הצביעות של השמאלנים, הדנ"א הפתטי של מרצ והשינוי העצוב בפוליטיקה הישראלית. ראיון עם דדי צוקר

מאז שעזב את הפוליטיקה, דדי צוקר מעיד שהוא מתקשה להביט לאחור. ובכל זאת, לח"כ לשעבר יש הרבה לומר על מפלגת הבית הישנה ("מותג שנתפס כדווקאי, צדקני ומעצבן"), על המפה הפוליטית בישראל (״יש מצביעי שמאל יותר משיש אנשי שמאל") ומדוע לא צריך להיפטר מנתניהו בכל מחיר. ראיון ראשון במדור חדש ששב לפוליטיקאים מהעבר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דדי צוקר בביתו בתל אביב, היום.
דדי צוקר בביתו בתל אביב, היום. נציג מובהק של "דור העיגולדים" צילום: תומר אפלבאום
מורן שריר
מורן שריר
מורן שריר
מורן שריר

השיחה עם דדי צוקר תופסת אותו, לדבריו, "באמצע מפח נפש נורא". יוזמה שהוא היה מעורב בה להקמת רשימה יהודית-ערבית שתרוץ לכנסת, נפלה. "חבר'ה הבריזו לנו והכריזו על הקמה של מפלגה ערבית לבחירות הקרובות", הוא אומר, "החזון הזה שהתברר כפנטזיה נפל. אבל הרעיון קיים וברור שהוא יקום". 

צוקר הוא נציג מובהק של "דור העיגולדים" בשמאל הישראלי. גברים קשוחים, לרוב צנחנים, עם מעט שיער על הראש והרבה על החזה, שנלחמו על זכויות אדם ולא פחדו לקרוא לעצמם "שמאלנים". הוא גדל במשפחה רוויזיוניסטית בחיפה, ובהמשך התמקם כאחד הקולות הבולטים בשמאל. ב-1999 הוא עזב את מרצ, ועמד בראש מפלגת הירוקים, שלא עברה את אחוז החסימה. מאז הוא יזם סטארטאפים בתחום התוכן הדיגיטלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ