ארגוני יוצאי אתיופיה התאחדו וגיבשו דרישות מהממשלה

הפעילים דורשים להעמיד לדין שוטרים שהפעילו אלימות נגד בני העדה, להעלות את אחוז הסטודנטים ולהגדיל את ייצוג יוצאי אתיופיה בממשלה. כחלון התחייב להגדלת התקציב לקהילה

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנהלים ופעילים בארגונים שחתמו על המסמך. מימין: הרב משה סלומון, דוד מרהט, יעל סלע, זיוה מקונן־דגו, שירה שאטו וסיגל קנוטופסקי
מנהלים ופעילים בארגונים שחתמו על המסמך. מימין: הרב משה סלומון, דוד מרהט, יעל סלע, זיוה מקונן־דגו, שירה שאטו וסיגל קנוטופסקיצילום: אבישג שאר ישוב
לי ירון
לי ירון

כ-40 פעילים חברתיים וארגונים למען יוצאי אתיופיה הציגו אתמול (שני) מסמך חזון לשר האוצר משה כחלון ולראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה אהוד פראוור. המסמך הוצג לאחר שלוש שנים של עבודה, והוא מפרט את דרישות יוצאי העדה מהממשלה ואת חזונם לעתיד הקהילה בשנים הקרובות. כחלון התחייב אתמול, בכנס שבו הוצג המסמך, כי יגדיל בתקציב 2017 את הכספים המוקצים לקהילה וביקר את מדיניות הממשלה כלפיה.

בין הדרישות המרכזיות של נציגי הקהילה: סגירת תיקים במשטרה לקטינים יוצאי אתיופיה והעמדה לדין של שוטרים אשר הפעילו אלימות כלפי בני העדה; שיפור נתוני הבגרות והעלאת אחוז הסטודנטים; שינוי תוכנית הלימודים על העלייה מאתיופיה; וגם דרישה להגדיל את הייצוג של יוצאי העדה במשרדי הממשלה ולערבם בכל דיון ממשלתי בנושא שילובם.

קבוצת הארגונים והפעילים "המרחב", החתומה על מסמך החזון, מונה כ-40 ארגונים ומובילים חברתיים בקהילה. מדובר בהתארגנות הרחבה ביותר עד כה של יוצאי אתיופיה שהתאחדו במטרה להציג לממשלה לראשונה דרישות מגובשות שייצגו את הקהילה כולה. לאורך שנים, ארגונים רבים היו חלוקים בדעותיהם. אנשי קבוצת "מרחב", שהחלה לפעול במאי 2014 בליווי ארגון "שיתופים", גיבשה את דרשותיה על סמך מפגשים עם כ–600 נציגים של הקהילה ברחבי הארץ.

"המטרה שלנו היתה לגבש מסמך חזון מאוחד ליוצאי אתיופיה בישראל, שבו הקהילה מעצבת את תמונת העתיד שלה בעצמה", אמרה בשיחה עם "הארץ" זיוה מקונן־דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. "גם היום לא כולם בקהילה מסכימים על הדרך, אבל זו בלי ספק ההתארגנות הרחבה ביותר עד כה".

מחאת יוצאי אתיופיה בתל אביב, מאי 2015צילום: תומר אפלבאום

במסמך החזון נכתב כי "אנחנו הישראלים יוצאי אתיופיה, מתוך דאגה לעתידנו ולעתידה של החברה הישראלית, בוחרים לקחת אחריות וליצור מציאות חדשה ולפעול למימושה". עוד מפרט המסמך את הקשיים העומדים לפני יוצאי אתיופיה: "הקהילה סובלת מספק ביהדותה, תופעות של גזענות על רקע עורנו השחור, יחס מפלה משפיל ואף אלים מצד חלק מהממסד ומצד גורמים מחוצה לו, נתוני הפתיחה בתחום ההשכלתי והכלכלי נמוכים יותר, כל אלה מקשים עד היום על רבים מבני הקהילה להרגיש שווים בין שווים. רבים מדי מצעירינו שנולדו וגדלו בישראל אינם מקבלים הזדמנות הוגנת למצוא כאן את מקומם".

שר האוצר התחייב אתמול כי יגדיל לקראת תקציב 2017 את הסכומים שמשקיעה הממשלה בחינוך ליוצאי אתיופיה. "היום שאלתי את ראש אגף התקציבים איך זה יכול להיות שבכל משרד האוצר אין יוצא אתיופיה", סיפר כחלון. "אנחנו רואים שיש פה מגמה שמישהו חושב שהשכל מרוכז רק באזורים מסוימים. אני מאמין שאם לא יהיו אנשים יוצאי אתיופיה במקומות המשפיעים, לא יקרה כלום", הוסיף. לדבריו, הגדלת התקציב ליוצאי העדה תסייע בצמצום הפערים. "הצעד הראשון שלנו הוא לייצר שוויון, ואין ספק שאדם עם השכלה נמוכה ירוויח פחות ויאפשר לילדיו פחות".

נתוני משרד החינוך מעידים כי מצב הפערים בבחינות הבגרות בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסיה נותר גבוה. זאת, בעוד שיעור הניגשים זהה — כ–90% בשנת 2013. הפער בבגרות "איכותית" (בגרות המאפשרת כניסה לאוניברסיטה, ל"י) הוא המשמעותי ביותר: מבין מסיימי כיתה י"ב בשנת 2013, 26% מהתלמידים יוצאי אתיופיה היו בעלי תעודת בגרות שעומדת בדרישות הסף לאוניברסיטאות, לעומת 52% במגזר הכללי.

"אנחנו מאמינים שהחינוך הוא המפתח לשינוי", אמר הרב משה סלומון, מנכ"ל עמותת "הנני" וחבר ב"המרחב". "אנחנו רוצים להתמקד בהשקעה בהשכלה איכותית שתאפשר לילדים ללמוד ולהתפתח ולרכוש מקצועות עם שכר ראוי". לדבריו הצטרף גם דוד מרהט, מנהל מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה: "הילדים בבית ספר פוגשים מנקה ומאבטח בני העדה, אבל לא מורים. אז איזה מודל חיקוי יש להם? מה הם ירצו לעשות בעתיד אם זו הדוגמה שלהם? אנחנו דורשים להכפיל את מספר המורים בני העדה בישראל מכ–300 לכ-600. אנחנו גם צריכים יותר ילדים בבתי ספר רגילים ולא בתי ספר שהם גטאות של הקהילה, יותר ילדים בכיתות מחוננים".

אף שנעשו בחודשים האחרונים מאמצים במשרד לביטחון פנים לשפר את היחסים עם הקהילה, נציגי הקהילה מותחים ביקורת קשה על התנהלות המשטרה ודורשים ממנה שינוי ביחס לצעירים בני העדה. לדבריהם, על מנת לשקם את יחסי הקהילה והמשטרה ולבנות את אמונם, יש לפעול לסגירת עשרות תיקים לקטינים יוצאי אתיופיה על תקיפת שוטר בשנים האחרונות, ולפעול להעמדה לדין של שוטרים שתקפו את בני העדה. "אחרי הסרטון שעורר את ההפגנות במאי האחרון, שנראו בו שוטר יס"מ ומתנדב מכים את דמאס פיקדה, ואחרי שמח"ש הודיעה שהתיק נגד השוטרים שהשתמשו בטייזר נגד יוסף סלמסה ז"ל נסגר בלי שהם יועמדו לדין — איך אנחנו יכולים לסמוך על המשטרה?", שאל מרהט. "המשטרה עדיין מייצגת, בייחוד בעיניי הנוער, גורם שפועל נגדם. הם עדיין לא הפנימו שלא כל כהה עור הוא פושע".

דרישה נוספת של הארגונים היא הכרה מוחלטת של הממסד הרבני ביהדותם של יוצאי אתיופיה. רק בחודש שעבר נחשף כי כ-30 זוגות ממוצא אתיופי אינם מורשים להתחתן בפתח תקוה בשל ספק המוטל על יהדותם. "הממסד הרבני עדיין מטיל ספק ביהדותם של יוצאי אתיופיה", אמר קס סמאי אליאס, מנכ"ל מועצת כוהני העדה. "למרות שכלפי חוץ מצהירים שיוצאי אתיופיה הנם יהודים — בפועל מתייחסים ליהדותם בספק. צריך לשים לזה סוף ולהפסיק את האפליה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"