אחרי חודשיים בבית, תלמידי כיתה י' שמחו לחזור לבית הספר: "לא למדנו כלום בזום"

מאות אלפי תלמידים בכיתות ד' עד י' שבו ללימודים בכיתות ברחבי הארץ. בעירוני י"ד בתל אביב, חלקם מתגעגע ללימודים בפיג'מה, אבל רובם מספרים על קשיים: "לא היינו מרוכזים בבית"

תלמידים מגיעים לעירוני י"ד בתל אביב, היום
תלמידים מגיעים לעירוני י"ד בתל אביב, היוםצילום: תומר אפלבאום
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

בשעה 8:30 בבוקר, תלמידי כיתה י' של המורה הדר יעקב בבית הספר התיכון עירוני י"ד בצפון תל אביב נראו עייפים למדי. "בתקופת הקורונה הלכנו לישון בשתיים", הסבירה אחת התלמידות ל"הארץ". "עכשיו צריך להתרגל לקום בבוקר". בדומה למאות אלפי תלמידים בכיתות ד' עד י' ברחבי הארץ, גם התלמידים בעירוני י"ד חזרו היום ליום לימודים ראשון בבית הספר לראשונה מזה חודשיים.

למעשה, התלמידים בעירוני י"ד חזרו לבית הספר לזמן קצר כבר ביום ראשון, לשיעור חינוך שנועד לרכך מעט את המעבר המהיר בין התקופה הארוכה בבית לבין החזרה לשגרת לימודים. אולם זו לא שגרה רגילה. בכניסה לבית הספר ניצבת מנהלת החטיבה העליונה, יעל לויצקי, שאוספת את הצהרות הבריאות החתומות בידי ההורים ועורמת אותם בארגז. אם התלמידים שכחו להביא אישור מהבית, היא מודדת אותם בעצמה. "נראה לי שהטמפרטורה שלי היא כמו המעלות בחוץ", מתבדח איתה אחד התלמידים, והיא ממהרת לוודא: "אבל מדדת חום, נכון?"

בתוך בית הספר, אב הבית אדוארד שואל את המנהלת יעל איילון היכן להתקין את מתקני האלכוג'ל החדשים. "ליד המראה", מציעה לו איילון, "עוצרים כאן הרבה". בית הספר החליט, בהתייעצות עם ההורים, שלא לחזור לשגרה מלאה לפחות עד לחג השבועות בעוד כעשרה ימים. הלמידה חולקה לשתי משמרות – בוקר וצהריים – ובכל פעם מגיעים רק מחצית מהתלמידים. כך נמנעת התקהלות בבית הספר הגדול, שבו לומדים יותר מאלף תלמידים. "אם היינו חוזרים עכשיו לשבע שעות זה לא היה כיף", אומר אחד התלמידים בכיתה י'.

תלמידים מגיעים לעירוני י"ד בתל אביב, היוםצילום: תומר אפלבאום

בכיתה י' שבה מלמדת הדר, אחד התלמידים מסביר שאמנם גם בתקופת הקורונה התקיימו שיעורים בשעות הבוקר, באופן מקוון, "אבל אז צריך לקום רק כמה דקות קודם, אפשר להתחבר לשיעור כשלובשים עדיין פיג'מה". למרות השעה המוקדמת, הנוכחות היום מלאה. "ברגע שאפשר היה לשלוח את האחים הקטנים שלי לגן ולבית הספר, ההורים 'בעטו' אותם החוצה", מספרת אחת התלמידות.

לתלמידים יש הרבה מה להגיד על חוויית הלימוד ב"זום", בעיקר בגנותה. "מורים שלא הכריחו לפתוח מצלמה - לא פתחנו", אמרה התלמידה ליאור. היא מסבירה שקשה להתרכז בשיעור כשיושבים בבית כי "יש פי מאה יותר במה להתעסק: בטלפון, במחשב, בכל מה שיש בבית". תלמיד אחר מסביר שמידת הריכוז תלויה גם במידת החשיבות שמייחסים לנושא: "במתמטיקה אתה יודע שזה חשוב, אז אתה יושב עם המחשב ומקשיב. בתנ"ך, כשהמורה מקריא משהו, זה פחות עובד".

הם מעידים שלמרות הקושי, הלימודים היו עמוסים. אחרי כל שיעור ב"זום", הם התבקשו לבצע מטלות באופן עצמאי, ולאורך התקופה הגישו עבודות שהציון שלהן ישוקלל לכדי 30% מהציון הסופי לבגרות (תוצאה של רפורמת הלמידה שהוביל שר החינוך לשעבר שי פירון). והיו גם שיעורים מוצלחים. "בשיעור אנגלית קראנו סיפור מעניין, היה כיף להקשיב למורה", אומרת ליאור. "היו גם יחסית הרבה תלמידים שהשתתפו, אז היה נחמד לדבר קצת עם אנשים אחרים".

כיתה י' בעירוני י"ד בתל אביב, היוםצילום: תומר אפלבאום

כיתה י' שבה מלמדת המורה קורל אברהם כבר בעיצומו של שיעור תנ"ך. הנושא: ברית בין הבתרים בספר בראשית. "השבוע הראשון בבית היה קשה", משחזרת התלמידה נועה את תחילת תקופת הקורונה. "לא ראיתי את עצמי מסתדרת כל היום בבית עם האחים. אחר כך זו הפכה להיות שגרה, ועכשיו אני לא רוצה לחזור לבית הספר". גם חברתה ארין מסכימה שההתחלה היתה קשה, "לא ידענו לאן זה מתקדם ומתי הכל ייגמר. אי הוודאות היה קשה". תלמידה אחרת, אורי, מסבירה שהקושי קשור להנחיות הסותרות והמשתנות תדיר. "הסיטואציה היתה מבלבלת", היא אומרת. "לא תמיד היה ברור מה מותר ומה אסור לעשות: כמה אפשר לצאת, האם מותר להיפגש או לא".

לעומתן, תמיר דווקא נהנה בתקופת הקורונה. "היתה אווירה של חופש", הוא מצהיר. על כך העיבו הלימודים המקוונים, שלדבריו "היו עול". "יש המון הסחות דעת בבית", הוא אומר, "אתה יושב בחדר וריח הבשר עולה לך באף, יש הרבה פיתויים. אי אפשר לשבת וללמוד תנ"ך ככה". תלמידה אחרת, יולי, מעידה שהלמידה המקוונת היתה מאתגרת עבורה. "לא הבנתי כלום, שום דבר, מהלימודים ב'זום'", היא אומרת, ואף מודה שנרדמה באחד השיעורים. "לא בשיעור שלך, קורל", היא ממהרת להרגיע את המורה. 

כל התלמידים הסכימו שקשה להעביר שיעור מוצלח באופן מקוון. "מי שלא טובה בכיתה, בוודאות לא תהיה טובה בשיעור ב'זום'", אומרת אורי. מיקה מסבירה שמורים שהצליחו במשימה היו מי שהבינו שאי אפשר להרצות לתלמידים במשך 45 דקות, והתאימו את עצמם למצב הייחודי. תלמידה אחרת בכיתה התלוננה על ריבוי הפלטפורמות: "עכשיו תקשיבו ב'זום', עכשיו תכתבו עבודה, עכשיו תיכנסו לאפליקציה. כל משימה בתוכנה אחרת".

גם המורה קורל סבורה שהוראה מרחוק היא משימה מאתגרת במיוחד. "את לא יכולה לראות מי לא מקשיב ולהעיר לו". מתוך כיתה של 40 תלמידים, היא משערת שכעשרה תלמידים "היו איתה" והשתתפו באופן פעיל. ומנגד, היו גם דברים חיוביים מבחינתה: "אני יושבת בבית, הם יושבים בבית. היה בזה משהו נינוח". מעבר לכך, היא שמחה על ההזדמנות להתנסות בהוראה מרחוק. "אנחנו מתקדמים למאה ה-21", היא מכריזה.

כיתה י' בעירוני י"ד בתל אביב, היוםצילום: תומר אפלבאום

המנהלת איילון סיפרה אחרי השיעור על תהליך הלמידה המואץ של המורים - משימוש בסיסי ב"זום" להיכרות מעמיקה עם כלים וירטואליים שונים. "כל המורים גילו יכולת ללמוד, להתגמש, להגדיר מחדש מהו שיעור", לדבריה. גם אם היו קשיים בדרך, היא סבורה שזו הייתה חוויה משמעותית. "ה'זום' לימד אותנו שאפשר ללמוד בלי תלות בזמן ובמקום וזה שיעור חשוב בפני עצמו", היא אומרת. "התרגלנו לחשוב שלמידה מתרחשת רק בתוך בית הספר, גילינו שזה לא חייב להיות כך".

תומר, צלם "הארץ", מבקש מהתלמידים להעריך כמה הם למדו בתקופת הקורונה, בהשוואה להיקף הלמידה שלהם לו היו מגיעים לבית הספר. רוב התשובות נעות בין 10% ל-40%, אך תלמידה אחת מעריכה שהצליחה ללמוד בהיקף של 80%. "על מה את מדברת?", מתנפלים עליה האחרים. "איך הגעת למספר כזה?" כבר בשבוע הבא יתקיימו בכיתה חמישה מבחנים שונים, המסכמים את החומר שנלמד בתקופת הקורונה. "לימדו אותנו הרבה, אבל רובנו לא באמת היינו מרוכזים", מודה אחת התלמידות, "התוצאות יתבררו במבחנים". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ