משרד הבריאות הכין דו"ח על מעורבות צוותי רפואה בפרשת ילדי תימן

בעקבות פעילות הוועדה לטיפול בגזענות במערכת הבריאות החליט המשרד לחקור גם את הפרשה ההיסטורית. רופאים לזכויות אדם: הסטודנטית ששכר המשרד עשתה תחקיר רציני. תוכנו טרם פורסם

עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה להכרה בחטיפת ילדי תימן בירושלים, ב-2018
עופר אדרת

משרד הבריאות חקר את מעורבות צוותי הרפואה בפרשת היעלמות ילדי תימן, בשנותיה הראשונות של המדינה, והכין דו"ח בנושא. באתר וואלה, שחשף את קיום הדו"ח, פורסמו כמה ציטוטים המופיעים לכאורה בדו"ח מפי רופאים ואחיות. מבדיקת "הארץ" עולה כי היוזמה לחקירת הנושא עלתה בעקבות פעילות "הוועדה המתכללת לטיפול בנושא גזענות, אפליה והדרה במערכת הבריאות", שהוקמה בידי מנכ"ל משרד הבריאות ב-2017. 

הדס זיו, מנהלת תחום אתיקה בארגון רופאים לזכויות אדם, אמרה ל"הארץ" כי הארגון שלח נציגים מטעמו לוועדה והיה בין אלה ששכנעו אותה לחקור גם טענות לגזענות ואפליה בפרשת ילדי תימן. "משרד הבריאות לקח על עצמו לחקור את הפרשה", אמרה זיו. "סיפקנו לו חומרים, וארגונים נוספים סיפקו גם הם. המשרד שכר סטודנטית, שעברה על מסמכים ועשתה תחקיר רציני".

החקירה שנערכה במשרד הניבה דו"ח שעוסק במעורבות צוותים רפואיים בפרשת היעלמות ילדי תימן בשנותיה הראשונות של המדינה. לדברי זיו, הדו"ח הוכן לפני "הרבה זמן", אך משיקולים שונים ("אולי מערכות בחירות, אולי קורונה") פרסומו מתעכב "מעבר לנורמלי". 

לפי הפרסום בוואלה, מהדו"ח עולה כי בכמה מקרים אמרו גורמים רפואיים להורים כי כדאי להם למסור את ילדיהם לאימוץ, כדי שיוכלו לגדול בתנאים טובים יותר. לפי הדיווח, אחד הרופאים מבית החולים "ביקור חולים" בירושלים, אמר כי "עדיף לילדים לגדול בבתים טובים יותר, שיכולים להעניק להם מגוון אפשרויות". 

עולים מתימן בנמל התעופה בלוד, ב-1949צילום: טדי בראונר / לעמ

לצד זאת, לפי הדיווח, הדו"ח כולל גם כמה ציטוטים קשים שנשמעו כביכול מפי צוותים רפואיים ביחס לעולים מתימן. בין השאר מצוטטת אחות שאמרה כי העולים "מוזנחים ומסריחים, שאינם ראויים להיות הורים". רופא מבית החולים הלל יפה בחדרה מצוטט בדו"ח כאומר: "הם מביאים יותר מדי ילדים והופכים אותם למסכנים, צריך לסרס אותם". הלל יפה נחנך ב-1959, אחרי התקופה שבה אירעה פרשת ההיעלמות, כך שלא ברור עדיין ההקשר שבו מובא הציטוט.

משרד הבריאות מסר: "גורמי המקצוע במשרד הבריאות בחנו את הנושא והוכנה טיוטת עבודה אשר תוצג בהמשך למנכ"ל המשרד כמקובל".

פרשת ילדי תימן שבה לכותרות בחודש שעבר, לאחר שהממשלה אישרה החלטה שלפיה המדינה "תביע צער" על הפרשה, "תכיר בסבלן של המשפחות" ותעניק להן פיצוי כספי. "אין בכוחו של מתווה כספי באשר הוא להביא מזור לסבל שנגרם למשפחות", נכתב בדברי ההסבר להחלטה, "עם זאת, מדינת ישראל מקווה שיהיה בו כדי לסייע להליך השיקום והאיחוי של הפצע החברתי שפרשה זו יצרה בחברה הישראלית".

בהחלטת הממשלה לא היתה הודאה בכך שהמדינה או גורמים אחרים חטפו את הילדים, כפי שטוענות חלק מהמשפחות והעמותות המובילות את המאבק בפרשה. ואולם מנוסח דבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניתן היה להבין כי המדינה מכירה בכך שהיו מקרים בהם ילדים הוצאו מידי הוריהם באופן שדורש התנצלות ופיצוי. "זאת פרשה מהכואבות בתולדות מדינת ישראל", אמר נתניהו בחודש שעבר. "הגיעה העת שהמשפחות שהתינוקות שלהן נלקחו מהן יקבלו הכרה מהמדינה ומממשלת ישראל וגם פיצוי כספי".

הפגנה להכרה בחטיפת ילדי תימן בירושלים, ב-2018צילום: אמיל סלמן

בשנים הראשונות לקום המדינה, בעיקר בשנים 1954-1948, נעלמו יותר מאלף תינוקות למשפחות שעלו לישראל מתימן. לפי עדויות רבות, התינוקות נעלמו מיד לאחר לידתם או בעקבות אשפוז רפואי עקב מחלות ילדים. לחלק מהמשפחות נמסר כי הילדים מתו, אך הן לא ראו את הגופה, לא קיבלו תעודות פטירה ולא השתתפו בהלוויה. כעבור 18 שנה, בגיל גיוס, קיבלו המשפחות צווי גיוס עבור ילדיהן שנעלמו, וכך רווחו בקרבן טענות שלפיהן התינוקות נחטפו במבצע ממוסד, מאורגן וחשאי, כדי למסור או למכור אותם לניצולי שואה חשוכי ילדים. 

שלוש ועדות חקרו את הפרשה: בשנות ה-60, ה-80 וה-90. האחרונה שבהן היתה ועדת חקירה ממלכתית, שסיימה את עבודתה ב-2001 ודנה בגורלם של כאלף ילדים. המסקנות של שלוש הוועדות היו דומות: רוב הילדים מתו ממחלות ולא נמצאה עדות לחטיפה ממוסדת. 

ב-2017 פרסם ארכיון המדינה מאות אלפי מסמכים בפרשה, אשר לפני כן לא היו נגישים לציבור. המסמכים כללו עדויות קשות, אך לא נמצאה בהם הוכחה לטענות לחטיפה ממוסדת של ילדים. בעקבות הפרסום הוקמה בכנסת ועדה מיוחדת לבדיקה הפרשה, אשר חשפה עדויות קשות נוספות. 

עם זאת, לא נמצאה עדות לחטיפת הילדים אלא לרשלנות, להתנהלות גזענית של אנשי הממסד ולחוסר הקפדה על רישום פרטים וזהות של ילדים שאושפזו עקב מחלות. אלה הובילו, בחלק מהמקרים, למסירת הילדים לאימוץ ללא ידיעת הוריהם והסכמתם. ילדים רבים אחרים אכן מתו ממחלות ונקברו בלי שהוריהם ידעו על כך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ