חמי שלו
חמי שלו

המרכז-שמאל הישראלי תקוע, כדברי להקת U2, ברגע שאיננו יכול להשתחרר ממנו. הרגע הזה חוזר על עצמו מדי בחירות, כמו בסרט "לקום אתמול בבוקר". הסיוט מתחיל בדרך כלל אחרי פרסום מדגמי טלוויזיה מחמיאים שמעניקים למרכז-שמאל סיכוי מפתיע; למרות הניסיון המר שנצבר, הציפיות ממריאות לשחקים, הפעילים רוקדים במעגלים ונאום הניצחון נישא לפני זמנו, שלעולם אינו מגיע. אז מתחילים התיקונים במדגמים, השמחה דועכת והתקווה נגוזה, ובסוף בנימין נתניהו מתייצב כמו שעון על הבמה, מדושן עונג, סמוק מניצחון, ונושק לרעייתו שרה. המרכז-שמאל מתעורר בבעתה, שטוף זיעה קרה, לשחר של יום ישן, קודר מתמיד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ