לא רק חברי לייבור: ב-1935 היו גם יהודים שחשבו שהיטלר "הכשיר את הדגל הציוני"

בגרמניה ובישראל הגיבו יהודים לכינון חוקי הגזע בנירנברג במבוכה, והיו אף ארגונים חרדיים שניצלו את הארועים לצרכי תעמולה אנטי-ציונית כיוון שהם "תרמו למאמץ האורתודוקסי להגביר את הבדלנות מהרוב הארי ולמנוע נישואי תערובת"

יאיר אטינגר
יאיר אטינגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יאיר אטינגר
יאיר אטינגר

היומון החרדי-ליטאי "יתד נאמן" טען השבוע כי ישראל החילונית אחראית לאנטישמיות בעולם. "מדינת ישראל, שקמה כדי לפתור את בעיית האנטישמיות, הפכה להיות הגורם המרכזי לאנטישמיות. יהודי העולם סובלים לא בגלל דתם, אלא בגלל מדינת ישראל ומדיניותה!", נכתב.

העיתון התייחס ליום הזיכרון לשואה ולגבורה וגם להתבטאותו של חבר הלייבור הבריטי המושעה, ראש העיר לונדון לשעבר קן ליווינגסטון, כי היטלר "תמך בציונות לפני שהשתגע והרג שישה מיליון יהודים". ההתבטאות גררה סערה עולמית וליווינגסטון עצמו הואשם באנטישמיות והושעה מהמפלגה. "מחריד", נכתב בעיתון החרדי, "אירופה ספוגת הדם שבה והוכיחה שאדמתה טרם כיסתה את דם הקדושים".

העיתון היהודי-פולני בשנת 1935. בכותרת המשנה נכתב כי בחקיקת חוקי נירנברג "הטליר הכשיר את הדגל הציוני"צילום: יתד נאמן

אלא שניפוח האינטרסים המשותפים לציונות ולנאצים, לרוב לצרכי תעמולה, לא החל בליווינגסטון. אילו רצה, ליווינגסטון יכול היה להיתלות בכמה אילנות יהודיים, גם חרדיים, שבזמן אמת חשבו כי מהלכיו של היטלר תורמים תרומה עקיפה לתנועה הציונית.

למשל, העיתון היהודי-פולני המזוהה עם הקהילה החרדית "דאס אידישע טאגבלאדט". בשנת 1935, עם כינון חוקי הגזע בנירנברג, דיווח העיתון, שהתפרסם ביידיש, על "ישיבת הרייכסטאג בנירנברג ונאומי היטלר וגרינג". בכותרת המשנה של הכתבה נמסר, כי בחקיקת חוקי נירנברג "היטלער גע'כשרט דעם ציונ. פאהן", כלומר "היטלר הכשיר את הדגל הציוני". הכוונה היא לכך שנאסר על יהודים, במסגרת החוקים, להניף את דגל הלאום הגרמני אלא להניף רק דגל "בצבעים יהודיים".

את הכותרת הפולנית, ביידיש, לפיה היטלר "הכשיר את הדגל הציוני" מצא בספרייה הלאומית הרב ד"ר חנן יצחקי, המשמש כרב מכללת אפרתה בירושלים, לקראת הרצאה שהעביר השבוע בערב עיון במלאת 70 שנה למשפטי נירנברג. יצחקי אסף כותרות מעיתוני פולין וגרמניה, כדי להראות את התגובות השונות של היהודים לחוקי נירנברג, ובהן גם תגובות של מבוכה או ניצול האירועים לצרכי תעמולה אנטי-ציונית. עיתון אגודת ישראל הגרמנית, "Der Israelit" שלל את קיומו של "דגל יהודי", כלומר דגל ציוני, ובד בבד הגיב באהדה מסוימת לחוקי הגזע, משום שהם תרמו למאמץ האורתודוקסי להגביר את הבדלנות מהרוב הארי ולמנוע נישואי תערובת.

לדברי יצחקי, בניגוד לעיתונים אחרים בפולין ובדומה לעיתון הגרמני, "דאס אידישע טאגבלאדט" לא מחה על חוקי הגזע של נירנברג. "כל היהודים כבר אז סבלו מהיטלר, וכמובן שלא אהבו אותו. אבל חוקי הגזע בכלל לא זעזעו בהתחלה את החברה החרדית, ואולי להיפך. הרי הדבר שהכי מאיים עליהם אז זו ההתבוללות", אמר יצחקי שהוסיף כי השימוש במלה "הכשיר" לא מקרית. "הם פחות הדגישו את חוקי הגזע, והשתמשו בהיטלר כדי לנגח את הציונים. המלה 'הכשיר' נועדה להגיד לציונים 'תראו מי הרבי שלכם. מי הוא האיש שמכשיר אתכם'".

אבל לא רק אצל החרדים, ולא רק אצל האנטי-ציונים. גם בארץ ישראל, בעיתון "דואר היום", שהתפרסם בספטמבר 1935, היה מי שמצא יתרונות לזהות הציונית בחוקי נירנברג. ש. שווארץ חתום על מאמר בעיתון, שכותרתו "מעז יצא מתוק". המאמר קורא "רק לא התמסרות להרגשות עלבון בלבד", בעקבות חוקי הגזע של "השטן הברלינאי".

לדברי שווארץ, "ביאליק ז"ל בשיחה, יותר נכון, בכמה שיחות, השווה את משטר היטלר למשטר סטאלין מבחינת האינטרסים הלאומיים שלנו. בפירוש אמר שלמעשה טוב לנו הראשון מן האחרון. משטר היטלר על כורחנו עושה אותנו ליהודים אף ללאומיים ולציונים, בעוד שמשטר סטאלין מביא את היהדות הרוסית לידי טמיעה גמורה". שווארץ הוסיף כי "גם גזירת בתי הספר, שאינה אלא חלק ממשטר היטלר, תצמיח פרי טוב, תסייע לנו להציל את הנוער היהודי האומלל בגרמניה מעינויי גיהינום ולהנחילו חינוך יהודי ואולי גם יהודי לאומי במידה מלאה".

שווארץ הסביר את אמירתו לא להתמסר לרגשות העלון בלבד. "במקום זה, נחשוב על ניצול הרע, על הפקת התועלת האפשרית כאן. נוציא מתוק מעז! בעצם, אילו היתה היהדות הגרמנית בעלת רגש לאומי גאה היתה קמה מכבר ודורשת מהממשלה לפתוח בתי ספר מיוחדים לילדי ישראל, בהכריזה בגלוי כי לא ייתכן שהללו יוסיפו להתחנך באווירה ה'גזעית', מלאת הזוועות, השוררת עכשיו בבתי הספר הכלליים (...) שר האומה כופה עכשיו על יהודי גרמניה את הצלת הנוער שלהם וסיפוחו אל נשמת האומה, אל התנועה היהודית הגדולה המתרחשת בעולם כולו והיוצרת חיים חדשים ועתיד מובטח לעמנו".

"אפילו את התורה לא רצה עם ישראל לקבל מרצון וכפו עליו הר כגיגית, עד שאמר רוצה אני", המשיך שווארץ. "מעין זה הננו מוצאים בתולדותינו בכל הזמנים. גם הגזירה החדשה של השטן הברלינאי אינה אלא מטה בידי שר האומה שרוצה לקרב את יהודי גרמניה בעל כורחם לדרכי החינוך הלאומי. הם יוכרחו לתת לבניהם חינוך יהודי וכך יצא טוב מן הרע שהם כה נבהלו מפניו".

כמובן, יש הבדלים עצומים בין הכותבים היהודים הנשכחים ובין הפוליטיקאי הבריטי ליווינגסטון, אף שכולם מפרשים את האירועים גם באמצעות המיות לבם הפוליטיות. ההבדלים, למשל, הם 80 שנה וקנה מידה היסטורי, שלא היה אצל אחדים מהיהודים ב-1935. מצד שני, יש גם ב-2016 יהודים שמתרפקים על שנות ה-30 באירופה. "המצב הטבעי של עם ישראל הוא גלות! נורמליותו היא בתוך סיר לחץ של שנאה והתנכלות", כתב "יתד נאמן", השבוע.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

Businesswoman and businessman HR manager interviewing woman. Candidate female sitting her back to camera, focus on her, close up rear view, interviewers on background. Human resources, hiring concept

לפני ראיון עבודה בזום, היא קיבלה מייל: "מגזר ערבי, גם קושי בשפה"

לואיס המילטון

מרצדס ייצרה מכונית ש"קופצת כמו קנגורו". גם המילטון סובל

מדפי ממתקים בסופר

כיף כף מטורקיה ופתי בר מפולין: החברות שמוכרות כחול לבן מחו"ל

מתוך תחקיר CNN. האמת מגיעה לאבו עאקלה

אני מאוד רוצה לדעת אם המדינה שלי רצחה עיתונאית. אתם לא?

עטיפת הספר. העיר שהיתה אמורה להיות ייחודית במינה

לרגע היה נדמה שערד יכלה להיות עיר אחרת לגמרי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"