פרשנות |

בהיעדר תפנית בעלילה, יו"ר העבודה הנבחר יהיה זה שידומם את מנועי המפלגה

פרץ אמנם נהנה מהריבים הילדותיים בין שמולי לשפיר, אך למפלגת העבודה, שכבר הפסיקה להיאבק על מהות, לא נותר מקום בין כחול לבן, מרצ והלהיט החם של ברק

רוית הכט
רוית הכט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוית הכט
רוית הכט

מפלגת העבודה ניגשת לבחירת היו"ר שלה כשהיא במצב הגרוע בתולדותיה. הסיבות לכך מגוונות, חלקן קשורות לשורשים ההיסטוריים של המפלגה וחלקן נובעות מהגיאוגרפיה הפוליטית העכשווית. רבים במפלגה — שאימצו מזמן רטוריקה מרירה של אוהדי קבוצת כדורגל כושלת — מתוודים שהבחירות הקרובות הן בכלל למועמדות לריאליטי החם "קח אותי, ברק". תוצאות הבחירות האחרונות, יחד עם הקמתן של מפלגות אלטרנטיביות, בהן זו של ברק, שאיכשהו צומחות ומתרבות דווקא על חלקת הנדל"ן של העבודה, מלמדות שהמפלגה מתאימה יותר ל"הישרדות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ