גנז המדינה תוקף: ישראל מסתירה מידע ארכיוני באופן שאינו הולם מדינה דמוקרטית - חינוך וחברה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גנז המדינה תוקף: ישראל מסתירה מידע ארכיוני באופן שאינו הולם מדינה דמוקרטית

לכתבה
ארכיון המדינהעופר אדרת

בדו"ח חריף מעביר הגנז, יעקב לזוביק, ביקורת חסרת תקדים על התנהלות המדינה ותוקף את הצנזורה על התערבות מיותרת בחומרי ארכיון. לדבריו, לא צריך להשתמש בתירוץ "ביטחון המדינה" כדי להסתיר את מחדלי העבר, ובכללם פשעי מלחמה

72תגובות

גנז המדינה היוצא, ד"ר יעקב לזוביק, מתריע כי רוב החומר הארכיוני, השמור בארכיון המדינה, "סגור ולא ייפתח לעולם", ומותח ביקורת חסרת תקדים על גורמים שונים הפוגעים בעבודת הארכיון לטעמו, ובראשם הצנזורה הצבאית.

בדו"ח חריף במיוחד, שפרסם לזוביק אתמול (שני), הוא מסכם את הבעיות עמן מתמודד ארכיון המדינה הכפוף למשרד ראש הממשלה, ושאותו הוא ניהל בשש השנים האחרונות. "ישראל איננה מטפלת בחומר הארכיוני שלה כמצופה ממדינה דמוקרטית", הוא כותב בפתח הדו"ח ובהמשך מפרט כי רוב החומר לא ייחשף לעולם לציבור וכי גם המיעוט שכן, "ייפתח במגבלות לא סבירות", ללא בקרה ציבורית וללא שקיפות.

לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן

 

לזוביק, שנכנס לתפקידו ב–2011, הודיע כבר לפני כשמונה חודשים על רצונו לפרוש מהתפקיד שנתיים לפני השלמת כהונתו. ואולם רק היום פורסם המכרז לאיתור יורשו בתפקיד. הוא יישאר בתפקיד עד כניסת יורשו, אך כעת, בסוף הקדנציה שלו, הוא מרשה לעצמו להתבטא באופן חריף, ישיר וכמעט חסר מעצורים כלפי גורמים רשמיים שעמם הוא עובד.

לזוביק תוקף בדו"ח את "המדינה", שמשתמשת בכסות של "ביטחון המדינה" כדי להסתיר מהציבור חומרי ארכיון, גם כאלה שאין בינם ובין ביטחון המדינה דבר וחצי דבר. לעתים, כפי שכבר פורסם בעבר, משתמשת המדינה בתירוצים הביטחוניים האלה להסתרת חומרים העשויים להביך אותה, כמו פגיעה בזכויות אדם או פעולות שנעשו מטעם ובשם המדינה, אשר היא אינה גאה בהן.

לזוביק: "אם ישראל עושה מעשים שבתי המשפט בארץ או בעולם יפסלו אותם, ראוי שאזרחי המדינה יידעו על כך ויחליטו האם זה על דעתם"

גנז המדינה לזוביק וראש הממשלה נתניהו, ב-2014
חיים צח / לע"מ

"אסור במדינה דמוקרטית להסתיר מידע רק כי הוא עלול להביך את המדינה. זה אסור מכיוון שנציגי ישראל — נבחרים, פקידים, חיילים, דיפלומטים או מרגלים — פועלים בשם אזרחי המדינה ולמענם, וחובה דמוקרטית בסיסית היא לאפשר לאזרחים להביע דעה על מעשי נציגיהם", כותב לזוביק בדו"ח.

לצד זאת, הוא מוסיף כי אף אחד לא ייפגע מחשיפת אמת היסטורית, גם על אירועים לא נעימים, כאלה ואחרים, מההיסטוריה של המדינה. "החברה הישראלית שרדה היטב — יש יאמרו, התחזקה — מהתמוטטות הנרטיב אודות בריחת הערבים במלחמת העצמאות והחלפתה בשנות ה–80 בתמונה מורכבת יותר", הוא כותב.

לדברי לזוביק: "מי שמחויבותו למדינה כאזרח, או תמיכתו בה כידיד, חלשים עד כדי כך שגילויי אמת על מחדלי העבר יערער אותם, משדר בעיקר את חוסר ביטחונו העצמי".

לזוביק: "האם יש שם משהו שגילויו בתום 40 שנה, נניח, או אפילו 30, היה פוגע בביטחון המדינה? ספק..."

לדבריו, "ישראלים ביצעו, פה ושם, פשעי מלחמה. השב"כ היה מעורב במערכת החינוך במגזר הערבי; ישראל טיפלה באזרחיה הערבים בצורה שאיננה מכבדת מדינה דמוקרטית (וגם באזרחים אחרים). אם ישראל עושה מעשים שבתי המשפט בארץ או בעולם יפסלו אותם, ראוי שאזרחי המדינה יידעו על כך ויחליטו האם זה על דעתם".

לזוביק סיכם, כי "גילוי העובדות אודות ההתנהלות הוא תנאי יסוד לקיומה של חברה דמוקרטית — לא סכנה שיש למנוע אותה על ידי מניעת מידע".

בהקשר זה, לזוביק גם תקף את משך תקופת ההגבלה על פרסום מסמכים ביטחוניים. "מדוע תיעוד ביטחוני נסגר ל–50 שנה?", תהה. הוא התייחס, בין היתר, לפרוטוקולים של ישיבות ועדת השרים לביטחון המדינה מ–1967, אשר נחשפו השנה, במלאת 50 שנה למלחמת ששת הימים.

לזוביק
מיכל פתאל

"בעת הקריאה אפשר לתהות: האם יש שם משהו שגילויו בתום 40 שנה, נניח, או אפילו 30, היה פוגע בביטחון המדינה? ספק... פה ושם כנראה יש פתיתי מידע שנכון להסתירם, ולשם כך קיימת הבדיקה, אך מדוע להמתין שני דורות?".

לזוביק מציע לבחון מחדש את מעורבותה של הצנזורה הצבאית בפעילות ארכיון המדינה. "ראוי לקיים דיון ציבורי בעצם הנחת היסוד לפיה צנזורה נוגעת לחומרים שנוצרו לפני עשרות שנים", כתב.

"העובדה שמדינה הנמצאת במלחמה מתמדת מחליטה לקיים צנזורה על מנת להגן על אינטרסים טקטיים מיידיים היא מצערת, אך ניתנת להגנה", הוסיף. "החלת סמכויות הצנזורה על נושאים שבהם לא יכול להיות שיקול מבצעי מיידי היא מעשה חסר אח ורע בעולם הדמוקרטי".

לזוביק: "ראוי לקיים דיון ציבורי בעצם הנחת היסוד שלפיה צנזורה נוגעת לחומרים שנוצרו לפני עשרות שנים"

בדו"ח המסכם מתייחס לזוביק גם להיבטים חיוביים של פעילות ארכיון המדינה תחת ניהולו, ובראשם הגדלה ניכרת של עניין הציבור בארכיון, שמתבטאת בעלייה בשימוש שעושה הציבור במסמכים השמורים בארכיון.

לדברי לזוביק, מספר השימושים בארכיון נסק מ–2,000 בשנה ב–2015, לחצי מיליון ב–2017. מספר התיקים שהוזמנו גדל בתקופה זו מ–5,000 בשנה ל–40 אלף. בנוסף לזה, במסגרת פרויקט הדיגיטציה של הארכיון, ספינת הדגל של פועלו של לזוביק כגנז המדינה, הועלו לאתר כבר 19 מיליון עמודים (מתוך 400 מיליון עמודים השמורים בארכיון המדינה), שנסרקו והם נגישים עתה לציבור מכל מקום וללא תשלום. הצוות שאחראי לכך מעלה מדי יום לאתר האינטרנט של ארכיון המדינה בין 10 ל–20 אלף תיקים.

לזוביק: "החלת סמכויות הצנזורה על נושאים שבהם לא יכול להיות שיקול מבצעי מיידי היא מעשה חסר אח ורע בעולם הדמוקרטי"

ואולם לזוביק מתריע ממגמה סותרת: הגברת העניין הציבורי בשימוש בארכיון הביאה ל"הגבהה מתמשכת של חומות ההגנה מפני פתיחת החומר", כדבריו, כך ש"ריבוי העניין הביא לצמצום הגישה".

במלים אחרות, העובדה שארכיון המדינה הפך נגיש וידידותי יותר לציבור הרחב, והפסיק להיות כלי בשימוש של האקדמיה בלבד, הביאה לכך שהרשויות מגבירות את הפיקוח על השימוש שנעשה בו. לדברי לזוביק, יועצים משפטיים של משרדי ממשלה, שחומריהם מופקדים בארכיון, דואגים לכך שחומרים שנפתחו בעבר לציבור ללא כל דיון, "נבדקים בשבע עיניים". לזוביק מכנה זאת "משפטיזציה עמוקה של סוגיית החשיפה". לצד זאת, לדבריו, "הצנזורה חדרה לארכיון" וכתוצאה מכך "גברה חרדתם של העובדים" (בארכיון).

לפי הנתונים שהציג לזוביק, מתוך כשלושה מיליוני תיקים השמורים בארכיון המדינה, רק כ–550 אלף פתוחים לציבור. לזוביק התריע כי יש פיגור של "למעלה מ–2,000 שנות אדם" בקצב סריקת המסמכים והנגשתם לציבור.

גם בארכיון צה"ל יש פיגור גדול בפתיחת התיקים לציבור. מתוך מיליון ו–145 אלף תיקים, שלפי החוק ניתן היה לפתוח לציבור, רק כ–50 אלף נפתחו. "קצב היווצרות התיקים גדול לאין שיעור מקצב פתיחת התיקים", מתריע לזוביק ומוסיף כי המצב חמור עוד יותר בארגוני מודיעין "ודומיהם" (הכוונה לשב"כ ולמוסד). שם, לדבריו, "הכל סגור". לזוביק סיכם, כי "במצב הדברים הקיים, אין כל סיכוי שרוב החומר הארכיוני ייפתח אי פעם".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום כותרות הבוקר אצלכם במייל מדי יום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות