורות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ