המופע הנודד של נתניהו הוא לא מסע בחירות אלא קרב על ההיסטוריה

ראש הממשלה מדלג במרץ מעיר לעיר כדי לספר סיפור ששוזר בין חייו להיסטוריה של מדינת ישראל: ישראל חייבת לו את ההייטק והכלכלה, הדיפלומטיה והביטחון. בסיבוב ההופעות הכנראה אחרון, מבצע נתניהו את כל להיטיו הגדולים — בתקווה שהם אלו שייזכרו אחריו, ולא משפטו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתניהו בכנס בראש העין, בשבוע שעבר
נתניהו בכנס בראש העין, בשבוע שעבר. לא ברורה התועלת מהפקת עשרות אירועים שאליהם מגיעים מצביעי ליכוד מובטחים ממילא, המונים בקושי חצי מנדטצילום: תומר אפלבאום
אנשיל פפר
אנשיל פפר

בנימין נתניהו נהנה מכל רגע. אפילו הוא לא מסוגל להעמיד פנים במשך כל כך הרבה זמן. וחוץ מזה, הוא עושה על הבמה את אחד הדברים שהוא אוהב יותר מכל: מספר את סיפור חייו. במסע הנאומים הבלתי-נגמר שבו הוא מצוי בשבועיים האחרונים של קמפיין הבחירות הוא מחוייך, נינוח, ולא תאמינו - אפילו נדיב. שלא כהרגלו, הוא כמעט שלא פוסק מלהחמיא לשרי הליכוד שבאו לשמש לו כתפאורה. גם שפת הגוף שלו כשהוא נשען על דוכן הנואמים משדרת רוגע. אין זכר לנתניהו הנרגן והמתגונן של החודשים האחרונים, כפי שהיה כשהגיב על הגשת כתב האישום נגדו או ניסה להצדיק את בקשת החסינות. גם הזלזול המופגן שלו בכתבים המתלווים לנסיעותיו לחו״ל ומנסים להשחיל שאלות טורדניות אינו ניכר.