איש בורח ממשרד || פרשנות

תמורת שום אוצר שבעולם

התעקשותו של לפיד לקבל את תיק החוץ ולא את האוצר מנעה עד היום את הקמת הממשלה, אבל כעת נראה שהוא יירד מהעץ

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי ורטר

בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת היה כאן מנהיג חברתי ושמו דוד לוי. המנהיג החברתי לוי דיבר תמיד בשמם של המקופחים, החלשים, הנחשלים, העניים ותושבי עיירות הפיתוח, משם הוא בא. בכל מערכות הבחירות הוא היה האיש שנשא את הדגל החברתי בגאון, בתקיפות ובבלעדיות. אוי ואבוי למי שהתיימר לחלוק עמו את הנטל.

אבל רגע אחרי שנסגרו הקלפיות, המנהיג החברתי לוי לא אבה ולא היה מוכן לשמוע על שום תיק ממשלתי זולת תיק החוץ. רע ומר היה גורלו של מי שהחציף פנים והעז להציע לו לשקול את תיק האוצר או רחמנא ליצלן תיק חברתי־כלכלי אחר. לוי היה מתרתח ורושף אש כאילו הוטח בו עלבון נורא. חדשות לבקרים הוא חולל משברים קואליציוניים, איים איומים, התפטר, הסתגר בביתו בבית שאן וחוזר חלילה. הכל סביב מעמדו כשר החוץ. לחוץ נולד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ