גדעון לוי
גדעון לוי

לקראת תחילת שנת הלימודים בבית הספר התיכון נקבעה לנו פגישה עם אחות בית הספר. זה היה בקיץ של שנת 1967, אחרי המלחמה, ואמי ואני הלכנו ל"עירונית א'", כמו שקראו אז לגימנסיה הנחשבת, נרגשים. אני זוכר את הכתובת שקידמה אותנו: קללה נגד המורה לאנגלית, מרוחה לאורך הקיר. המורה הזאת התאבדה לימים בקפיצה ממגדל משרדים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מצעד מחאה של תומכי הליכוד ונתניהו בכיכר הבימה בתל אביב, בינואר

במידה רבה, זהו סיפור כישלונו של השמאל הישראלי כולו

צילום: אמיל סלמן

האם ייתכן שמגע עם האדמה משפר את המערכת החיסונית?

משה טוב עם אשתו רות וילדיהם. הסיפור הוסתר במשך שנים

מתחת לאף של פינושה, השגריר הישראלי הציל מאות צ'יליאנים ממוות

התינוק הרוקד של "אלי מקביל"

אנחנו נתקלים במילה הזאת כל הזמן, מעטים יודעים מה מקורה

לפי תושבים, הורים המחפשים לילדיהם עתיד טוב יותר לא רושמים אותם לבתי הספר הממלכתיים-ערביים

למעט מאוד ערבים ביפו יש תואר אקדמי. המכשולים מתחילים כבר בגן

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ