ראיתם פעם את הרצל בלי זקן?

הארכיון הציוני פתח אתר אינטרנט עם מעל מיליון מסמכים היסטוריים ותמונות נדירות, נשכחות ומפתיעות

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הרצל באונייה בדרך לקושטאצילום: הארכיון הציוני המרכזי

הכתבה פורסמה במקור ב-2013

הרצל כנער, סביבות 1875צילום: הארכיון הציוני המרכזי

ד"ר יגאל סתרי, המנהל החדש של הארכיון הציוני המרכזי, קיבל בהתרגשות את פני העיתונאים שהוזמנו בשבוע שעבר לסיור בארכיון, הסמוך לבנייני האומה בירושלים. בתקופה האחרונה הולך הארכיון הציוני בדרכם של ארכיון המדינה, הספריה הלאומית ומוסדות דומים נוספים, ומחדש את פניו כך שיתאימו למאה ה-21. בניסיון להילחם בתדמית מאובקת ומיושנת, ולפנות לקהלים חדשים וצעירים יותר, הוקם גם אתר אינטרנט חדש.

באתר כבר אפשר למצוא מיליון ו-200 אלף פריטים ארכיוניים - מתוך 12 מיליון שכבר נסרקו - כחלק מפרויקט נרחב בו הושקעו עד כה חמישה מיליון שקלים. “האתר מוצלח, ידידותי, מעולה ואינטרקטיבי", מתפאר סתרי, בשעה שהוא מדגים כיצד לחפש תמונות היסטוריות. סתרי מעלה על צג המחשב תמונות של ראש הממשלה הראשון, בן גוריון, לצד חיילים, אי שם בשנות ה-50 של המאה הקודמת.

הארכיון ותיק מאוד, הוא הוקם – בגלגולו הראשון - ב-1919 בברלין. עם עליית הנאצים הוא הועבר לארץ ישראל, “אחרי שהתנועה הציונית שיכנעה את הגרמנים שהחומר לא חשוב", לדברי סתרי. החומר יצא מגרמניה, עשה דרכו לישראל באונייה, והועמס על משאיות רעועות בנמל חיפה – היישר למשכנו החדש, בבניין המוסדות הלאומיים ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים.

כמות החומר הלכה וגדלה עם השנים, והוא פוזר בין שמונה מחסנים ברחבי העיר. כשחוקרים ביקשו למצוא מסמך מסויים, שלח הארכיון שליח באוטובוס לאחד המחסנים, והביא אותו לאולם המרכזי. ב-1987 נחנך הבניין הנוכחי של הארכיון. שש קומות יש בבניין - ארבעה מחסנים מתחת לאדמה ו"כל פלאי הטכנולוגיה משנות ה-80”, כפי שמעידים אנשיו.

הרצל רוכב על אופניים בקייטנה באודסה, 1900צילום: הארכיון הציוני המרכזי

“עשרה קילומטרים של ציונות" שמורים שם: מעל 80 מיליון פריטים, שמתעדים את כל הפעילות של התנועה הציונית מסוף המאה ה-19 ועד היום. "המחסנים הם היכל מקודש", אומר סתרי ביראת קודש, ומצטט את הנשיא עזר וייצמן, שכינה את הארכיון "הכספת של העם היהודי". “כל התעודות של העם היהודי בדור האחרון נמצאות כאן – מסמכי יסוד של ההסתדרות הציונית, המוסדות הלאומיים, קק"ל, קרן היסוד ועוד, לצד ארכיונים אישיים, הסכמים, מסמכים, תעודות, תצלומים ומפות. המסמכים מקיפים תחומים רבים – מפעילות מדינית ועד אורחות חיים, ביטחון, ספורט, חברה, רווחה ורפואה", אומר סיתרי. “אנחנו המיכל שאוסף ומכיל את כל החומרים האלה".

המשימה שהציב לעצמו סתרי, שנכנס לתפקיד לפני פחות מחודשיים, אינה קלה. הדימוי של הארכיון – כמו של רבים אחרים – הוא של מוסד ישן, מרקיב, מזדקן ומסוגר. “אנחנו ננסה לשבור לכם את הסטיגמה 'ביג-טיים'. זה לא מקום שאנשים יושבים בו ומזיזים ניירות", אומרת אחת העובדות, שמתגאה בכך שגם הנשיא אובמה אמור לבקר שם השבוע.

באוספים של הארכיון הציוני מסתתרים אוצרות רבים – לאומיים ואישיים גם יחד. את קהל המבקרים צד אוסף הכרזות הססגוני, שמותיר בכל אדם טעם נוסטלגי של פעם. אלפי כרזות וכרוזים מרכיבים את האוסף הזה. חלקן כבר זמינות למבקרים בארכיון ולגולשים באתר: כך, זו לצד זו מוצגות שם כרזה שמזמינה את המבקרים ל"תערוכת הארבה" בגן החיות התנ"כי בירושלים; הודעה מעיריית תל אביב שקוראת לציבור להירשם "לקבל מסכות גז – המלאי מוגבל" – אשר הופצה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה; כרזה של נשף שערכה הגימנסיה העברית לצי העותמאני בארץ ישראל; פוסטר הקורא לחיילות יהודיות להתגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה; כרזה בה נראה איש חיל הים עם הכיתוב: “סע באוניות עבריות!”; וציור של הרצל ומתחתיו הכיתוב: “היהודים הרוצים בכך ישיגו את מדינתם".

הרצל מככב גם בסדרת תמונות נדירות שהתגלו לאחרונה מחדש, כחלק מפרוייקט סריקת התמונות והנגשתם לציבור הרחב, אותו מוביל הארכיון הציוני. בין היתר, הוא נראה שם מחוייך – בצילום נדיר, שספק אם הוצג אי פעם לציבור הרחב. בתמונה אחרת, שצולמה כשהיה נער, הוא נראה בלי הזקן המפורסם. “ראיתם פעם את הרצל ככה, בלי זקן"? שאלה אחת מעובדות הארכיון את העיתונאים, בשעה שהציגה להם את התמונה הזו.”חשבתי שהרצל נולד עם זקן", משיבה לה אחת הנוכחות בקהל.

אוסף התמונות העצום של הארכיון כולל גם רגעים מפתיעים ומרגשים, שהונצחו במצלמות חובבים, ונשכחו במחסניו ברבות השנים. אחת מהן היא תמונה נדירה ביותר, בה נראים סוקולוב, ויצמן ואוסישקין במיטה אחת – בעת ביקור שערכו אצל אוסישקין החולה בלונדון ב-1906.

חלק מהתמונות הנדירות האלה יוצגו לציבור הרחב החל מהשבוע בתערוכה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. התערוכה, בשם "בשירות הנציב העליון", מציגה את הצילומים של הצלם צבי אורון (אורושקס), שצילם בשירות הנציב העליון הבריטי. התמונות שלו מאפשרות הצצה ראשונה מסוגה לחיים הטובים של צמרת השלטון המנדטורי – קבלות פנים מפוארות, מסדרי צבאי, ציד שועלים, מרוצי גמלים ועוד.

אורון הגיע לארץ ישראל ב-1918 ופתח סטודיו לצילום בתל אביב. מ-1925 עבד עבור הממשלה הבריטי. ב-1929 קיבל מינוי רשמי לספק שירותי צילום עבור המוסדות הבריטיים בארץ. כך, הוא קיבל הזדמנות נדירה לנוע בקלות בין מתקני הצבא הבריטיים ולהסתובב בחופשיות גם בשעות עוצר. "הוא הפך לאחד הצלמים הבודדים, שצילם את כל האוכלוסיות היושבים בארץ בשנות המנדט הבריטי", אומרת אוצרת התערוכה, מיכל בן טובים. "מוצאו היהודי, קשריו עם הבריטים והאמון שנתנו בו הערבים הביאו ליצירת ארכיון צילומי לא שגרתי, שכולל אירועים מרתקים בפלשתינה", הוסיפה.

נחום סוקולוב וחיים וייצמן בביקור אצל אוסישקין החולה, לונדון 1906צילום: הארכיון הציוני המרכזי
משמרת כבוד ליד גופת ארלוזורוב, לאחר הירצחוצילום: הארכיון הציוני המרכזי
מסיבת גן בארמון הנציב לרגל יום הולדתו של מלך אנגליה, ג'ורג' החמישיצילום: הארכיון הציוני המרכזי
ביקור קנדי בירושלים, 1939צילום: הארכיון הציוני המרכזי
ביקור קנדי בירושלים, 1939צילום: הארכיון הציוני המרכזי
יום ספורט של הצבא הבריטי, צמח, שנות ה-30צילום: הארכיון הציוני המרכזי
כלבי גישוש של הצבא הבריטי בעת מעצר משפחה ערביתצילום: הארכיון הציוני המרכזי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ