הציבור חושב שנתניהו כבר הגיע ל-61, אבל אלפי קולות יכולים להטות את הכף
הסיוט שבו אנו חיים נהיה מושרש כל כך, עד שסבב חמישי מוזכר כאופציה ריאלית, כמעט שגרתית ■ בסבבים הקודמים, האופוזיציה הוכיחה שגם כשהיא מנצחת, היא מפסידה ■ בנט חתם על כתב כניעה ועשוי להגיע לממשלת נתניהו מצומק וחבול ■ ונראה שגנץ עשה משהו נכון
ישראל נגררת היום לבחירות רביעיות בתוך פחות משנתיים, מסיבה אחת בלבד — מזימתו של בנימין נתניהו, לחמוק מן הגורל המחכה לו בתום משפטו, לא צלחה. עדיין. נאשם בפלילים, ששחיתות היא שמו השני, מתעמר במדינה שפעם נחשבה לאי של יציבות וסמל של דמוקרטיה, והיום היא בדיחה עצובה.
כל מערכת פוליטית נורמלית היתה דואגת מזמן להקיא את העצם הזר, מחולל הרע, התקוע בגרונה. לא זו שלנו. פוליטיקאים רופסים וכנועים, מהליכוד וממפלגות הלוויין שלה, נוהים אחרי נתניהו כמו זומבים כרותי מוח, פעם אחר פעם, להרפתקה נוספת, ועוד אחת ועוד אחת, על חשבון קופת המדינה ועל חשבון עתידה הכלכלי. ועל חשבון הכרסום בדמוקרטיה והפילוג בעם. הרבה חשבון יש כאן, חוץ מחשבון נפש. כה מושרש נהיה הסיוט שבו אנו חיים, עד שאפשרות של בחירות חמישיות נאמרת כתסריט סביר לצד אופציות אחרות, מסעירות פחות.