נתוני משרד החינוך: 17% מהילדים הבדואים לא הולכים לגן, לעומת 1% מהיהודים

לפי הנתונים, שנמסרו למרכז המחקר של הכנסת, המשרד לא עמד ביעדי תוכנית לצמצום מספר בני 3 עד 5 בחברה הבדואית שאינם נשלחים למסגרת חינוך. משרד החינוך הכיר בצורך לבנות 660 כיתות גן חדשות, אך רק 151 כיתות תוקצבו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ילדים בכפר הבדואי חאן אל אחמר, ב-2018
ילדים בכפר הבדואי חאן אל אחמר, ב-2018צילום: אמיל סלמן

משרד החינוך לא עמד ביעדי התוכנית לצמצום מספר הילדים הבדואים שאינם הולכים לגן, שהוצגה לפני שלוש שנים. התוכנית ביקשה להגביל את מספר הילדים בני שלוש עד חמש שאינם במסגרת חינוכית ל-813 בשנת הלימודים החולפת, אך בפועל עמד הנתון על 4,469 ילדים. מספר זה מהווה כ-17% משכבות גיל אלו. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנתון המקביל בקרב ילדים יהודים עמד בשנה שעברה על 1%.

הנתונים בדבר מספר הילדים הבדואים שאינם הולכים לגן נמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יוסף ג'בארין, לקראת דיון בנושא שהתקיים הבוקר (שני) בוועדה. בתשובה לפניית הכנסת, אמרו במשרד החינוך כי בשנים האחרונות נערכות פעולות הסברה בנוגע לחשיבות שליחת הילדים לגנים, אך טענו כי חלק מההורים סבורים כי ילדים עד גיל חמש צריכים להישאר בבית בהשגחת האם.      

מספר הילדים שאינם הולכים לגן נקשר במחסור בגנים בישובים הבדואיים הלא-מוכרים. תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי של האוכלוסייה הבדואית, שאישרה הממשלה ב-2017, מתקצבת בניית כיתות ומבני חינוך ביישובים הבדואים בנגב. משרד החינוך הכיר בשנים האחרונות בצורך לבנות 660 כיתות גן חדשות, אך רק 151 כיתות תוקצבו בפועל - בין היתר משום שהאחריות לבינוי הגנים ולמימוש התקציב נתונה בידי הרשויות המקומיות.

חלק מהרשויות המקומיות מתקשות לאתר קרקעות מתאימות לבניית מוסדות חינוך, בין השאר בשל תביעות בעלות על חלק מן הקרקעות והיעדר מימון לתשתיות הנדרשות לבניית המוסדות - תשתיות הכוללות דרכי גישה, תשתיות מים, ביוב וחשמל. כמו כן, ישנו פער נרחב בין המימון שמקצה ממשרד החינוך לבניית מוסדות חינוך לבין עלות הבנייה בפועל.

ילדים בדואים באל-מונטאר שבמדבר יהודה, ב-2018צילום: מוטי מילרוד

כדי להתמודד עם המחסור בגנים, הציב משרד החינוך בשנים האחרונות כמה עשרות כיתות גן במבנים זמניים (יבילים) עבור תושבי הכפרים המוכרים והלא-מוכרים. לטענת גופים וארגונים העוסקים בזכויות תושבי היישובים הבדואים בנגב, המבנים הללו אינם מספקים: כיתות הגן שהוצבו עבור תושבי הכפרים שאינם מוכרים מוצבות במרכזים קהילתיים שיש קושי בגישה אליהם, ובחלק מהיישובים המוכרים לא הוצבו כיתות והתושבים נאלצו לנסוע מרחק רב על מנת להגיע לגנים אחרים. לפי מהנדסת מועצת אל קסום, אירית בנדו, המבנים היבילים אינם מחוברים לרשת החשמל ונוצרות בהם בעיות תחזוקה קשות בשימוש לאורך זמן.

על מנת לצמצם את מספר הילדים שאינם מגיעים לגן, משרד החינוך מציע שירותי הסעות לילדים שגרים ביישובים הבלתי מוכרים באזור המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר. עמותת סיכוי, הפועלת לחיים משותפים של יהודים וערבים, פרסמה לפני כשנתיים נייר עמדה שמתח ביקורת על השימוש בהסעות. לפי העמותה, השימוש בהסעות כפתרון למחסור בגני הילדים "אינו ראוי מבחינה פדגוגית, התפתחותית ובטיחותית, ואינו כדאי מבחינה כלכלית". בעמותה קוראים לאפשר בנייה של מבני חינוך לגיל הרך גם בשטחי היישובים הבלתי מוכרים. במשרד החינוך הודו כי השימוש בהסעות מקשה על ההורים, במיוחד בעונת החורף. בין היתר, הורים נמנעים מלשלוח ילדים בגיל הגן באוטובוסים ציבוריים, הנוסעים בדרכים משובשות ועוצרים במקומות לא בטוחים.

ח"כ ג'בארין (הרשימה המשותפת) מסר הבוקר ל"הארץ" כי "יש להתקומם נגד הזלזול העמוק במצבם ועתידם של התלמידים. מישהו יכול לדמיין אלפי תלמידים יהודים שחודש וחצי לפני תחילת שנת הלימודים אין להם גן ללכת אליו?".

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ