בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האתגר הירוק של הרשויות המקומות

פאנל שנערך בכנס אשדוד לקיימות בהנחיית העיתונאי אביב לביא, הדגיש את הצורך ביצירת מדיניות עירונית בנושא איכות הסביבה

תגובות

הפאנל הראשון בכנס אשדוד לקיימות, שנערך ביום שלישי במשכן לאמנויות הבמה בעיר, עסק בנושא "מבטיחים לקיים - האם הבחירות המוניציפליות יהיו ירוקות?". מנחה הפאנל, העיתונאי אביב לביא, מגיש התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל, סיפר כי רבים פונים אליו ושואלים אותו היכן הוא מתגורר. לביא, כתושב תל אביב, המשיך וסיפר כי "רק בעיר מתוכננת היטב ניתן לחיות חיים שבעיקר מתבססים על תחבורה ציבורית, אופניים או הליכה ברגל".

"שנים לא הזזתי את הרכב שלי בתל אביב", הדגיש לביא, "ההבנה שיש לנצל במהירות תשתיות ואנרגיה, מאוד לא נפוצה בארץ. בסקר שהתפרסם לא מזמן ב'דה מארקר' עלה כי ישראלים עדיין משמרים את החלום הישן של בית צמוד קרקע עם גינה. זאת אומרת, החלום האמריקאי עדיין כאן. אבל אפילו האמריקאים הבינו שיש הרבה בעיות ביישום החלום הזה. בעוד חצי שנה יש בחירות מקומיות, אחרי שב־2008 זכו סיעות הירוקים ב־50 מנדטים ב־22 רשויות מקומיות ברחבי הארץ; נשאלת השאלה, איך יבואו נושאי הסביבה לידי ביטוי בבחירות לרשויות המקומיות ב־2013".

***

לביא התייחס בדבריו למיזם כיבוי האורות שהתקיים ביום שני ברשויות ברחבי הארץ, ושאל את ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' מדוע בירת הנגב לא לקחה בו חלק. "לצערי, המיזם הזה טוב כגימיק", השיב דנילוביץ', "ונלווים אליו אמצעים כספיים כאלה ואחרים; 'אם תשתתפו, יתנו לכם כך וכך פרסומים בעיתונות ותצטרכו לשלם עשרות אלפי שקלים'. נושא הקיימות ואיכות הסביבה צריך להיות ב־DNA של הרשויות. אנחנו עושים הרבה דברים על מנת לאפשר לדורות הבאים להשתמש בעתודות הטבע של העיר. שטחה המוניציפאלי של באר שבע גדול פי שניים וחצי מתל אביב, ופה האחריות שלנו כרשות מוניציפלית לבצע תכנון אסטרטגי ארוך טווח עם שיתוף הארגונים והעמותות, כדי לבנות עתיד נכון יותר. זה מעבר לגימיק כזה או אחר. דרושה לא רק אג'נדה ודרושות לא רק הצהרות; צריך להיות אמיץ כדי להוביל תהליכים אמיתיים ומחוללי שינויים".

כדי לחדד את הסוגיה, שאל לביא את דנילוביץ' אם לדעתו ראשי ערים שהשתתפו בשעת כדור הארץ עושים זאת רק פעם בשנה, ובכל השנה מזניחים את הנושא. על כך השיב ראש עיריית באר שבע: "יש רשויות מתקדמות בנושא קיימות. אני מאמין שהכוונות של כל הרשויות יותר עמוקות; אבל אני חושב שאומץ ציבורי זה לעמוד מול מינהל מקרקעי ישראל ולפעול לביטול בניית שכונה חדשה שהיתה צריכה לקום בצפון העיר באר שבע, ובשבילה היו אמורים לעקור יער . ואני אומר – לא; יש מספיק מקומות שבהם ניתן לבנות שכונות. השבוע התחלנו מיזם של הפרדת פסולת במקור. כיום יש בבאר שבע 3,000 בתי אב שמשתתפים בפיילוט. מבחינתנו, אחד הנושאים החשובים הוא מיתון תנועה. אחת הדרכים המרכזיות בבאר שבע היא דרך מצדה, שאלפי אוטובוסים מגיעים ומתרכזים בה מדי יום וכ־50 אלף איש מגיעים אליה. החלטנו למתן את התנועה ולהקצות רק נתיב אחד, ולא לאפשר לכלי רכב פרטיים להיכנס. אז אני חוטף קצת, אבל אני מסתכל לתושבים שלי בעיניים ואומר להם שהמחויבות הציבורית שלנו היא לשנות את התפיסה. הציבור מבין רק כשאתה משתף אותו".

נוסף על כך, התייחס דנילוביץ' לפרויקט בניית פארק נחל באר שבע. "במשך שנים הנחל היה החצר האחורית של באר שבע. פסולת בניין, ביוב זורם וכל הדברים הכי לא יפים היו שם. בראייה משותפת לטווח הארוך, החלטנו לתכנן את המקום הזה כפארק. מדובר בשטח שמשתרע על 3,500 דונם לאורך שמונה קילומטרים, וגייסנו תקציבים ומשאבים. בעבר אף יזם לא היה מעלה על דעתו לקנות קרקע באזור; היום, פנטהאוז נמכר באזור ב־2.3 מיליון שקל. היתה דרושה החלטה אמיצה. אין לי ספק שפארק באר שבע יקום בתוך שבע עד עשר שנים, ועד אז גם את באר שבע יחצה נהר, ממש כמו בסן אנטוניו".

***

ד"ר אורלי רונן, מנכ"ל מרכז השל לקיימות, סיפרה בפאנל: "לפני שנתיים פרסמנו מדד לרשויות מקיימות, שבניגוד להרבה מדדים אחרים המטרה שלו היתה להיות מצפן לרשויות מקומיות. כלומר, כיצד רשויות יכולות להתקדם ולהיות ערים מקיימות. בדרך להיות עיר מקיימת סימנו עשרה פרמטרים - תחבורה, כלכלה מקומית, בריאות, שטחים פתוחים, טבע עירוני וכן הלאה. השאלה היא, איך מתרגמים את הפרמטרים למדיניות עירונית, ומה עושה העירייה כדי לקדם מדיניות מקיימת? לדוגמה, אחד הפרמטרים שבדקנו הוא מדיניות רכש מקומית - מה הרשות המקומית עושה כדי שהרכש העירוני יהיה יותר יעיל ואנרגטי ומחומרים מוחזרים. כמעט שבאף רשות אין מדיניות בנושא. נושא נוסף הוא צי התחבורה של הרשות. לעיריות יש רכבים, ויש כאלו שיש להן עשרות כלי רכב, כולל משאיות מזהמות של איסוף אשפה. הרשות המקומית יכולה לעודד עובדים לא להשתמש בתחבורה פרטית אלא ציבורית. זאת אומרת, חשוב להבין שחוקים ותקנות לא מספיקים, ושאיכות הסביבה צריכה להיות מדיניות עירונית".

***

כרמל נסראלדין, ראש המועצה המקומית דליית אל־כרמל, הבהיר כי בלתי אפשרי שלא לקשור את הקיפוח והאפליה שמהם סובל המגזר הלא יהודי מאז הקמת המדינה לנושא הסביבה. "השלטון המרכזי לא מסתכל בקורלציה נכונה על השלטון המקומי. המגזר הלא יהודי הופקר; בדיוק כמו שאמרה מרי אנטואנט, 'אם אין לחם, שיאכלו עוגות'; ככה אנחנו מרגישים. אתם מדברים על הפרדת פסולת במקור ואני מדבר על דליית אל־כרמל, שהוא ישוב שבו ילדים דורכים על ביוב כי אין תשתית. כמו כן, ליד כמעט כל ישוב יש מזבלה כי במשך שנים המדינה לא דאגה. אני שש להתקין תאורה מתקדמת וחסכנית, אבל הפער בבסיס בין מה שקיים במגזר היהודי לבין המגזר הלא יהודי הוא עצום".

אחת הדוגמאות שהעלה נסראלדין לפער היא בהקצאות קרקעות לבניית שכונות חדשות. "בעשר השנים האחרונות נבנו המון ישובים חדשים, אבל לא נבנה בארץ ישוב אחד לא יהודי. המדינה לא מקצה שטחים לבנייה. הפתרון הוא תכנון נכון - יש לקחת שכונות ולהסדיר אותן ולהקצות קרקעות לבניית שכונות חדשות. בסופו של יום, אתם מכבים חשמל כדי לחסוך באנרגיה, ואצלנו בדליית אל־כרמל יש אנשים שאין להם חשמל במשך כל היום. המרחק בין השלטון המקומי למרכזי מתרחק".

אלי אסקוזידו, ראש המועצה האזורית נחל שורק, התייחס לטיפול של הציבור הדתי והחרדי בנושא סביבה וקיימות. "אצלנו המרחב הכפרי הוא גדול", ציין אסקוזידו, "תפקידנו הוא לשמור על השטחים הפתוחים במועצות האזוריות. אצלנו יש פחות זיהום מאשר בערים הגדולות. אנחנו חושבים שאיכות סביבה מתחיל בבריאות, אם אין מודעות לבריאות אין איכות סביבה. זה המודל שעובד במועצה. אנחנו פועלים לחנך את התושבים לבריאות, כמו למשל באמצעות מימון קורס לשומרי משקל. כרשות ענייה עלינו לחלק את המשאבים. צריך להבין שאין לנו ארץ אחרת, ושאנחנו צריכים בעצמנו להבין היכן להשקיע את הכסף ולא לבנות פילים לבנים. אנחנו מעדיפים להשקיע בחינוך ובבריאות. כמו כן, כאנשים מאמינים אנחנו יודעים שגם מצוות התורה נותנות את הדעת על איכות סביבה, כמו נושא השמיטה; פעם בשבע שנים אנחנו משביתים את הקרקע. איכות הסביבה שלנו היא אורח חיים. אנחנו אלה שנותנים את הטון ולא מחכים לממשלה שתשקיע. אנחנו כן השקענו במיחזור של בקבוקים, פלסטיק, נייר וסוללות. מבחינת הפרדה במקור, אנחנו בתהליך".

***

יורם הורוביץ, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, חינוך וקהילה במשרד להגנת הסביבה, סיפר בפאנל כי כאשר החל פרויקט ההפרדה במקור ברחבי הארץ, התוצאות עלו על הציפיות. "ציפינו שרק חמש־שש רשויות ייקחו חלק בפרויקט, אבל הופתענו מרמת ההיענות. 50 רשויות ביקשו ורק 40 קיבלו אישור להשתתף בפיילוט. ההפתעה שלנו היא שהפרויקט מתקדם יפה מאוד, לפי אבני הדרך. למרות הקשיים ראשי הערים עושים את הדברים האלה. חצי מיליארד שקל יועבר לרשויות המקומיות לטובת העניין, ומדובר רק בהשתתפות חלקית כי בסופו של דבר זה ישתלם לרשויות, יש להן תועלת כלכלית מהפרויקט. אם אתה ממחזר יותר, התועלת הכלכלית עולה. ככל שהתחרות תגבר ובניית אתרי הפרדה במקור יתקדמו, הרשויות ייהנו מהפרויקט כי הן לא יצטרכו לשלם היטלי הטמנה".

"הפרויקט הזה נמצא בדרך הנכונה", מדגיש הורוביץ, "אולם, האם הוא במצב של אל חזור? לא. כולם צריכים לקדם את זה. יש עדיין המון גורמים שמנסים לשמר את המערכת הישנה וכולנו צריכים לדחוף קדימה".
 

דור נבו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו