הרצח של בנה גרם לה לארגן "צעדת אמהות" נגד אלימות. היום היא תגיע לירושלים

תהלוכת המחאה על האלימות בחברה הערבית לא הוציאה הפעם המונים מהבתים, אבל האשה שמאחוריה לא מתרגשת: "החלטתי להביא את הזעקה של הבן שלי למקום שבו מקבלים החלטות"

ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מונא חליל (במרכז) צועדת לצד וטפה ג'באלי בטירה, ביום חמישי
ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי

מונא חליל, אם לשש בנות משכונת חליסה בחיפה, לא תכננה להיות דמות מוכרת בחברה הערבית. אבל ב-11 ביוני נרצח בנה, חליל חליל, בן 26. עד כה לא נמצא הרוצח, ואמו חששה שהתיק יצטרף לשורה הארוכה של תיקי רצח לא מפוענחים בחברה הערבית. "החלטתי לעשות מעשה", אמרה ל"הארץ", "לצאת בתהלוכה רגלית מחיפה לירושלים, ולהביא את הזעקה של הבן שלי עד למקום שבו קובעים את המדיניות ומקבלים את ההחלטות".

ביום שלישי יצאו אום חליל וחברותיה לדרכן. מחיפה הן הלכו דרך צומת מגידו וואדי ערה לכיוון טייבה וטירה, ומשם דרך צומת לטרון לאבו גוש. אתמול (שבת) חסמו הצועדות את כביש 1, והיום הן אמורות להגיע לירושלים, שם ייפגשו עם נשיא המדינה ראובן ריבלין ועם נציגי משטרת ישראל.

אחת הנשים שהצטרפו לחליל היא וטפה ג'באלי מטייבה, שבנה, סעד, נורה למוות במכולת המשפחתית בנובמבר 2018. "כואב לי שהכרתי את אום חליל בנסיבות האלה", אמרה. "הבן שלי נרצח מול העיניים שלי, התרענו לפני הרצח שיש מי שמתכנן לפגוע בו ולא קיבלנו מענה. עכשיו היורה עצור ועומד למשפט, אבל מה זה יעזור לי? זה יחזיר את הבן שלי?"

צעדת האמהות בכביש 1, היוםצילום: דוברות הרשימה המשותפת

לאורך הצעדה עוררו האמהות את התעניינותם של עוברי אורח. בטירה, עיר שידעה לא מעט תקריות אלימות, יצאו כמה נשים לחזק את הצועדות ולהגיש להן שתייה. אחת מהן היתה אסמהאן ג'באלי. "כואב לי הלב על מה שקרה לאמהות האלו", אמרה. "אני אמא לשלושה ילדים ואני לא רוצה להיות במצב שלהן. אין ספק שהמצב בחברה הערבית הולך ומחמיר, ומישהו חייב להתעורר".

"צעדת האמהות" לא שחזרה את המחזה שנראה באוקטובר האחרון, כשאלפים יצאו לרחובות וחסמו כבישים ראשיים. הפעם לא התייצבו מאחוריה המוסדות הרשמיים של החברה הערבית, ובהם ועדת המעקב וועד ראשי הרשויות הערביות. חליל פנתה ליו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, שליווה את הצעדה, ובתחנות לאורך הדרך הצטרפו לצועדות חברי כנסת, ראשי רשויות ונציגי עמותות אזרחיות.

"לא חיפשתי המונים", אומרת על כך חליל. "קיבלתי המון טלפונים מאמהות ומאחיות של קורבנות, שאמרו לי במפורש שהן חששות לצעוד. הן אומרות לי 'תהיי הקול שלנו מול הרשויות, אסור לקבל את המצב שבו רצח הוא שגרה בחברה הערבית'".

"לצערי הרב, אני בכלל לא ידעתי בכלל על הפעילות הזו" אמר יו"ר ועד ראשי הרשויות, מודר יונס, "אני לא יודע אם זה בגלל הקורונה או בגלל האווירה הקשה וחוסר האמון בחברה הערבית". עודה אומר שהמחאה תימשך, ולא שולל הפגנות גדולות יותר, כמו בשנה שעברה. באחרונה הוא הגיש הצעה לתיקון חוק העונשין, שמחמירה את הענישה בעבירות נשק, אך עדיין לא ברור אם היא תזכה ועוד לא ברור אם תזכה לתמיכת הממשלה והקואליציה.   

לפי הנתונים שבידי "הארץ", מתחילת השנה גבו תקריות אלימות בחברה הערבית את חייהם של 51 שני אדם. ב-2019, לפי ארגון יוזמות אברהם, נרשמו 89 מעשי רצח של אזרחים ערבים בהם עשר נשים. 21.9% מהאזרחים הערבים דיווחו כי הם או בני משפחתם נפגעו בשנה שעברה מאלימות, ממכות עד ירי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ