בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הצורך הסביבתי יוצר הזדמנות כלכלית חשובה"

סמנכ"לית תכנון ופיתוח בר קיימא במשרד להגנת הסביבה טוענת כי הצמיחה הירוקה יכולה להוביל לתעשייה תחרותית יותר ופחות נתונה לתנודות

תגובות

במסגרת כנס אשדוד לקיימות 2013, נערך פאנל בנושא צמיחה ירוקה, אשר הפגיש בין תעשיינים לאנשי המשרד להגנת הסביבה. בין המשתתפים בפאנל נכח מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמיר חייק, שטען לבעיות רגולציה בישראל: "30 אחוז מהמפעלים הישראלים הקימו מפעלים בחו"ל בגלל אווירת רגולציה המקשה על עשיית עסקים בארץ. רגולציה היא חובה, אך עד רמה מסוימת. אני מסכים שיש צורך לאמץ תקנים בנושאי הסביבה, אבל הבעיה היא בלוחות הזמנים הבלתי הגיוניים שכופים עלינו במשרד להגנת סביבה. הרגולטור מאמץ תקנים מחו"ל, אין לו תמונה מלאה משום מדינה והוא לוקח חלק ממה שנהוג במדינות שונות. הרגולציה כאן קופצנית, לא עקבית ולא ניתן לעשות כך עסקים".

בתגובה לדבריו אמרה גלית כהן, סמנכ"לית תכנון ופיתוח בר קיימא במשרד להגנת הסביבה: "אני לא קונה את דברי אנשי התעשייה שאומרים שהם יכולים לעבור למקומות אחרים בעולם. אם זה היה כלכלי הם היו עוברים למקום אחר. אנו מתבססים על סטנדרטים אירופאים ואנחנו לא יותר מחמירים. מעט מאוד מפעלים נסגרים בגלל המשרד להגנת הסביבה ולמעשה המשרד סגר רק מפעל אחד. כשאנשים נהיים חולים בגלל זיהומים זה מתבטא בעלויות עתק לציבור. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מנסים למנוע את המחלות של האנשים".

בדבריה התייחסה כהן גם לדרישה הגוברת של הציבור למשאבים מתכלים, בשל גידול האוכלוסייה וההטבה ברמת החיים, דבר שמביא לעלייה במחירים: "במקביל למהלכים האלה קם ציבור שנהיה מודע יותר ודורש את חלקו במשאבים. אנו מגיעים למצב שבו כללי המשחק משתנים. נושא הצמיחה הירוקה הוא למעשה כלכלה מעגלית ואנו מנסים לראות איך ליעל שימוש במשאבים. הצורך הסביבתי יוצר הזדמנות כלכלית חשובה, אשר תהפוך לתעשייה תחרותית יותר ופחות נתונה לתנודות".

דור נבו

אמיר חייק: "אנו שותפים לגמרי לחזון הצמיחה הירוקה, אך אנו לא רוצים להגיע למצב שבו זה יפגע בתעשייה. לאופן פעילות המשרד להגנת הסיבה יש תוצאות. משרד הביטחון מקבל זמן רב יותר לניקוי קרקעות, אך תעשייה אין לוחות זמניים הגיוניים. אנחנו נמצאים במלחמת סחר ובהאטה כלכלית, והמשרד להגנת הסביבה צריך לבחון את נושא הבירוקרטיה שמקשה על התעשיינים".

גלית כהן: "אני מסכימה שעלינו להשתפר בנושא לוחות הזמנים. אנחנו מבינים את הצורך לקבוע סטנדרטים של רגולציה לטווח הארוך, כדי שלא יבואו ויאמרו לנו שכל שני וחמישי אנחנו באים בדרישות שונות. הסטנדרט האירופאי שלפיו אנחנו הולכים רואה את התמונה הכוללת".

בשלב זה הצטרף לדיון סמנכ"ל משאבים גלובליים מקבוצת מכתשים אגן, ד"ר אלי אברמוב, שאמר: "הסטנדרטים של הרגולציה בארץ הם מהחמורים בעולם ביחס לארצות הברית, לאסיה ואפילו לאירופה". במהלך דבריו נשמעו קריאות ביניים מהקהל שבו נכחו גם תושבים הגרים בקרבת מפעלי החברה, ואשר סובלים לדבריהם מריחות עזים. עם או בלי קשר לקריאות מהקהל, המשיך ד"ר אברמוב בדבריו ואמר: "בואו נחשוב מה יקרה אם נסגור את מכתשים אגן באשדוד. אפשר לסגור את תחנות הזיקוק, אפשר לסגור גם את הנמל ואז אנשים יאבדו את העבודות שלהם. זה יהיה חלום בלהות. יהיה אוויר נקי אבל לא יהיה מי שינשום אותו.

"מכתשים אגן השקיעה מאות מיליוני שקלים רק בנושאי סביבה: טיפול בשפכים, פליטות גזים וטיפול בזרמים במפעל", הוא הוסיף, "אנחנו מנסים לשתף תושבים ככל שניתן. עשינו דבר חסר תקדים והגענו בהסכמה ובגישור עם התושבים למתווה על האופן שבו אנו ממשיכים הלאה כדי להפחית מטרדים. אנחנו מבינים את חשיבות השילוב בין תעשייה, סביבה ותושבים. אנחנו חברה בינלאומית, אנחנו יכולים לייצר במקומות אחרים אבל הלב שלנו הוא בארץ. אנחנו עושים הכל כדי לשמור את התעשייה שלנו שמרכזה בארץ".

איציק בלמס, סמנכ"ל הייצור בחברת החשמל, השתתף גם הוא בדיון והצהיר כי עד לסוף שנת 2013 מתכוונת החברה לבצע פיילוט בבנימינה, גבעת עדה, וקריית אתא, שבמסגרתו בכל בית ובכל עסק יהיה סמארטגריד שינטר את צריכת החשמל ושיאפשר לצרכנים לדעת כמה הם צורכים. "כך נוכל לנהל את התהליכים לפי תעריפי עומס וזמן. בתחילת 2014 התוכנית אמורה להתרחב ותוך שלוש שנים נרשת את כל המדינה".

בלמס התייחס בדבריו גם לנושא פליטות המזהמים בידי חברת החשמל ואמר: "לא צריך להיות סקפטיים. אמרו שהפחתת פליטות לא תקרה, אך הנה זה קורה ועד שנת 2016 הפליטה תרד בצורה דרמטית בכל היחידות הפחמיות של חברת החשמל. זאת בזכות פרויקט שמושקעים בו שמונה מיליארד שקלים".

בתגובה לדברים אלה העירה גלית כהן: "זה קרה אחרי שעשינו שמיניות באוויר והייתה מלחמת עולם".

עפרה רהב, סמנכ"לית קיימות שיכון ובינוי, דיברה על נושא הבנייה הירוקה: "ישנו תקן של בנייה ירוקה, יש הצהרות, אך אין חיוב לביצועו בחקיקה ורק מי שרוצה לבנות בניה ירוקה עושה זאת. בנושא של בניה ירוקה יש לנו שיתוף פעולה מלא מהמשרד להגנת הסביבה, אך אנו לא רואים את אותה ההיענות ממשרד האוצר והאנרגיה. הקשר בין המשרדים הוא בעייתי וזה העיכוב המרכזי".

גם על כך הגיבה כהן ואמרה: "אנחנו מתכוונים להוציא מדריך בנושא בקרוב, ואז הרשות להגנת הצרכן תפעל איתנו ותהיה אכיפה של הנושא. מי שמצהיר שהוא בונה בבנייה ירוקה יהיה מחויב לעשות זאת. זה עניין של חודשים ספורים. בנושא הסטנדרט אנחנו נמצאים במקום טוב בישראל. העניין העיקרי הוא האכיפה. באנו למשרד הפנים ולמשרד השיכון בהצעה לחייב את הסטנדרט הירוק כמינימום, כך שכל בנייה תיחשב ירוקה. איחוד הקבלנים אומר שזה יעלה את העלות משמעותית, אך מבדיקות שעשינו זה מגדיל את העלות רק באחוז או שניים".

לקראת סיום הפאנל, שוחחו החברים על שיתופי פעולה בין תעשיינים שונים, במטרה לשמור על הסביבה. כך למשל ציין אציק בלמס: "בחברת החשמל נהגו להשליך בעבר כמעט מיליון טון של פחם לים, אלא שכיום הפכו אותו בחברה למשאב לתעשיית המלט. בדומה לכך, במתקני הסילוק אנו משתמשים באבן גיר שהופכת לגבס. הגבס הזה מופנה לתעשייה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו