עדכונים

ברנאר אנרי-לוי: "האיום על החירויות מגיע גם מהשמאל, נתניהו ניצל את המגפה לטובתו"

הפילוסוף הצרפתי ברנאר-אנרי לוי אמר בראיון עם עורך "הארץ" אלוף בן כי "השאלה האמיתית היא: מה יקרה אחרי הקורונה? כולם אומרים שהעולם יהיה טוב יותר. אני לא משוכנע בכך. אני מזהה כיוונים לא טובים". כך, "המערב מוצא דרכים לחסום את עצמו, לומר לשאר העולם 'להתראות'. זה לא טוב". 

הוא הביע דאגה מפגיעה בערך החירות לטובת ערכים כמו שמירה על הבריאות. "קל יותר ליטול חירות מאשר להחזיר אותה בחזרה. כבר ראינו זאת בארה"ב ובאירופה: בשם התירוץ של מלחמה בטרור נלקחו מאיתנו חירויות, לכאורה באופן זמני, אבל לא כולן הוחזרו". הוא הוסיף כי מבחינתו, "החופש ללכת, לזוז, הוא עבורי חשוב לא פחות מהזכות לבריאות". 

אנרי-לוי הזהיר מפני התמקדות היתר במשבר הקורונה, שמסיחה את תשומת הלב מתהליכים מדאיגים המתרחשים בעולם. "אנחנו חיים בחודשים האחרונים ביקומים מקבילים. נראה שדבר לא קיים חוץ מהנגיף. באותו זמן יש רעב באפריקה, מדיניות איומה הפוגעת בזכויות האדם בהודו, טראמפ בארה"ב מקדם את המדיניות שלו. אנחנו חיים בעולם שבו מדברים בחדשות רק על הנגיף. אנחנו כמו מכורים, המתבוננים מדי יום על מספר המתים בטלוויזיה. זה כמו עינוי סיני. אבל צריך להתייחס לאיום על זכויות האדם, על החירות. הוא בא מהממשלות, אך לא רק מהן. מהימין, אך לא רק ממנו, גם מהשמאל". 

הפילוסוף התייחס גם לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ש"ניצח בטווח הקצר בזכות הסיטואציה. הוא מנסה לנצל את המגפה לטובתו".

עיתונאי "טיימס" ברט סטיבנס: "כיהודי, אני חושש שהמגפה תמשיך לעודד חשיבה קונספירטיבית"

ברט סטיבנס, בעל טור דעה ב"ניו יורק טיימס" וזוכה פרס פוליצר, אמר בוועידה כי "בעולם טוב יותר, השלכות המגפה לא היו שונות בין יהודים לשאר האנשים. אבל זה לא העולם שבו אנחנו נמצאים. כיהודי, אני חושש שהמגפה תמשיך לעודד חשיבה קונספירטיבית שהפכה לצערנו לחלק מרכזי מהזרם המרכזי של הפוליטיקה בעולם המערבי. אני חושש מהאופן שבו זה ישפיע על היהודים".

"דבר נוסף שאני חושש ממנו הוא המיתון הצפוי לנו", הוסיף העיתונאי. "תקופות של אבטלה ממושכת, נוטות לעודד עלייה של כוחות פוליטיים מסוכנים וקיצוניים. אני חושש ששוב נמצא את עצמנו, בתור יהודים, מואשמים במצב".

סטיבנס הביע דאגה מהפגיעה בזכויות אזרח בעקבות משבר הקורונה. "אנחנו רואים את זה קורה בסין ובפיליפינים, ובמובנים מסוימים גם בארה"ב ובישראל. זה דבר שצריך להעסיק אותנו כיהודים, שתמיד ידעו להעריך את חשיבותן של זכויות האזרח".

פעילה חברתית בארה"ב: "בתקופה הזו אנחנו מבינים ש'תיקון עולם' מתחיל בבית"

ארין שרודי, פעילה ויזמת חברתית מקליפורניה, אמרה בפאנל בהנחיית עיתונאי "הארץ" אנשיל פפר כי "בתקופה הזו, אנחנו מבינים ש'תיקון עולם' מתחיל בבית. בקהילה המקומית. באנשים הפגיעים ביותר בקהילה. במקום שבו אני נמצאת, באזור סן פרנסיסקו, אנחנו רואים אנשים שנהנים מפריבילגיות אדירות וממשאבים יוצא דופן, ומנגד אנשים שחיים מהיד לפה. אנחנו צריכים לדאוג לחיזוק הקהילות שלנו". היא הוסיפה כי יוזמות חברתיות צריכות לפעול גם בעתות שגרה, כך שבבוא המשבר "כבר נבנו הגשרים והאמון. רק כך  נדע ברגע המשבר למי צריך להתקשר, מי זקוק לעזרה". 

שירה רודרמן, מנכ"לית קרן רודרמן, דיברה על מקומה של הפילנתרופיה היהודית בצל משבר הקורונה. "בטוח המיידי, עלינו להגיב לצרכים הדחופים ביותר. אחר כך עלינו לשאול: מהם הצרכים ארוכי הטווח?". היא הוסיפה כי "השוק הושפע מהמשבר, ולכן הארגונים הפילנתרופיים יושפעו ממנו. לא הכל יישאר באותה הצורה". היא קראה לארגונים השונים לשתף פעולה זה עם זה, כדי להתייעל ולהבטיח כי מטרותיהם המשותפות יושגו.

לורה ג'אנר קלוזנר, הרבה הבכירה ליהדות מתקדמת בבריטניה, אמרה שמשבר הקורונה לימד אותה כי "יהודים אוהבים להיות יחד. הטקסים שלנו נערכים יחד, ולכן הריחוק קשה ומתסכל במיוחד - בחגים, ובמיוחד בפסח וגם בזמנים של אבל". היא הוסיפה כי בבריטניה שיעור התמותה בקהילה היהודית היה גבוה באופן ביחס לשאר האוכלוסייה. "יש הרבה כעס, הרבה פחד". 

אריק פינגרהט, מנכ"ל ונשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, סיפר על שיתוף הפעולה בין ארגונים יהודיים לבין ארגונים אחרים ללא מטרות רווח בצל משבר הקורונה. הוא סיפר גם על מפגשים וירטואליים ושיתופי פעולה חוצי מדינות בין הארגונים היהודיים השונים בארה"ב - בתי כנסת, מחנות קיץ, סניפי 'הלל' בקמפוסים ועוד - לאורך תקופת המשבר. "משתפים מידע כדי להתמודד יחד", אמר. 

נשיא קרן משפחת רודרמן: בתקופה הנוכחית אין אפשרות לקיים מפגשים בין ישראלים ליהודי התפוצות

ג'יי רודרמן, נשיא קרן משפחת רודרמן, אמר בשיחה עם עיתונאית "הארץ" ג'ודי מלץ כי בתקופה הנוכחית אין אפשרות לקיים מפגשים בין ישראלים ליהודי התפוצות, כפי שעושה הקרן בימי שגרה. "הדברים האלה נפסקו בינתיים", אמר רודרמן, "אך אנחנו ממשיכים להעלות מודעות לחשיבות הקשר בין ישראל לבין יהדות התפוצות על פני במות שונות. אנחנו ממשיכים לחשוב מחוץ לקופסה כדי להשאיר את הנושא הזה בתודעה הישראלית". 

רודרמן התייחס לשרת התפוצות החדשה, עומר ינקלביץ'. "לא פגשתי אותה עדיין, אני מקווה שניפגש בקרוב. המשרד שלה חשוב במיוחד, כי הוא מקושר למחצית העם היהודי, המתגורר בתפוצות", אמר. "אני מקווה שהיא תבחר מנכ"ל שיש לו הבנה עמוקה של הנושא, מישהו שיש לו חוויה אישית של מגורים בתפוצות". 

ינקלביץ': "המשבר הציב בסימן שאלה את יכולתן של קהילות יהודיות להתקיים כקולקטיב"

שרת התפוצות, עומר ינקלביץ', התייחסה למשבר שאליו נקלעו קהילות יהודיות בעולם בעקבות מגפת הקורונה. "לא רק אובדן חיים של רבים ויקרים, אלא גם משבר שטלטל והציב בסימן שאלה את יכולתן של קהילות להתקיים כקולקטיב". היא ציינה כי אחד האתגרים הניצבים לפתחן של הקהילות היהודיות הוא השינוי שעברו מוסדות הקהילה היהודית: "בתי הספר, בתי הכנסת והמרכזים הקהילתיים נחלשו מאוד בתקופת הקורונה, ואנשים הפסיקו להגיע לפעילויות הקהילתיות. בחלק מהמקומות נסגרו לגמרי המוסדות הקהילתיים".

אתגר נוסף שציינה השרה הוא היחלשות הפילנתרופיה: "קהילות שהיו מבוססות על תרומות מאבדות את מקורות המימון הכספיים שלהן". היא ציינה עוד כי סגירת מערכת החינוך הפורמלית-והבלתי-פורמלית הובילה להיחלשות החינוך היהודי בעולם. "עלינו לוודא שלא ייפגע החינוך היהודי של אף ילד בעולם בגלל המגיפה", אמרה ינקלביץ'. "התקופה היא נקודת מבחן במחויבות שלנו ובקשר שלנו עם יהדות התפוצות. המשימה הראשונה שלנו היא ליצור תחושת סולידריות יהודית ולהביא את הישראלים להרגיש אכפתיות אמיתית והתעניינות באחיהם מעבר לים". לדבריה, בקרוב יצא משרד התפוצות בקמפיין שמטרתו חיזוק הסולידריות בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות. 

יו"ר הסוכנות הרצוג: "אנחנו צפויים לגל עלייה גדול לאחר שוך הקורונה"

יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית, אמר בראיון עם עורך "הארץ" אלוף בן כי בעקבות מגפת הקורונה "ישראל התחזקה בתודעת העם היהודי בפזורותיו: על התפקוד שלה, על כך שיש לה מערכת בריאות טובה ותשתיות טובות. אנחנו צפויים לגל עלייה גדול לאחר שוך הקורונה. העלייה היא אחד הדברים העמוקים ביותר בתודעה שלנו כמדינה. הרבה מהעולים הפוטנציאליים הם בעלי תארים אקדמיים ויכולות גבוהות, שיתרמו לחברה בישראל".

הוא דיבר על המשבר שפקד קהילות יהודיות רבות בעולם בעקבות התפשטות המגפה. "החיים היהודיים מבוססים על מפגש, אינטראקציה. הכל שותק. היו גם הרבה פטירות: בצרפת יש כ-1,500-2,000 נפטרים יהודים. הקהילות היו בשיתוק, בקריסה. ההכנסות והמשאבים נעלמו". הסוכנות היהודית, בשיתוף גופים פילנתרופיים שונים, הקימה קרן הלוואות בתנאים נוחים עבור קהילות יהודיות שנקלעו למשבר בעקבות המצב.

דיוויד פרידמן: "בורות לגבי היהדות היא האיום הגדול ביותר על יהודים מחוץ לישראל"

דיוויד פרידמן, שגריר ארה"ב בישראל, אמר בוועידה: "אני מודאג בנוגע להמשכיות העם היהודי בתפוצות. האוכלוסייה היהודית בישראל נמצאת בצמיחה, ומתקיימים בה מוסדות לימוד דתיים וחילונים. ההשכלה היהודית נגישה לכולם. אני לא יכול לומר אותו דבר על התפוצות. הסיכויים להמשכיות העם היהודי בתפוצות אינם טובים".

"מבחינה מספרית, המצב מבהיל: ערב מלחמת העולם השנייה היו בתפוצות 18 מיליון יהודים; לאחר המלחמה היו 12 מיליון, ומרבית מוסדות הלימוד החשובים נהרסו. היום יש רק כ-15 מיליון יהודים בעולם, בעוד שאוכלוסיית העולם כולו גדלה ב-200-300%", הוסיף פרידמן. הוא הביע דאגה מרמת ההשכלה היהודית של יהודי התפוצות. "יהדות לא יכולה להתקיים ללא היהודים. היהדות לא יכולה להתקיים כמוצג מוזיאוני בלבד. כדי שתתקיים, דרושה לה קהילה חיה, משכילה, של אנשים המחויבים להמשכיות העם היהודי. איננו יכולים להרשות לעצמנו קהילה הולכת וגדלה של יהודים שהם כמו הבן שאינו יודע לשאול", אמר. 

השגריר אמר עוד כי "אוכלוסיית העולם גדלה פי שמונה עד עשרה מהר יותר מהקהילה היהודית בעולם. "מאחר שכולנו הפכנו בזכות הקורונה למומחים במושגים של צמיחה מעריכית וצמצום מעריכי, אני לא צריך להרחיב לאן מגמה זו מובילה". לדבריו, ההמשכיות היהודית תלויה בעיקר בהבנה עמוקה של "עברנו ומורשתנו". פרידמן שיבח את המגוון של הקהילה היהודית, שלדבריו צומח באמצעות "השקפות סותרות". עם זאת, לדבריו, "אנחנו מפסידים בגלל גורם אחד עיקרי: בורות לגבי היהדות. כמה מאיתנו בקיאים ביהדות? " הוא שאל. "כמה יהודים, במיוחד בתפוצות, לומדים את הנושאים המרתקים האלה? ברור שלא מספיק. אבל זה הכרחי לעתידו של העם היהודי, במיוחד מחוץ למדינת ישראל". 

הסופרת דורית רביניאן: "אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהל כקולקטיב נרדף"

הסופרת דורית רביניאן השתתפה בשיחה עם עיתונאית "הארץ" נטע אחיטוב. ב-2015 נפסל מתוכנית הלימודים של משרד החינוך ספרה של  רביניאן "גדר חיה", המתאר רומן בין יהודייה וערבי, מחשש שיעודד התבוללות. "השאלה היא האם אנחנו (היהודים אזרחי מדינת ישראל)  כבעלי הבית, כמי שיש להם משרד חינוך משל עצמם, כמי שאדונים לגורלם - צריכים לקיים את צו הזה של לא להתערבב מתוך אותה עמדה חרדתית שהייתה לנו בגלות", אמרה רביניאן. "בגלות היה לכך צידוק, היתה לזה אפקטיביות מוכחת. אבל היום אנחנו מנהלים את עצמנו. אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהל כקולקטיב נרדף". 

רביניאן התייחסה גם ליהודים יוצאי ארצות המזרח, מי שהיו יכולים להיות החוליה המקשרת בין יהודים לערבים בישראל. "הם נוצלו לרעה על-ידי גורמים בעלי אינטרס פוליטי.  הדרך האולטימטיבית לשאת חן בעיני ההגמוניה האשכנזית ולהבדיל את עצמנו היתה, לצערי הרב, על-ידי שנאת ערבים. זו הדרך שנתפסה כיעילה ביותר: ככל שנתכחש למנטליות הערבית, כך אולי נוכל לשכנע שאנחנו דומים יותר לאחינו האשכנזים". רביניאן הוסיפה: "כשהמזרחי נושא עיניו אל הראי, אם הוא לא לובש מדים או מחופש לחדרי ממזרח אירופה, אם הוא לא נושא על צווארו מגן דוד מוזהב - כשהוא עירום מכל הסמלים האלה, הוא דומה יותר לשכן הערבי מאשר לאחיו היהודי-ישראלי. סכנת ההתמוססות הזו נכבשה על-ידי קווי מתאר חזקים של אנטי-ערביות, של ימין חזק". 

היא התייחסה בצער להימנעות של הישראלים מלימוד ערבית מדוברת. "הגדר הגבוהה מכולם היא היעדר היכולת שלנו לדבר את שפת המקום. ערבית היא שפת השכונה. גם זה נובע מאותה חרדה גלותית מפני אובדן הזהות היהודית". 

ד"ר גדי טאוב: "בתקופה הזו התברר שהגלובליזציה היא דבר מסוכן, בראש ובראשונה לדמוקרטיה"

פרופ' מונא חורי כסאברי, דיקנית ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית, תיארה בפאנל בהנחיית נטע אחיטוב שתי תופעות מנוגדות: מצד אחד, התנערות המדינה מאחריות באופן שהעמיק את הפערים בין המגזרים השונים. דוגמה בולטת לכך היא משרד הבריאות, שלא פרסם חומרים בערבית עד שלא הופעלו עליו לחצים, ומוקדי בדיקות קורונה שלא פעלו בהתחלה ביישובים הערביים. "ראינו פער בין היחס שקיבלה 'אוכלוסיית המיינסטרים' בישראל לבין זה שקיבלה החברה הערבית, החרדית, תושבי הפריפריה", אמרה חורי כסאברי. היא הוסיפה כי "בתקופת הקורונה קרה דבר מצער נוסף, והוא הניסיון לחפש אשמים: נוצרה תחושה שהאוכלוסייה החרדית הביאה עלינו את הקורונה. המעקב אחר החברה הערבית, האם 'התנהגנו בסדר' או לא. יש בזה משהו פוגעני, כי מדינה לא אמורה לחלק ציונים לאזרחיה אלא לדאוג להם. אם לא נפעל - במשבר הבא התופעות הללו יתעצמו".

מנגד, תיארה חורי כסאברי התארגנויות אזרחיות במהלך משבר הקורונה, שהציגו סולידריות ישראלית וחיבור בין אוכלוסיות שונות. "אני עצמי עומדת בראש יוזמה של צוות מומחים שמורכב ממומחים יהודים וערבים, וכולל חילונים, דתיים וחילונים. כולנו עובדים יחד כדי להציע פתרונות לבעיות שנוצרו בעקבות הקורונה".

חני ליפשיץ, מנהלת בית חב"ד קטמנדו, אמרה: "חברה נמדדת בעזרה לחוליות החלשות שלה. זה הזמן לעשות טוב, והתקופה הזו הוציאה הרבה טוב עם מיזמים שונים של עזרה הדדית וסולידריות". ליפשיץ, שנבחרה להדליק משואה ביום העצמאות אך נאלצה לבטל את השתתפותה בטקס בעקבות דרישת ראשי תנועת חב"ד, אמרה על הפרשה כי "לא היה כאן עניין פמיניסטי. מעולם לא הרגשתי דרג ב' בתור אישה בחב"ד". היא ציינה כי על אף שהייתה שמחה להדליק את המשואה, היא "לא מרגישה קורבן".

ד"ר גדי טאוב, היסטוריון, סופר ובעל טור, התייחס למשמעות הגלובלית של משבר הקורונה. "בתקופה הזו התברר שהגלובליזציה היא דבר מסוכן, בראש ובראשונה לדמוקרטיה. איחוד אירופה לא מצליח ליצור סולידריות כלל-אירופית. מיד בתחילת המשבר, כל מדינה רצה להחביא את המסכות ומכונות ההנשמה שלה. מפני שעניי עירך קודמים. מדינת הלאום היא המסגרת היחידה שאנחנו מכירים שיכולה להוביל אנשים לאלטרואיזם עד כדי הקרבת חייהם למען אחרים. במדינת לאום יש מידה מספקת של סולידריות כדי לבקש מאנשים, למשל, לעטות מסכה כדי להגן על הפרט".

פאנל בהשתתפות פרופ' מונא חורי כסאברי, חני ליפשיץ וד"ר גדי טאוב

נדב אייל: "פלורליזם אינו החופש לשקר כל הזמן, אלא היכולת לשמוע דעות המגובות על ידי עובדות"

נדב אייל, עורך חדשות החוץ ברשת 13, הציג סוגיות בתלמוד שדנות במקרים של מגפות. "הדיונים בגמרא ממחישים לנו עד כמה ההתמודדות של בני אדם חושלה בידי וירוסים וחיידקים", אמר אייל, "האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם היום הם אתגרים קדמוניים, יסודיים לאנושות". 

על ההתמודדות העכשווית עם מגפות אמר אייל: "אנחנו זקוקים לכך שיהיה חופש של מידע, וכמה שיותר מידע יסופק לציבור כדי שיוכל לקבל החלטות טובות יותר על חייו. זה לא מקרי שההתמודדות שלנו עם מגפות טובה יותר מזו של אבות אבותינו - אנחנו מקבלים החלטות בדרך פחות שרירותית, יותר יעילה. כדי שנוכל להמשיך לעשות את זה דרושה לנו אותה רקמה נדירה של פלורליזם; כזו שמאפשרת חופש דעות מצד אחד, אבל אינה מאפשרת הפצה של שקרים בוטים ואינטרסנטיים. פלורליזם אינו החופש לשקר לכולם כל הזמן, אלא היכולת לשמוע דעות המגובות על ידי עובדות, לשמוע רגשות של בני אדם, בתוך מציאות קשה וחריפה". 

פרופ' מנחם בן ששון: "מגילת רות מלמדת אותנו על השוליים של החברה"

פרופ' מנחם בן ששון, נגיד האוניברסיטה העברית, הקדיש את דבריו למגילת רות ולערך הצדקה כפי שהוא משתקף בדברי הרמב"ם. "מה נתקן בתיקון ליל שבועות השנה? לימוד על מקומה של הצדקה בחייה של חברה תקינה. לא לעזוב את המט. לא לתת לו ליפול. המגילה מלמדת אותנו על השוליים של החברה, על חשיבותם של הבית ושל הלחם".

רחל עזריה: "הקורונה היא הזדמנות להגדיר מחדש את מערכות היחסים בחברה הישראלית"

העיתונאית נעה לנדאו הנחתה פאנל בהשתתפות רחל עזריה, מייסדת מיזם התחדשות דמוקרטית במרכז מורשת בגין, פרופ' תמר אלאור, אנתרופולוגית באונ' העברית, הרבה נעמה דפני קלן, קהילת "אהל אברהם" חיפה, ועו"ד מיכאל ספרד, מתמחה במשפט זכויות האדם. 

עזריה אמרה כי "הקורונה הגדירה מחדש את הסולידריות הישראלית. פתאום יש אתגר רפואי-אזרחי, והגיבורים שלנו הם לא פעם חלק מהחברה הערבית. זו הייתה הזדמנות להגדיר מחדש את מערכות היחסים בחברה הישראלית". 

עו"ד ספרד הציע ללמד מתוך משבר הקורונה על חשיבותה של הערבות ההדדית בחברה. "אסון הקורונה לא פוגע בכולם באופן שווה - יש מי שנמצא בקבוצת סיכון ויש מי שלא. אבל הקורונה לימדה אותנו שגם מי שלא נמצא בקבוצת סיכון צריך לעשות ויתורים עצומים, כדי להגן על אחרים". את הלקח הזה הוא מבקש ליישם גם בשאלות המדיניות על סדר היום. "אנחנו בפרשת דרכים לגבי עתיד השליטה שלנו על עם אחר. הלקח שלי מהקורונה: אנחנו ערבים זה לזה. חובתנו היא לפעול באופן אקטיבי כדי להביא את הטוב". 

הרבה קלן ביקרה את הדיכוטומיה הנפוצה בשיח הישראלי - בין יחס ביקורתי מאוד כלפי מי שסטה מן השורה, "בית דין שדה שבו לא סולחים לאף משגה", לבין חמלה כלפי מי שנתפס כחסר ישע. "החמלה יכולה לסרס. כשמתייחסים לאנשים כ'אוכלוסייה בסיכון', אנחנו מוותרים להם ולעצמנו", אמרה. "בתור רבת קהילה, ניסינו לשאול: איך מסתכלים על בני הגיל השלישי, לא רק כאוכלוסייה שצריך לעזור לה, אלא גם לשאול איך הם יכולים לעזור לאחרים. יש להם כישורים, ניסיון וזמן".

פרופ' אלאור אמרה: "העולם המערבי עסוק כל הזמן בהפרדה, בחלוקה. בגן העדן דיברנו עם נחשים, היה חיבור בין האל לבין בני האדם, ומשם עברנו לחלוקה: בין גויים ליהודים, בין המינים. והנה הנגיף מזכיר לנו שבני האדם לא יכולים לסדר ולחלק את העולם כל הזמן. הוא מלמד אותנו צניעות".

הפאנל בהנחיית נעה לנדאו בוועידת היהדות, היום

הרב בני לאו: "תקופת הקורונה עוררה דילמות וסיטואציות של אי-ודאות"

הרב בני לאו, ראש מיזם 929, שוחח עם נעה לנדאו, הכתבת המדינית של "הארץ". "משבר הקורונה תפס אותי בימי הפורים - בדיוק חזרתי מחו"ל ומצאתי את עצמי בבידוד ביתי של 14 יום", סיפר הרב. "בזמן הזה חשבתי לעצמי: מה העם היהודי צריך עכשיו? בסיטואציה הנוכחית הזו? התחלתי לחשוב על פסח, שמגיע בדיוק חודש לאחר הפורים. חשבתי מה אפשר לעשות למען הישראלים בליל הסדר - שהוא אחד הימים המיוחדים ביותר בלוח השנה היהודי, שיהודים בישראל ובעולם משמרים בתור יום קדוש".

את חשיבותו של ליל הסדר בעיני החברה הישראלית החילונית הוא גילה לפני כמה שנים, כשפנה לעיתונאים שונים ב'הארץ' והציע להם להצטרף לקריאה היומית בתנ"ך של מיזם 929. "עיתונאי 'הארץ' מיכאל הנדלזלץ נענה לקריאה הזו, ואמר: 'אני פוגש את המילים האלה פעם בשנה'. חשבתי שהוא מתכוון ליום כיפור. הוא ענה: 'מה פתאום, יום כיפור הוא יום רגיל עבורי'. הוא התכוון לליל הסדר", אמר הרב לאו.

הרב לאו יזם ליל סדר בהובלתו, שצולם מראש ושודר בטלוויזיה בחג הפסח. "אני רב אורתודוקסי. אני שואף לשמור על ההלכה. יש התנגשות בין ההלכה לבין שימוש באמצעי התקשורת בחג, זה לא הולך ביחד. ופתאום מצאנו דרך לעשות את זה. היינו צריכים לפעול, למצוא תשובות לשאלות בוערות".

הרב בני לאו בוועידת היהדות, היום

פרופ' אשר כהן: "המשבר הוא הזדמנות לאיחוי קרעים בחברה הישראלית"

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, אמר: "מושג התיקון הוא חלק מנכסי התרבות של היהדות. התיקון הוא גם חלק חשוב בתפיסת העולם האקדמית של האוניברסיטה העברית: לחברה טובה יותר, לעולם טוב יותר. המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לאיחוי קרעים בחברה הישראלית ובין ישראל לקהילות היהודיות בעולם". 

ריבלין: "תיקונים לשעת חירום אינם יכולים להחליף את החוקים אליהם מגיעים תוך כדי דיון דמוקרטי"

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, אמר בנאומו כי החברה הישראלית מתמודדת היטב בזמנים של חירום, אך עליה ללמוד כיצד שומרים על תחושת הסולידריות גם בימי שגרה. "תקנות או תיקונים לשעת חירום אינם יכולים להחליף את החוקים וההסכמות אליהם אנחנו מגיעים תוך כדי דיון דמוקרטי מסודר. חוסן חברתי אמיתי לא יכול להסתמך על תחושה תמידית של ארעיות, של ספק, של איום. בבוא היום צריך לשוב ולשאול איך חיים כאן יחד, איך שבים וּמתקנים", אמר.

ריבלין הוסיף כי "הפרויקט המשותף שלנו הוא בניינה של המדינה היהודית והדמוקרטית, הדמוקרטית והיהודית. מתוך הקשבה, מתוך כבוד הדדי, מתוך השלמה עם העובדה כי לא תמיד נסכים איש עם רעהו". עוד אמר ריבלין: "'תיקון' ליל שבועות שלי הוא תיקון מצב החירום. כינון סדר יום ישראלי חדש שמבטא את האמת הפשוטה: נועדנו לחיות כאן יחד - יהודים וערבים, חילונים, חרדים ודתיים, ימנים ושמאלנים, גברים ונשים, יחד".

עמוס שוקן בפתח הוועידה: "צריך להיות גאים ביהדות, אבל יש יותר מדרך אחת לבטא אותה"

מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, הודה בפתח הוועידה לארגונים השותפים בכנס: הסוכנות היהודית, האוניברסיטה העברית וקרן משפחת רודרמן. "משותפת לנו ההבנה שיש גורל משותף ליהודים בכל מקום בעולם, שיש למפעל הציוני אחריות מיוחדת כלפי יהודי העולם, שאי אפשר לברוח מהיהדות ולהיפך - צריך להיות גאים בה, אבל יש יותר מדרך אחת לבטא אותה", אמר שוקן.

עוד הוסיף שוקן כי "מגפת הקורונה גרמה ותגרום לאסונות אנושיים ולנסיגה כלכלית, אבל היא גם מביאה לסולידריות בין בני אדם. אני מקווה שנתגבר על הנגיף ושנפיק את הלקח מהתמודדות איתו גם לתחומי חיים נוספים". 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ