איש השימור בדק את הקירות בבית של בן-גוריון - ולא האמין לריח אפו

כשבן בוכנבכר קילף את שכבות הצבע מהקירות, התפשט בחלל המבנה התל אביבי ריח חזק. 80 שנה אחרי שראש הממשלה הראשון הפסיק לעשן, ריח הסיגריות עדיין מורגש

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית בן־גוריון בתל אביב, בשנה שעברה

חובבי היסטוריה? הירשמו לניוזלטר, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

בן בוכנבכר, איש שימור המתמחה בתיעוד ובמחקר צבע, לא האמין למראה עיניו, או ליתר דיוק - לריח אפו. כשקילף את שכבות הצבע מהקירות של בית בן־גוריון בתל אביב, מוקדם יותר החודש, התפשט בחלל המבנה ריח חזק. "לא ניתן לטעות בדבר - סיגריות!" אמר בהתרגשות. "זה דומה לריח שהיה מקבל את פני המבלים בפאבים, בתקופה שכולם עישנו", הסביר.

עבודות השימור בבית בן גוריון, החודשצילום: בן בוכנבכר

מה עשו סיגריות בבית בן־גוריון? מחקר ארכיוני קצר הראה כי "הזקן" חטא בעישון לכל הפחות עד 1940 - שמונה שנים לפני קום המדינה. האם ייתכן שריח הסיגריות נשמר בתוך הקיר במשך 80 שנה, כמו קפסולת זמן, שכעת נפתחה? מתברר שכן.

"אין עשן בלי סיגריה", מסבירה בחיוך אליצ'ה דיאס, מומחית לשימור, שהחברה שלה מבצעת את העבודות באתר. "אנחנו משתמשים בכל החושים שלנו כדי לגלות כמה שיותר פרטים על החפצים שאנחנו משמרים", היא מוסיפה. "אני מקרבת את האף ומסניפה את החפץ". מניסיונה העשיר היא יודעת שריח נשמר גם מאות שנים. מעידים על כך ארונות הקודש מהמאה ה-16 שהיא שימרה בשנים האחרונות.

עמוס, פולה, דוד ורננה בן גוריון בביתם בתל אביב, בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20צילום: VTLV Pikiwiki Israel, Location

בית בן־גוריון, שהוקם ב-1931 בשדרות קרן קיימת (אשר קיבלו את שמו של ראש הממשלה הראשון לאחר מותו) ושופץ כמה פעמים מאז, עובר בשנה האחרונה עבודות שימור נרחבות תחת ההנהלה החדשה בראשות נלי מרקמן. "אנחנו מגלים המון דברים מעניינים", היא אומרת, ומעבירה את רשות הדיבור לאורורה לטרולו, האחראית לשימור הבית. "אנחנו חייבים לשמור את הנראות שלו - גם הפיזית וגם של התכולה", אומרת לטרולו. כחלק מכך, לדבריה, "אנחנו רוצים להבין מה היו צבעי הקירות בתקופה שבה גרו שם בני הזוג בן־גוריון". לצד צבעי הקירות, ישומרו גם השטיחים, הווילונות, הספות, הכדים, כלי הקרמיקה וכמובן גם אלפי הספרים.

ומה בנוגע לסיגריות? בוכנבכר מדגיש כי מעבר לסיפור טוב לנכדים, יש כאן גם ממצא בעל חשיבות היסטורית ותיעודית. "מה זה נותן לי בעצם? בזכות ריח העשן אוכל לתארך את שכבות הצבע ולקבל מושג על מראה הבית במשך השנים", הוא אומר, ומסביר כי אם בן־גוריון אכן הפסיק לעשן ב-1940, ניתן לתארך את שכבת הצבע שממנה נדף ריח הסיגריות - וכך גם לדעת ממתי השכבות שמתחתיה ומעליה.

עבודות השימור, החודשצילום: בן בוכנבכר

להרגלי העישון של בן־גוריון התייחסה גם התקשורת. "דבר" דיווח ב-1966 על "מגרעותיו", וכתב: "אגירת הספרים היא, כך נדמה לי, מידתו הרעה הגלויה היחידה. אין הוא מעשן (בעקבות הבטחה לבנו עמוס בשנת 1940, שאם לא יעשן, יפסיק גם הוא), אינו שותה, אינו משחק קלפים, ואשר לנשים, בעיניי, לפחות, אין הן שייכות למידות רעות".

"מעריב" ראיין ב–1975 את השר דב יוסף, וזה סיפר: "בן־גוריון קבע מהתחלה, שבגלל כבוד הממשלה אין לעשן בישיבות. שני שרים שלא היו מסוגלים לשלוט על עצמם - זלמן ארן וגולדה מאיר - היו עומדים בחדר סמוך כשהדלת של חדר הישיבות של הממשלה פתוחה, ומעשנים".

ההיסטוריון פרופ' יוסי גולדשטיין, שפרסם לאחרונה ביוגרפיה מקיפה על בן־גוריון, מאשר את הסיפור על הפסקת העישון ההדדית של בן־גוריון ובנו. "אכן, הסיפור ששניהם הפסיקו ביחד לעשן היה כרוך בשאיפה של שניהם להיפטר מעונשה של פולה", הוא אומר. כשנשאל כמה עישן בן־גוריון, השיב: "עישן, אבל בקמצנות. הוא בעיקר שנורר מהסביבה הקרובה. פולה עשתה לו את המוות בעניין, ובהמשך גם רננה בתו. היא גם האשימה אותו שהוא מרעיל את עמוס, שהיה הספק של בן־גוריון ביחד עם שמעון פרס". ואולם אשר למקור הריח שיצא כעת מהקיר, הוא שומר על זהירות. "הריחות בבית, לדעתי, הם יותר מהכיוון של המטבח של פולה", הוא אומר.

חובבי היסטוריה? הירשמו לניוזלטר, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ