בעיצומו של משבר הקורונה, הריסת הבתים במזרח ירושלים הגיעה לשיא

משפחות רבות שבתיהן נבנו ללא היתר ביקשו לדחות את ההריסה בשל מצבן הכלכלי והתפשטות המגפה, אך נדחו על ידי הרשויות. "אין לנו מקום אחר", אומרים בני משפחת עבדה, שביתם צפוי להיהרס בימים הקרובים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פאוז עבדה ובנותיו ליד ביתם בשכונת ג'בל מוכבר, השבוע. "אמרו לי שייתנו לנו 20 דקות לפנות את הרכוש", אמר

עיריית ירושלים הגבירה מאוד בתקופה האחרונה את הריסות הבתים שנבנו ללא היתר במזרח העיר. למרות התחלואה הגבוהה בקורונה באזור והמשבר הכלכלי, 2020 מסתמנת כשנת שיא בהריסות הבתים במזרח ירושלים. זאת אף שבגל הראשון של המגפה לא בוצעו הריסות בתים במשך כחודשיים, בשל מצב החירום.

מתחילת השנה הרסה עיריית ירושלים 89 יחידות דיור שנבנו ללא היתר. זאת בהשוואה ל-104 יחידות בכל שנת 2019, 72 יחידות ב-2018 ו-86 ב-2017. כמו כן, בשלושת השבועות הראשונים של אוגוסט בלבד נהרסו 24 בתים. על פי נתונים שאספה עמותת עיר עמים, אוגוסט צפוי להיות חודש שיא בהריסות הבתים במזרח העיר זה שנים רבות. זאת אף שבגל השני של מגפת הקורונה נרשמה תחלואה גבוהה ביותר בשכונות הפלסטיניות.

רוב ההריסות מתבצעות בידי התושבים עצמם כדי להימנע מהעלויות הכספיות הגדולות הכרוכות בהריסה על ידי העירייה. משפחות רבות שביקשו דחייה בשל המצב הכלכלי והחשש להידבקות בשל התפשטות הנגיף בשכונות מזרח העיר, נדחו על ידי הלשכה המשפטית בעיריית ירושלים ועל ידי בתי המשפט.

משפחת עבדה, שני הורים וארבעה ילדים בני עשר עד 22, גרה בבית חד-קומתי קטן בקצה שכונת ג'בל מוכבר. את הבית בנה אבי המשפחה, פאוז עבדה, לפני חמש שנים ללא היתר בנייה, לאחר שהבין שהשגת היתר כזה היא משימה כמעט בלתי אפשרית. בשכונת מזרח העיר יש מחסור חמור בתוכניות מתאר מעודכנות ובתשתיות, לצד בעיות רבות ברישום הקרקעות – מצב שכמעט אינו מאפשר בנייה חוקית.

לפני כשנה וחצי קיבל עבדה צו הריסה לביתו. כל בקשותיו לבית המשפט לעניינים מקומיים ובית המשפט המחוזי נדחו, אף שהבית נמצא בקצה השכונה, מטרים ספורים מאזור שבתוכניות עתידיות מתוכנן למגורים. בינתיים עבדה גם פוטר מעבודתו במלון בשל קריסת ענף התיירות בירושלים, והמשפחה נקלעה למשבר כלכלי חמור. לאחרונה פנו בני המשפחה ועורך דינם, מוהנד ג'בארה, ליועץ המשפטי של עיריית ירושלים, עו"ד חיים נרגסי, לראש העיר משה ליאון, לנשיא המדינה ראובן ריבלין ולרבים אחרים. כל הבקשות שלהם לדחיית ההריסה, ולו עד שאבי המשפחה ימצא עבודה חדשה, נדחו. ביום חמישי כבר הגיעו למקום שוטרים לבדוק את השטח לקראת ההריסה, הצפויה בימים הקרובים. בני המשפחה כבר ארזו בגדים וציוד. "אמרו לי שייתנו לנו 20 דקות לפנות את הרכוש, אז לפחות שיישארו לנו קצת בגדים", אומר עבדה.

"אין שלווה יותר", אומרת פריאל עבדה, אם המשפחה. "אני קמה ארבע-חמש פעמים בלילה. אין לנו מקום אחר. נקים פה אוהל וכאן נהיה, בלי חשמל ובלי אינטרנט". הדבר שמטריד אותה יותר מכל הוא העובדה שללא בית ילדיה לא יוכלו ללמוד, שכן רוב הלימודים נעשים כיום בזום. "כל רעש של דחפור שעובר גורם לי לחשוב 'הנה הם באים'", מוסיף בעלה. ואילו עו"ד ג'בארה כתב ליועץ המשפטי נרגסי: "הבית משמש קורת הגג היחידה, כך שהריסת הבית תגרור מצב שבו הורי המשפחה וילדיהם הקטינים יהפכו לדיירי רחוב בתקופה קשה זו, שבה מתפשט נגיף הקורונה".

ביתה של משפחת עבדה, השבוע. "כל רעש של דחפור גורם לי לחשוב 'הנה הם באים'", אומר אבי המשפחהצילום: אמיל סלמן

אפקט חוק קמיניץ

בזמן הגל הראשון של הקורונה נמנעה עיריית ירושלים מהריסות בתים בשל הגדרת המצב כמצב חירום. זאת אף שהתחלואה במזרח העיר בגל הראשון היתה נמוכה ביותר. אולם מצב החירום בוטל בחודש מאי, וההריסות התחדשו ביתר שאת, עד שכמעט מדי יום נהרסים בתים במזרח העיר. כיום יש כ-2,000 חולים במזרח ירושלים, ועשרות מתווספים מדי יום. בנוסף, המשבר הכלכלי פגע באופן קשה במיוחד במזרח ירושלים, משום שרבים מהתושבים הועסקו בתחומי התיירות וההסעדה.

אחד ההסברים לעלייה החדה בהריסות הבתים הוא כניסתו לתוקף של חוק קמיניץ. החוק הוא תיקון לחוק התכנון והבנייה, שמכביד מאוד על עברייני בנייה ומגביל את בתי המשפט במתן הארכות על הריסות בתים. החוק נכנס לתוקף באוקטובר 2017, אז החלו להיות מוגשים כתבי אישום שהחוק חל עליהם. על פי החוק, בית המשפט לא רשאי לדחות ביצוע צו הריסה יותר משנה.

עמדה לבדיקת קורונה במזרח ירושלים, השבוע. תחלואה גבוהה ביותר בגל השניצילום: אוהד צויגנברג

בחודשים האחרונים דחו בתי המשפט עשרות בקשות לדחייה על הרקע הזה. להערכת עו"ד ג'בארה, בחודשים הקרובים יהיה גל של מאות הריסות בשל השינוי בחוק. רוב ההריסות נעשות בידי התושבים עצמם כדי להימנע מתשלום הוצאות עבור הריסת הבית על ידי העירייה, שמסתכמות ב-120 אלף שקלים. זאת נוסף על הקנסות הרגילים שיש לשלם בגין הבנייה הלא חוקית.

איאד אבו סביח משכונת סילוואן הרס בעצמו את הבית שבו התגורר בשלוש השנים האחרונות. בבית התגוררו עשרה בני אדם: שישה ילדים בני ארבע עד עשר, וזוג הורים וסבים. מאז ההריסה, לפני שלושה שבועות, עברו בני המשפחה להתגורר בסוכה מאולתרת שבנו בגן ציבורי סמוך לבית ההרוס. בשבוע שעבר פרסם אבו סביח פוסט בפייסבוק שעורר הדים ובו הציע למכור את ילדיו כדי למצוא להם קורת גג. "אנחנו ברחוב ואף אחד לא עוזר לנו, פרסמתי את זה כדי שמישהו יעזור לנו", הוא מסביר.

"צעד בלתי אנושי"

חברת מועצת העיר לורה ורטון (מרצ) תקפה את ליאון בנושא הריסות הבתים, אף שהיא חלק מהקואליציה של ראש העיר. לדבריה, בתקופת ראש העיר הקודם, ניר ברקת, השתדלה העירייה שלא להרוס בתים מאוכלסים במשפחות שאין להן פתרון מגורים אחר, אך כעת המגמה השתנתה. "הצעד היום הוא בלתי אנושי", כתבה ורטון לשר המשפטים אבי ניסנקורן וביקשה את התערבותו המיידית להפסקת ההריסות. "פנו אליי הורים לילדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, שקיבלו צווי הריסה העומדים לפני ביצוע בימים הקרובים. אין להם משכורת שאתן יוכלו לממן שכירות של דירות כמקום חלופי, והם ייזרקו לרחוב".

ורטון מציעה להבחין בין מקרים שונים של עבירות בנייה. "יש הבדל בין משפחה שבונה בית כדי לספק קורת גג לילדיה, לעומת מי שבונה בתים כעסק, למען רווחים או תוך חמדנות", היא אומרת. "יש גם הבדל גדול בין מי שבונה ללא היתר ומפריע לשכניו, לעומת מי שבונה בית ואינו מפריע אלא לעיני הפקחים".

"כל עוד משבר הקורונה נמשך, המדינה צריכה להקפיא את הריסות הבתים", אומר אביב טטרסקי, תחקירן עיר עמים. "זו החלטה מתבקשת הן מבחינה הומניטרית והן מהסיבה הברורה שהתפשטות הקורונה במזרח ירושלים משפיעה על העיר כולה. תושבי מזרח ירושלים נאלצים לבנות ללא היתר משום שהעירייה ומשרד הפנים מסרבים לאשר תוכניות מתאר בשכונותיהם. במצב דברים זה, חוק קמיניץ והאכיפה המוגברת שהוא הוליד הם חוסר צדק אכזרי. אי אפשר לשלול את קורת הגג של אלפי אנשים על לא עוול בכפם בלי לתת להם פתרון".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "צווי ההריסה מבוצעים בהתאם להחלטות בית המשפט. מאז תחילת השנה בוצעו במזרח העיר ובמערבה כמה צווי הריסה – חלקם על ידי העירייה ובחלק מהמקרים הרסו התושבים באופן עצמאי את הקטעים שלא קיבלו היתר, בהתאם להוראת בית המשפט".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ