יוסי ורטר

אלה הם, ללא ספק, ימיו הטובים של בני גנץ. ממקומות המסתור שלו בין הבית בראש העין למשרד בתל אביב הוא רואה ברכה בעמלו בלי שהוא עמל. שתיקתו הממושכת מיטיבה עמו. פרצופו הנאה המרגיע ניבט אלינו (מצילומי ארכיון בלבד, כמובן) מכל מרקע, מעל גבי כל עיתון ואתר כאומר: תרגיעו, יהיה בסדר, אבאל'ה כאן.

אין מהדורת חדשות שלא עוסקת בו, בנימה שהיא בין חיובית לניטרלית. ה"נגטיב", בעגה המקצועית, הוא שולי ולרוב משרת אותו. למשל, כשאופיר אקוניס מאנפף בהוראת החמ"ל בבלפור שקר ממוחזר על רויטל גנץ, רעייתו, שמייחס לה חברות בארגון שמאל, הבלוף נחשף בן רגע והכל חוזר אל השקרן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ